בשיתוף קיוריספונס
בשנים האחרונות הטיפול במחלת הסרטן מתקדם בקצב מהיר עם כניסה של מגוון טיפולים חדשניים, כשלכל טיפול יש יתרונות וגם ותופעות לוואי משלו. לכן, הרופאים המטפלים בחולי הסרטן ניצבים כיום לעתים קרובות מול דילמה של אילו תרופות לתת לאיזה מטופל כדי להבטיח את סיכויי ההצלחה המקסימליים, תוך כדי צמצום תופעות הלוואי למינימום האפשרי. לצד ההתקדמות באפשרויות הטיפול, היכולת להתאים את התרופה למטופל נותרה מאחור. עד עתה.
פיתוח שיצא ממעבדתו של פרופ' רביד שטראוסמן במכון ויצמן למדע, מאפשר כיום לקבוע במידת ודאות גבוהה איזו תרופה תועיל לחולי סרטן ואיזו לא, וכך להגדיל באופן ניכר את סיכויי ההצלחה של הטיפולים – ולחסוך למטופלים טיפולים לא יעילים ותופעות לוואי מיותרות.
הטכנולוגיה של חברת קיוריספונס, שנקראת בדיקת cResponse, מאפשרת לבדוק על דגימה מהגידול עצמו טיפולים אונקולוגיים שונים, וכך לקבל בתוך שבועיים-שלושה, ובמידת דיוק של 90%, תשובה אם הסרטן צפוי להגיב לכל אחד מהטיפולים או שילובי הטיפולים שנבדקו. במסגרת הבדיקה, לוקחים דגימה מהגידול בביופסיה או לאחר הסרתו בניתוח, ואז מגדלים אותה בתנאים ייחודיים במעבדה כדי לשמור על הרקמה הסרטנית בחיים, כך שניתן יהיה לבחון את הרגישות של הגידול לתרופות וטיפולים שונים. הבדיקה מיועדת לכל סוגי הגידולים המוצקים, כמו סרטן שד, סרטן ריאה, סרטן לבלב, סרטן מעי, סרטן מוח, סרטן קיבה ועוד.
"הבדיקה יכולה לחסוך למטופלים טיפולים רעילים ולא יעילים, לאפשר שימוש בטיפולים היעילים ביותר ופוטנציאלית היא יכולה לאפשר הארכה של חייהם של חולי סרטן", אומר פרופ' רענן ברגר, מנהל האגף האונקולוגי בבית החולים שיבא בתל השומר ופרופ' לאונקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמשמש גם יועץ של חברת קיוריספונס.
עד לפני כ-20 שנה, הגישה הטיפולית באונקולוגיה היתה שכל החולים מקבלים פחות או יותר את אותו הטיפול. בשני העשורים האחרונים, עם ההבנה הגוברת של מנגנוני המחלה, החלו להופיע טיפולים שפועלים על מנגנונים ספציפיים, ולכן ניתן להתאים לחולים מסוימים טיפול מסוים, מסביר פרופ' ברגר. בעשור האחרון, הוא מוסיף, תקוות רבות נתלו בטכנולוגיות שמאפשרות לרצף את הגנום של הגידול ולזהות מוטציות ספציפיות בדנ"א הסרטני שאפשר לכוון נגדן תרופות מסוימות. "אבל גילינו שהשיטות הללו הן לא מספיק טובות כדי לדייק טיפול למטופל ספציפי", הוא מספר. בפועל, ריצוף הגידול וזיהוי מוטציות מאפשר לסייע לכל היותר לאחד מכל עשרה חולים שעוברים את הריצוף הגנטי (שגם הם רק חלק מכלל החולים בסרטן).
סיבה אחת לכך היא שהבדיקות הגנומיות לא מלמדות דבר על התגובה הצפויה של הגידולים לטיפולים כימותרפיים, לשילובים של טיפולים ולטיפולים ביולוגיים שונים, אלא רק לטיפולים ביולוגיים ספציפיים שמוכוונים למוטציות בגידול. ואפילו במקרה של הטיפולים הביולוגיים, לעיתים קרובות הבדיקות הגנומיות לא מצליחות לחזות את סיכויי ההצלחה – בגלל המורכבות הרבה של גידולים סרטניים.
