ניצחון האדם על נגיף הקורונה עוד לא קרוב: ארגון הבריאות העולמי הצהיר לא מכבר כי ייתכן שיחלפו 18 חודשים עד שהחיסון נגד הווירוס יהיה זמין לציבור. עוד לא ברור האם הקיץ המתקרב יגרום לבלימת ההידבקות במחלה, אך נראה שהעולם כולו מצפה לחיסון, שעשוי להיות הדרך היחידה למגר את נגיף הקורונה.
אבל מדוע הכנת החיסון אורכת זמן רב כל כך? כדי להשיב על כך, צריך להכיר את התהליך המורכב של הכנת החיסונים. לפני כחודש שיתפה סין בפומבי את פענוח המטען הגנטי המלא של הנגיף, הוא ה-RNA. למעשה, זהו השלב הראשון בניסיון לפתח חיסון - ללא הבנת הנגיף לא ניתן היה להתחיל במלאכה.
שאל את המומחה: כל מה שרציתם לדעת על נגיף הקורונה - צפו
(צילום: חגי דקל)
בסוף ינואר, הצליחו לראשונה מדענים מחוץ לסין לגדל בהצלחה את נגיף הקורונה: החוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה ומוסדות נוספים בארצות הברית ואירופה, הצליחו להבין במהירות את מאפייני הנגיף, צעד שלרוב אורך שנים ארוכות. השלב הבא הוא ייצור כמויות עצומות מהנגיף המהונדס, כך שניתן יהיה להפיק ממנו חלבונים שיוזרקו לשריר, יוכרו על ידי גוף האדם כגורם זר, ויגרמו לו לפתח נוגדנים, אותם "חיילים" שנצמדים לפולש הזר, ומאותתים למערכת החיסון ובעיקר לתאי הדם הלבנים שיש לפעול.
לאחר פיתוח אותו חלבון, נדרשים המדענים לבדוק אותו על סדרות של בעלי חיים כדי לוודא שהוא אינו גורם לתופעות לוואי קשות, ושהוא מצליח לעורר יצירת נוגדנים נגד נגיף הקורונה. לאחר תקופת הניסויים בבעלי חיים, מתחיל השלב המכריע מכולם: הניסויים הקליניים בבני אדם.
אתמול (ג׳), הודיעו מספר חברות שהחלו לגייס מתנדבים למספר חיסונים לבדיקת הקורונה. בעוד חודש יחל השלב הקליני הראשון, בו כאמור יבדקו האם הזרקת התרכיבים החדשים שפותחו במעבדות שונות ברחבי העולם הן בטוחות, ומה תופעות הלוואי מהן. בתוך כך תימדד רמת הנוגדנים שנוצרת בגוף, אם בכלל.
אם יעבור השלב הראשון בהצלחה, כלומר לא ימצאו תופעות לוואי קשות יוצאות דופן, ויתגלה כי החיסון אכן מוביל ליצירת נוגדנים, ימשיכו החוקרים לשלב השני שצפוי לקרות לא לפני חודש יולי, בו תיבדק לראשונה התגובה החיסונית לחיסונים, מה רמת הנוגדנים שנוצרו, והאם אכן החיסון הצליח למנוע הדבקה בקבוצת הנסיינים.
השלב השלישי שיתרחש רק כמה חודשים אחר כך, הוא השלב המכריע מכולם, בו תיבדק שוב יעילות ובטיחות החיסון, על קבוצה נרחבת של מתנדבים. לעתים, מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ורשות התרופות האירופאית, מאשרים במסלול מהיר חיסונים, גם עוד לפני שהסתיים לחלוטין שלב 3 של הבדיקות, באם התוצאות היו חיוביות באופן מובהק. שלב זה יגיע רק בעוד כשנה.
