האם בצה"ל צריכים לשנות את נוהל האובדנות? פרופ' איל פרוכטר
(צילום: חגי דקל)
האם צה"ל צריך לשנות את נוהל האובדנות? בעקבות המקרה שהתרחש לפני כשבועיים בבסיס האימונים החטיבתי (בא"ח) כפיר, כשרב"ט מ', שעלה מרוסיה ושירת כחייל בודד, גנב נשק וירה בעצמו, על אף שהיה אמור להיות תחת השגחה צמודה של חיילים אחרים במסגרת נוהל האובדנות, אומר היום (א') פרופ' איל פרוכטר, לשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, לאולפן ynet, כי למרות שמדובר בנוהל שאינו מושלם, צריך להמשיך וליישם אותו. החייל מאושפז כעת במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ בהדסה עין כרם בירושלים.
"לפעמים אי אפשר לפתור בעיה של חייל בשעות הראשונות עד ההערכה של רופא או פסיכיאטר צבאיים", הוא מסביר, "ולכן, במקרים חריגים נדרשים חיילים אחרים לשמש כעמדת שמירה ולהגן עליו".
קראו עוד:
פרופ' פרוכטר, זו לא אחריות כבדה מדי, להטיל משימה כזו על חייל אחד או שניים?
"אנחנו מטילים על חיילים אחריות כבדה בהרבה מצבים. במצב הזה, אם מסבירים להם היטב את המשימה, הם מבינים שהם שומרים על חבר שלהם. יש פה משהו חשוב, ערכי, נכון. המטרה היא לא לפגוע בו, חס ושלום, אלא להגן עליו. מובן שאם הוא במצב פסיכוטי סוער וצריך אשפוז מיידי, מביאים אותו לבית חולים, והוא נשאר שם בכפייה או לא".
מה הבעיה לאשפז אותו מיד או לשחרר אותו מצה"ל?
"אנחנו כמובן לא יכולים להתייחס ספציפית לאירוע האחרון שקרה, אבל בגדול, אם החייל הוא פסיכוטי ומסוכן לעצמו, אף אחד לא יתלבט: יאשפזו אותו. אבל אם לא צריך לאשפז אותו, ויש הרבה מקרים כאלה, עדיין הצבא צריך לחכות להערכה של פסיכיאטר".
ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית של ער"ן: "חיילים מתקשים לפעמים לבטא מצוקה רגשית במילים, ולכן רצוי לשים לב להתנהגויות העשויות לרמז על מצוקה המחייבת התערבות. ניתן לזהות מצוקה באמצעות תשומת לב להתנהגויות של נסיגה, או לשינוי חד בדפוסים שאפיינו אותם טרום גיוסם לצבא"
אפשר היה לבדוק אותו מהר יותר ולאשפז אותו, וכך להימנע מהאירוע הטרגי הזה.
"האירוע הוא טרגי, ללא ספק. אנחנו צריכים להימנע ככל האפשר מאירועים כאלה, אבל בין זה לבין אשפוז פסיכיאטרי המרחק הוא לפעמים גדול. הצבא מקבל לפעמים בחזרה חיילים מבית חולים אחרי שמתברר שאין הצדקה לכפות עליהם אשפוז. החייל צריך רק להיבדק על ידי פסיכיאטר צבאי וישוחרר מהמערכת. אם מתעורר חשד לאובדנות באמצע הלילה או בשעות הערב המאוחרות, ואין בבסיס פסיכיאטר צבאי, צריך בינתיים לשמור על החייל, ולשם כך נועד נוהל האובדנות. הכוונה היא לא לבצע שמירות ארוכות על החייל, אלא רק לכמה שעות מרגע ההערכה הקלינית. הדברים האלה מחייבים תהליך. החיילים שיש לשמור עליהם הם לא אלה שצריכים אשפוז או שמסכימים לאשפוז".
אז אפשר להישאר עם הנוהל הזה, לדעתך?
"אין לנו ברירה. הוא נוהל לא טוב, אבל צריך להקפיד עליו. הנוהל אומר שהחייל יהיה בהשגחה של שני חיילים בדרגה יותר גבוהה, כדי שאם אחד יצטרך ללכת לשירותים, יהיה מי שיחליף אותו. וכמובן, הם יהיו בלי נשק".