"אנחנו נוהגים לחשוב על גידול סרטני כעל תא שיוצא משליטה ומתחיל להתחלק ללא בקרה עד שהוא הופך לגוש", מסביר פרופ' שטראוסמן, רופא וחוקר מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן, ומי שהבדיקה מבוססת על שיטות שפותחו אצלו במעבדה. "בפועל הגידול הוא איבר מורכב שמכיל סוגים רבים של תאים כמו כלי דם, עצבים, תאי משתית, תאי מערכת החיסון, חיידקים, פטריות ונגיפים". מכלול התאים הללו נקרא "המיקרו-סביבה של הגידול". מיקרו-סביבה זו משתנה בין מטופל למטופל, ומחקרים רבים בשנים האחרונות הראו שיש לה השפעה מכרעת על מידת היעילות של טיפולים אונקולוגיים שונים.
פרופ' רביד שטראוסמן"הרעיון שבבסיס הבדיקה הוא כזה: אנחנו צריכים להיות צנועים ולהבין שהידע שלנו מוגבל מאוד. ולכן אנחנו אומרים שצריך פשוט לנסות", אומר פרופ' שטראוסמן. כיצד? "נחשוף את המחלה לתרופות עצמן ונראה איך המחלה מגיבה לכל תרופה. זה הרעיון הכללי של הבדיקה הזאת", מוסיף פרופ' ברגר.
הוא מספר עוד כי הרעיון של בדיקת הרגישות של גידולים ממטופלים ספציפיים לתרופות התחיל, עוד לפני הבדיקה הזו, בשיטות שבהן פירקו את הגידול לתאים וגידלו את התאים הסרטניים במעבדה כדי לבחון עליהם את התרופות. אולם שיטות אלה התגלו כלא מדויקות מספיק כי הן לא התייחסו לכלל המורכבות של רקמת הגידול. "אז בא הרעיון של קיוריספונס: לגדל את הגידול במערכת מיוחדת שבה הגידול 'ירגיש טוב'. על הרקמה של הגידול נוכל לנסות את הטיפולים השונים, ובהתאם למדדים שונים לבחון אם הטיפול עובד או לא. בשונה מבדיקות הריצוף הגנומי, הטכנולוגיה מאפשרת לבדוק, בנוסף לכימותרפיה וטיפולים ביולוגיים, גם סוגי טיפולים כמו אימונותרפיה, שמפעילה את מערכת החיסון בסביבה של הגידול כדי לחסל אותו, וגם לבחון שילובי טיפולים", מסביר פרופ' ברגר.
פרופ' רענן ברגרהאתגר הטכנולוגי הגדול בפיתוח הבדיקה, מסביר פרופ' שטראוסמן, היה כיצד לשמור על התאים הסרטניים בחיים אחרי שמוציאים אותם מהגוף. "כשמוציאים כל רקמה מהגוף היא מתה מהר. היינו צריכים לפתח שיטה לשמור בחיים את הרקמה התלת ממדית עם מכלול המרכיבים שבה. במעבדה שלי עבדנו הרבה זמן עד שהצלחנו לפתח טכנולוגיה שמאפשרת לקחת פיסות של הגידול בעובי של רבע מילימטר ולשמור את הרקמה כך שהיא תמשיך לתפקד ולגדול מחוץ לגוף. השיטה שלנו כה יעילה שגם אחרי שבוע פתולוג לא יוכל להבדיל בין הרקמה שגדלה במעבדה לבין גידול חי שהוצא עכשיו מהגוף", הוא מספר. "הפיתוח הזה מאפשר לנו לקחת את כל פיסות הגידול הללו ולבדוק על כל אחת כימותרפיה, תרופה ביולוגית, אימונותרפיה או שילוב של תרופות, בהתאם לאפשרויות שהאונקולוג המטפל מתלבט ביניהן שהמטופל יכול לקבל".
