הפיתוח הישראלי שמציל חיים: בתי החולים בישראל החלו להתקין את תוכנת איידוק (Aidoc), בינה מלאכותית הסורקת את בדיקות ה-CT והרנטגן, ומזהה מצבי חירום רפואיים. התוכנה מעבירה את הבדיקות הדחופות לקדמת התור ומתריעה בפני הרדיולוג על הבדיקה החשודה. בכך היא מאפשרת לצמצם טעויות של מתמחים בתורנות, הנאלצים לעבור על אלפי מסכי בדיקות, לאתר בדיוק רב בעיות חשודות, לקצר את זמן המתנה ולאפשר כשמתבקש - טיפול דחוף ומציל חיים.
עוד פיתוחים בעולם הרפואה:
איידוק הוא למעשה אלגוריתם ממוחשב המבוסס על בינה מלאכותית. הוא מותקן על מערכות ההדמיה בבית החולים, וסורק מאות אלפי צילומי רנטגן ו-CT. בכל פעם שהמערכת מאתרת צילום חשוד, מיד מועברת התראה לרדיולוג הכונן על בדיקה חשודה והיא מועברת לקדמת התור. בתוך כך, המערכת מסמנת בצילום עצמו את האזור החשוד.
המערכת פותחה בשיבא, שם עובדים איתה משנת 2016, בתהליך "אימון" ארוך שבו נסרקו מאות אלפי צילומי CT ורנטגן. המערכת למדה לזהות את הממצאים החשודים ביעילות גבוהה, שהוכחה גם במחקרים קליניים שפורסמו בספרות הרפואית והוצגו במספר כנסים.
נכון להיום, המערכת מיומנת לאתר שבץ מוחי, דימומים מוחיים, מפרצת בכלי דם מוחי, קרע באבי העורקים, פנאומתורוקס – מצב שבו ישנה פגיעה קשה בריאה, שברים בעמוד השדרה הצווארי, הגבי והמותני, שברים בצלעות, תסחיף ריאתי ומיקום נכון של צינור הנשמה מלאכותי בעת הנשמה או החייאה. מקרים אלה מוגדרים כמצבי חירום, וכל אבחון שגוי שלהם או פספוס, כמו גם עיכוב בפענוח ההדמיה, עלולים להוביל לסכנת חיים ואף למוות. בחברה עובדים על פיתוח אלגוריתמים נוספים שיאבחנו שורה ארוכה של מצבים רפואיים במבוגרים ובילדים.
המערכת הותקנה במערך ההדמיה בתל השומר, ולאחרונה גם בבילינסון, איכילוב וסורוקה, ותותקן בקרוב במרכזים רפואיים נוספים בישראל שרכשו אותה. בתוך כך, היא עובדת בהצלחה מספר חודשים במרכזים רפואיים בארצות-הברית, דרום אמריקה ואירופה. מדינות נוספות כבר הביעו התעניינות לאור התוצאות.
איידוק: מערכת בינה מלאכותית לפענוח סריקות CT
לא מתעייפת אף פעם ומפחיתה טעויות אנוש
"המערכת שלנו מוכיחה את עצמה כל הזמן", מספר ד"ר גל יניב, מנהל יחידת צנתורי מוח במרכז הרפואי שיבא ומייסד שותף באיידוק, "התוכנה יודעת לקחת את החתכים הכי חשובים מסריקת ההדמיה, לסמן אותם ולהתריע בפני הרדיולוג על הממצאים החשודים. בכך היא מקצרת זמני המתנה, משפרת את הטיפול בחולים שמגיעים למיון ולבית החולים, מצמצמת סיכוי לטעויות ופספוסים לרופאים רדיולוגים, שנאלצים לעתים לעבור על אלפי הדמיות ביום אחד, ובעיקר – היא מערכת שלא מתעייפת, בניגוד לאדם".
איידוק הוכנסה גם למרכז הרפואי סורוקה לפני כחצי שנה, ועובדת שם בהצלחה. "ברור שבשעות הלילה הקטנות, או אחרי מספר רב של בדיקות, גם מתמחה וגם מומחה מתעייפים", אומר ד"ר גל בן אריה, מומחה לרדיולוגיה ממערך הדימות בסורוקה. "המערכת נותנת עוד רובד של בטיחות עבור המטופלים, משנה את סדר העדיפויות ומקפיצה קדימה בדיקות דחופות. היא גם נותנת עוד עין בוחנת שהעין האנושית לא רואה. מהמחקרים שהחברה פרסמה, המכשיר מגדיל את הפוטנציאל להפחית טעויות אנוש, ואין ספק שזה כלי עזר שיכול לסייע להצלת חיים. מוסד שלא יהיה בו את הכלי הזה בעתיד, יישאר מאחור".
פרופ' אריק בלשר, איכילוב: "אסור לרופאים לטעות, אבל כולנו בני אדם. אנשים מתעייפים, ורופא שמסתכל על 30 אלף צילומים – עלול לפספס ממצא קטן שהמערכת הממוחשבת, שלא מתעייפת, מזהה. זו מערכת שנמצאה מאוד מדויקת, מצילה חיים"
האם הבינה המלאכותית צפויה להחליף את הרופא? לדברי הפרופ' אריק בלשר, מנהל המערך הרדיולוגי במרכז הרפואי איכילוב, הסיכוי שזה יקרה קלוש: "אנחנו מחבקים את הבינה המלאכותית ברדיולוגיה. העומסים על הרדיולוגים לפענוח אדירים, מתמחה בודד צריך לעבור לפעמים על מאות בדיקות בתורנות, שכל אחת מהן מכילה אלפי תמונות. גם במהלך היום העומסים אדירים, החוסר בתקנים אדיר בעוד שעולם הדימות מתפתח ונדרשות עוד ועוד בדיקות לאוכלוסייה המזדקנת. הבינה המלאכותית יכולה רק לעזור, אבל ודאי שלא תחליף את הרדיולוג".
לדברי פרופ' בלשר, המערכת , שכבר פועלת בהצלחה באיכילוב, מעלה את הביטחון של הרופא באבחון, מקצרת את זמן הפענוח, כשהיא ממקדת אותו לאזורים החשודים מתוך מאות חתכי סריקה, מקדמת את המקרים הדחופים שזיהתה, ומתריעה בפני הרדיולוג על בדיקות חשודות, כדי שיבצע את הפענוח שלהן קודם. "אסור לרופאים לטעות, אבל כולנו בני אדם. אנשים מתעייפים, ורופא שמסתכל על 30 אלף צילומים – עלול לפספס ממצא קטן שהמערכת הממוחשבת, שלא מתעייפת, מזהה. זו מערכת שנמצאה מאוד מדויקת, מצילה חיים, ואין ספק שהעתיד הולך לשם".