"לשים לב לנורות האזהרה בהתנהגויות של חיילים"
ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), מוסיפה כי ב-2022 התקבלו בער"ן יותר מ-20 אלף פניות מחיילים שחוו מצוקה נפשית, מהן 600 שכללו מחשבות או כוונות אובדניות. "המעבר מלימודי התיכון לצבא טומן בחובו פוטנציאל לצמיחה ותקווה לשינוי, אך עלול להוות גם אירוע משברי ומעורר חרדה", היא מסבירה. "יש חיילים המתארים החרפה של בעיות רגשיות שקדמו לגיוס, בעוד אחרים חווים קשיים רגשיים שהתעוררו בעקבות הגיוס. הגיוס לצבא מערער את תחושת השליטה ואת שיווי המשקל הפסיכולוגי שלהם. למרות תחושת השבר, המשבר הוא זמני ונמשך זמן מוגבל, לרוב שבועות עד חודשים, בהתאם לעוצמת המשבר, למאפייני החייל או החיילת ולתמיכה הסביבתית שהם מקבלים".
היא מוסיפה: "חיילים מתקשים לפעמים לבטא מצוקה רגשית במילים, ולכן רצוי לשים לב להתנהגויות העשויות לרמז על מצוקה המחייבת התערבות. ניתן לזהות מצוקה באמצעות תשומת לב להתנהגויות של נסיגה, או לשינוי חד בדפוסים שאפיינו אותם טרום גיוסם לצבא. תנודות במצב הרוח, התפרצויות, בעיות באכילה ובשינה, מחלות חוזרות, בכי מרובה, הסתגרות והימנעות מיחסים בין־אישיים - כל אלה יכולים להצביע על מצב משברי ואף סיכוני. גם רמזים מילוליים כמו הבעת פסימיות ותחושת ייאוש וחוסר אונים יכולים להצביע על מצוקה חריפה. כשסימני המצוקה רבים, עוצמתם גבוהה ותדירותם עולה, צריכות להבהב בראשנו נורות אזהרה.
"חשוב לשים לב: ככל שהחיילת או החייל מרבים בפרטים על פגיעה בעצמם, גדל הסיכון שיוציאו את תוכניתם לפועל. אם חייל או חיילת ניסו בעבר להתאבד, הסיכון גבוה יותר, מאחר שהם שברו את המחסום בין מחשבה למעשה. ככל שהם חשים בודדים יותר, גובר החשש שיפגעו בעצמם. תמיכה מהסביבה היא גורם מגן וממתן מצוקה. אסור לנו לשכוח: התאבדות ניתנת למניעה, ומניעת אובדנות היא עסק של כולנו. החייל או החיילת הסובלים רוצים בתוך תוכם לקבל עזרה. כל אחד ואחת מאתנו יכול להוות חבל הצלה".
דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה"ל מחויב לשמור על שלומם ובריאותם של משרתיו, משקיע משאבים רבים במניעה מראש של אובדנות, בשיתוף מפקדי היחידות, גורמי בריאות הנפש וגורמי כח האדם. צה"ל מיישם בשנים האחרונות מספר פעולות מניעה לצמצום אובדנות בקרב משרתיו, ובהם הרחקת אמצעים קטלניים או נשק ממי שאינו נדרש לו, הסברות תקופתיות בנושא איתור סימני מצוקה, והעלאת המודעות. כל מוות של חייל נחקר ומתוחקר ומופקים ממנו לקחים בהתאמה. במקרה בו נמצא כי בעל תפקיד פעל שלא כמצופה ממנו, ננקטים הצעדים המתאימים, במישור הפיקודי ואף במישור המשפטי, בהתאם לכללים הנוהגים ולדין. צה״ל משתתף בצער המשפחות וימשיך ללוותן.
"באשר לאירוע המוזכר המשטרה הצבאית פתחה בחקירת נסיבות האירוע. בסיום החקירה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית".
- אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה קשה, אל תישארו לבד - דברו איתנו. עמותת ער"ן מפעילה קווי סיוע אנונימיים לחיילים במצוקה הפועלים 24/7 בטלפון כוכבית 2201 ובאתר העמותה בצ'אט ובווטסאפ.