וכך, לקראת מועד נטילת דגימה מהגידול (באמצעות ביופסיה או ניתוח), האונקולוג מעביר לקיוריספונס רשימת תרופות ושילובי תרופות שהוא מעוניין לבדוק את השפעתם. מיד לאחר הוצאת הרקמה מגוף החולה, היא נשלחת למעבדה ומוכנסת למערכת הייחודית המאפשרת לגדל אותה בתנאים המשמרים את תאי הסרטן והמיקרו-סביבה של הגידול. החברה משלבת גם בדיקת ריצוף גנומי מהירה, שבודקת 57 גנים משמעותיים לטיפול בסרטן – גנים שיש תרופות שמיועדות לפעול על מוטציות בהם. בתוך 36-24 שעות מתקבלת תוצאת הריצוף המהיר והיא נשלחת לאונקולוג המטפל, כדי שיחליט אם כדאי להוסיף לרשימת התרופות שייבדקו גם תרופות נוספות.
בהתאם לרשימה זו, הרגישות של פיסות הגידול לתרופות השונות נבדקת במעבדה, ותוצאות הבדיקה מנותחות על ידי פתולוג מומחה, שבעזרת אלגוריתם משוכלל שפותח על ידי החברה, נותן לכל תרופה ציון שמשקף את מידת היעילות שלה בהרג התאים הסרטניים הספציפיים של המטופל. כיום, בעזרת הטכנולוגיה של קיוריספונס ניתן לבדוק כמעט את כל התרופות האונקולוגיות הזמינות לחולים בישראל. מחקרים שערכה החברה הראו כי אם הבדיקה הראתה כי תרופה כלשהי יעילה נגד הגידול, יש סבירות של כ-90% שהחולה שקיבל את התרופה הזו אכן יגיב אליה בצורה טובה. "האתגר בבדיקה הזו הוא שצריך בשבילה דגימה של רקמה חיה כדי לקבל תמונת מצב מדויקת ככל הניתן של הגידול על כל מורכבותו. לכן לעתים קרובות יש צורך בביופסיה נוספת כדי לעשות אותה", מוסיף פרופ' ברגר.
הבדיקה של קיוריספונס מכוסה על ידי מרבית ביטוחי הבריאות הפרטיים, ולאחרונה גם קופת חולים כללית הכלילה אותה במסגרת "החבילה האונקולוגית", לה זכאים עמיתי כללית מושלם פלטינום. עד היום, מספר פרופ' ברגר, הוא נהג להמליץ על הבדיקה למטופלים מסוימים בשלבי מחלה ספציפיים. אבל עתה, בעקבות ההכללה שלה בביטוחים הפרטיים ובכיסוי של קופת חולים כללית, הוא צופה שישתמש בה יותר.
"הבדיקה נותנת לי כלי שמנבא איזה טיפול יעבוד, ולא פחות חשוב - איזה טיפול לא יעבוד. בסופו של דבר אם אני נותן טיפול שלא עובד, המטופלת הפסידה זמן, המחלה המשיכה להתקדם ולכן יש פחות סיכוי שהטיפול הבא יעבוד. בנוסף, היא סובלת מתופעות לוואי ואיכות החיים שלה נפגעה", אומר פרופ' ברגר. "למשל לחולות סרטן שד גרורתי יש מגוון רחב של אופציות טיפוליות שכוללות כימותרפיות שונות וטיפולים ביולוגיים. הנוהג כיום הוא לטפל במין ניסוי וטעייה: מתחילים בתרופה אחת, ואם אחרי חודשיים אין תגובה - עוברים לתרופה הבאה. בעזרת הבדיקה הזו אפשר עכשיו לקחת את הרקמה, לזהות אילו תרופות יעילות, ורק אותן לתת", הוא מסביר. "המטרה של הבדיקה היא לסייע בקבלת ההחלטות הטיפוליות. להוסיף עוד כלי אחד בארגז הכלים שיש לרופא. הבדיקה לא מחליפה את האונקולוג, אלא מסייעת לו בקבלת ההחלטות", מסכם פרופ' שטראוסמן.
בשיתוף קיוריספונס
