בשיתוף אונקוטסט
"לא חלמתי שאחגוג את יום ההולדת שלי במחלקה האונקולוגית", כך מספרת לימור סיון (42) מנוף הגליל, לאחר שאובחנה בחודש מרץ האחרון כחולה בסרטן השד. "הגילוי נחת עליי בהפתעה, הייתי בהלם, זה לא משהו שהעליתי בדעתי שיקרה, ובטח לא כעת – כמה פעמים כבר יצא לי לשמוע 'את צעירה ואין לך מה לחשוש', אז הנה, אני צעירה ואחת מתוך 20% נשים צעירות, שמאובחנות מדי שנה בסרטן השד", היא נזכרת. "בשנים האחרונות ביצעתי בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן השד, באופן תדיר, עקב מבנה שד סמיך. מבחינתי זו הייתה עוד בדיקה שגרתית, כמו ללכת לרופא שיניים, שיננית או גניקולוג", היא מודה. אלא שהפעם, לאחר שהגיעו ממצאי האולטרה-סאונד, התבקשה לימור לבצע ביופסיה. כבר אז, הרופא טען שהוא רואה הסתיידויות שמעוררת אצלו חשד. "אומנם מעט נלחצתי ממה שאמר הרופא, אבל קיוויתי לטוב", היא נזכרת.
לחגוג יום הולדת במחלקה האונקולוגית
כמה שעות לפני יום הולדתה, הגיע הטלפון שטלטל את עולמה. "הרופא התקשר וסיפר שהגיעו תוצאות הביופסיה", משחזרת לימור, "הוא הסביר שמדובר בגידול סרטני בשד ושיש צורך לטפל, ומהר. הבנתי שמדובר בגידול שעלול לסכן חיים. במקום לחגוג את יום ההולדת בקרב החברים והמשפחה, מצאתי את עצמי ממתינה בתור במחלקה האונקולוגית". בעוד מכרים, חברים ובני משפחה הציפו את לימור בטלפונים ושלחו לה איחולים לרגל יום הולדתה, "נאלצתי לבשר להם את החדשות הרעות", משחזרת לימור. "אני עוסקת במקצועות הטיפול הריגשי, אז דיי מהר, ידעתי להמשיג עצמי כאונקולוגית או לספר ולומר 'סרטן השד' או 'קרצינומה', בלי לייפות המציאות. מטבעי, אני פייטרית, וידעתי שכעת, נפתחת 'חזית' חדשה, 'פרויקט קרצינומה', ושלא משנה מה, אעשה מה שצריך, להבריא ולהמשיך בחיי", היא מספרת ומוסיפה: "כמובן, שהשילוב של התפרצות מגפת הקורונה עם הגילוי של הסרטן, היה מאתגר, אבל ברגעים כאלה, אין ברירה אלא לאסוף את עצמך ולעשות כמיטב היכולת".
לאחר האבחון, ביצעה לימור בדיקת MRI ופט סי-טי על מנת לבדוק עד כמה מפושטת מחלתה. בנוסף, היא החליטה לבצע הליך של שימור פוריות. "הצוות הרפואי הסביר לי שייתכן ואאלץ לעבור טיפולי כימותרפיה והבהירו לי, מראש, שאם אני רוצה להיות אימא, שעדיף לשמר פוריות, בטרם ההטיפול", מספרת לימור.
להקטין את הגידול עוד לפני הניתוח
מכיוון שהיה צורך בטיפול מקדים לפני הניתוח לצורך הקטנת הגידול ( טיפול נאו-אדגו'בנט) האונקולוג התלבט בין טיפול כימותרפיה או להסתפק בטיפול הורמונלי טרום ניתוח. הוא החליט לשתף את לימור בלבטיו: כשהגידול הסרטני בשד גדול או כשיש מעורבות מחלה בבלוטות הלימפה ניתן להחליט לדחות את הניתוח להסרת הגידול ולהתחיל בטיפול טרום ניתוחי כדי להקטין את עומס המחלה ולצמצם את מעורבותה בבלוטות. במקרים כאלו ישנן מספר אפשרויות טיפול כמו כימותרפיה, טיפולים הורמונליים ועוד. במרבית המקרים קיימת נטייה לרופאים להתחיל בטיפולי כימותרפיה בגלל מהירות התגובה לטיפול. "מכיוון שסוג הסרטן שלי היה בעל מאפיינים הורמונליים. כלומר, הגידול מבטא קולטנים להורמון המין אסטרוגן ניתן לשקול לטפל בטיפול הורמונלי טרום ניתוח להקטנת הגידול", נזכרת לימור. לאחר לבטים רבים הומלץ לה לבצע את בדיקת "אונקוטייפ שד" של אונקוטסט על הביופסיה. "הרופא הסביר לי שמדובר בבדיקה מעולה שיכולה לתת אינדיקציה טובה על היעילות של הטיפול בכימותרפיה", היא אומרת. למרות שבדרך כלל, הבדיקה נעשית לאחר הניתוח להסרת הגידול, הומלץ ללימור לבצעה מוקדם יותר.
בדיקת "אונקוטייפ שד" היא בדיקה גנומית שמספקת למטופלת ולרופא "מדד להישנות המחלה(Recurrence Score - RS) ". מספר הנע בין 0 ל-100. נשים עם מדד הישנות מעל 25 נמצאות בסיכון גבוה לחזרת מחלה ובעלות סבירות גבוהה שיפיקו תועלת מתוספת של כימותרפיה לטיפול ההורמונלי, בעוד שנשים עם מדד הישנות נמוך מ-25 נמצאות בסיכון נמוך יותר לחזרת המחלה וסבירות נמוכה שיפיקו תועלת מכימותרפיה.