תוך כדי, עם זאת, סביר להניח שיתמודדו המדענים עם לא מעט בעיות. חוקרים כבר הביעו חשש שווירוס הקורונה עלול בחודשים הבאים ליצור מוטציות נוספות, נגדן החיסון כבר לא יהיה יעיל. יש להזכיר כי מדובר בווירוס שמקורו בבעלי חיים, כך שהוא כבר פיתח מוטציה שאפשרה לו להדביק גם בני אדם. מוטציות אלה עשויות להפוך אותו לעמיד עוד יותר, וליציב כנגד החיסון.
ההשתנות של נגיף הקורונה עשויה להיות מושפעת גם מהאזורים השונים בעולם בהם הוא נמצא: צפיפות האוכלוסין ומספר האנשים שנדבקו משפיעים על יכולתו להשתנות. בנוסף, חשיפה מוקדמת לנגיפי קורונה אחרים עשויה להשפיע גם היא על הרגישות של האוכלוסיה לסוג החדש של הקורונה - בדומה לשפעת העונתית.
לפני השלבים הללו, כאמור, יש צורך להרכיב את החיסון הראשוני עצמו. מדובר בתהליך הארוך מכולם, בו מיוצר אותו חלבון הדומה לחלק מהווירוס ו״מטעה״ את מערכת החיסון לחשוב שמדובר בווירוס אמיתי המצריך ייצור נוגדנים מוגבר בגוף. לרוב, החלבונים הללו מורכבים במכשיר הקרוי ״ביוראקטור״. כך למשל, חיסוני השפעת גדלים בתוך ביצי תרנגולות במשך חודשים ארוכים ואפילו עד שנתיים. תהליך זה איטי מאוד, וככל הנראה לא יספיק לתת מענה לאוכלוסיית העולם הנדבקת במהירות בקורונה..
עם זאת קיימת תקווה לחיסון מהיר יותר. יצרנית החיסונים Moderna האמריקאית פיתחה פלטפורמה מהירה יותר, המאפשרת יצירת חיסון בתוך חודשים ספורים באמצעות יצירת גרסה סינטתית של החומר התורשתי של הנגיף הקרוי mRNA. כאשר הוא מוזרק לשריר, ה- mRNA מתחיל ליצור מעין שכפול של חלק ממעטפת וירוס הקורונה, אותה מעטפת של "קוצים" העוטפת את נגיף הקורונה (ומכאן מקור שמה – כתר). חלבוני ה"קוצים" הללו הם אמנם רק חלק קטן מהווירוס, אך מדובר ברכיב חשוב המאפשר לנגיף להיצמד לתא החי ולחדור אליו. הרכיב הקטן הזה מספיק כדי להזעיק את מערכת החיסון כדי שתחשוב שמדובר בנגיף אמיתי שחדר לגוף, וגרום לייצר נגדו נוגדנים.
בצד השני של העולם, אוניברסיטת קווינסלנד האוסטרלית עובדת על פלטפורמה אחרת של יצירת חיסונים, בה זריקת החיסון כבר מכילה את אותם "חלבוני קוצים" של הקורונה, אליהם מוצמדים חלבונים נוספים שמייצבים אותם. החלבונים המוצמדים ל"קוצי הקורונה" מקופלים כמו אוריגמי, אך יוצרים תגובה חיסונית רבת עוצמה בגוף, מה שעשוי להגביר את כמות הנוגדנים שנוצרת אחרי הזריקה, ואולי גם להאריך את משך ההגנה על הגוף.
כאמור, החיסונים הראשונים לקורונה לא צפויים לצאת לשוק לפחות עד החורף הבא, וגם אז לא ידוע אם וירוס הקורונה יפתח מוטציות שיהפכו את החיסון לא רלוונטי. כך או כך, ברור כעת לחלוטין שממשלות העולם חייבות להשקיע במחקר ופיתוח חיסונים שהוזנח במשך שנים בשל חוסר כדאיות כלכלית של חברות התרופות. בלעדי חיסונים חדשים ויעילים, נזכה לעוד אפידמיות קטסטרופליות, שיובילו למיליוני הרוגים וימוטטו את העולם כפי שהוא מוכר לנו כיום.