למי הכימותרפיה עשויה להעלים לחלוטין את הגידול?
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment בחן את הקשר בין מדד "ההישנות המחלה" המתקבל בבדיקת "אונוקטייפ שד" לבין "תגובה פתולוגית מלאה" (pCR) "תגובה פתולוגית מלאה", זהו מצב בו יש היעלמות של כל הנגע הסרטני בשד וצמצום מעורבות המחלה בקשריות הלימפה, כלומר תגובה משמעותית בו הגידול מצטמק או נעלם לחלוטין.
המחקר כלל ניתוח רשומות רפואיות של 76 נשים צעירות בנות 24-40 שאובחנו עם סרטן שד חיובי לקולטנים הורמונליים ושלילי לHER2 -, וטופלו עם כימותרפיה לפני הניתוח. רוב הנשים הוגדרו כבעלות סיכון גבוה (ל-88% מהן היה גידול מעל 2 ס"מ, ליותר ממחציתן הגידולים היו בעלי דרגת התמיינות גבוהה ול-73.7% מהן הייתה מעורבות מחלה בבלוטות לימפה).
המחקר החדש בהובלתו של ד"ר טל סלע, נועד לבחון את הקשר בין "מדד ההישנות המחלה (Recurrence Score - RS) שהתקבל בבדיקת "אונוקטייפ שד" לבין מדד "תגובה פתולוגית מלאה (pCR)" בנשים שטופלו בכימותרפיה לפני הניתוח.
במחקר נמצא כי שיעור ה"תגובה פתולוגית מלאה" בקרב כלל הנשים שהשתתפו במחקר וטופלו בכימותרפיה עמד על 13%. בנוסף, כ-50% מהמטופלות במחקר סווגו ע"י בדיקת אונקוטייפ שד לסיכון גבוה להישנות מחלה עם מדד הישנות מעל 25. בקרב אותן נשים, שיעור "התגובה הפתולוגית המלאה" עמד על 21%, כלומר ל-1 מכל 5 נשים לא נמצא שום עדות למחלה לאחר הטיפול בכימותרפיה. לעומת זאת בקרב נשים שהיו בסיכון בינוני ונמוך לפי האונקוטייפ, (עם מדד הישנות נמוך מ-25 ,שיעור "התגובה הפתולוגית המלאה" עמד על 5% בלבד. עוד נמצא במחקר כי בקרב נשים עם מדד הישנות 21 ומטה לא היה אף מקרה של "תגובה פתולוגית מלאה".
מסקנת המחקר הייתה כי מדד ההישנות של בדיקת אונקוטייפ יכול לחזות מי מהחולות בעלת סיכוי גבוה יותר להשיג תגובה פתולוגית מלאה (pCR) באמצעות טיפול כימותרפי טרום ניתוחי ולכן ניתן לשקול שימוש בבדיקת זו להנחיית סוג הטיפול הטרום ניתוחי (כימותרפי או הורמונלי) לחולות שהגידול שלהן מבטא קולטנים להורמונים ואינו מבטא ביתר את הקולטן HER-2.
לטובת ביצוע בדיקת "אונקוטייפ שד" של לימור נעשה שימוש בביופסיה שנדגמה בשלב אבחון. הדגימה הועברה למעבדה ולאחר מספר ימים הגיעו התוצאות. "על פי ממצאי הבדיקה, טיפול בכימותרפיה טרום ניתוח יפחיתו את הסיכוי שהסרטן יחזור בעתיד", נזכרת לימור, "עבורי זה היה משמעותי מאוד, הייתי מוכנה לקבל את הטיפול ולו רק בשביל להקטין את הסיכוי לחזרת המחלה. אומנם הטיפולים לא היו קלים, אבל אני רוצה ילד משלי והיה לי חשוב לעשות הכול על מנת למנוע הישנות. בחרתי לא לוותר על כימותרפיה עכשיו, כדי לא להצטער על כך בעתיד".
לימור מספרת שההחלטה לבצע את בדיקת "אונקוטייפ שד" לפני ניתוח נסכה בה ביטחון על בחירת הטיפול במחלה שלה. "רציתי שיהיה לי כמה שיותר מידע שעל בסיסו אוכל לקבל את ההחלטה הנכונה עבורי", היא אומרת, "רציתי להרגיש שלמה עם ההחלטה שלי". בקרוב צפויה לימור לבצע בדיקות נוספות על מנת לבדוק את התגובה של הגידול לטיפול, ולקבל החלטה האם לבצע כריתה או שימור של השד.
בדיקת "אונקוטייפ שד" של אונקוטסט היא הבדיקה המובילה והמועדפת בהנחיות המקצועיות של ארגוני הבריאות הגדולים בעולם לחולות עם סרטן שד בשלב מוקדם, המבטא קולטנים להורמונים ושלילי ל -HER2 עם וללא מעורבות של עד 3 בלוטות. הבדיקה בוחנת את ביטויים של 21 גנים ברקמת הגידול הספציפיים לסרטן השד, כדי לקבוע את היעילות מתוספת כימותרפיה, ובכך מעמידה לרשות המטופלות והרופאים רמת דיוק חסרת תקדים לשם קבלת החלטות טיפוליות.
בשיתוף אונקוטסט
