יום המודעות לפגים: קרן איתן בריאיון
(צילום: נדב אבס, נויל האריס)
היום, כשיש לה קהילה של 80 אלף עוקבים ברשתות החברתיות ("שבט אימהות"), קרן איתן יכולה לעזור להורים נוספים לפגים לקבל תשובות לשאלות, לתת להם עצות חשובות וקצת דרכים להרגיע את גל החששות העצום שמגיע עם לידה של פג. לפני שמונה וחצי שנים היא הייתה בדיוק במקום הזה, ולא עם פג אחד אלא עם שניים, וליתר דיוק שתיים. שתי התאומות שלה שנולדו פגות בשבוע 24 במשקל 650 גרם ו-719 גרם, ושוחררו מבית החולים רק לאחר 77 ימים. לרגל יום במודעות הבינ"ל לפגים שחל ב-17 בנובמבר, היא מספרת לאולפן ynet מה זה אומר להיות הורים לפגים.
עוד על הורות לפגים:
2 צפייה בגלריה
התאומות של קרן איתן, לאחר הלידה, בפגייה ועם השחרור הביתה. נולדו בשבוע 24
( צילום: טלי תלמיד)
אנשים שמסתכלים עלייך עכשיו לצד ארבל וירדן, התאומות המהממות שלצידך, אולי חושבים: "אוקי, מה הבעיה?" אבל את אומרת שיש משהו אחר בפגים.
"ההתחלה המשותפת שלנו, ההתחלה של ההורות, הייתה מאוד דרמטית ולקח 77 ימים עד שהשתחררנו הביתה. זו לא בדיוק דרך נורמלית להתחיל בהורות וזה חלק מהזהות שלנו, של כל המשפחה שלנו – עד היום, אף על פי שהן בריאות ואלופות וכמעט שאין לנו השלכות פגות. ההתחלה הדרמטית הזאת, זה לא משהו שאפשר לשכוח אותו.
"בהתחלה הן היו שתי עובריות קטנות ואדומות, מלאות במחטים וצינורות ופגייה לקח לנו שבוע עד שבכלל יכולנו להוציא אותן מהאינקובטור, לנשק אותן ולגעת בהן. אלו היו חודשים שבהם אנחנו חוזרים הביתה כל יום בלי הילדות שלנו"
ארבל וירדן היו מאושפזות חודשים ארוכים בפגייה. "אלו היו חודשים שבהם אנחנו חוזרים הביתה כל יום בלי הילדות שלנו, שנשארו עם הצוות המדהים והמאוד-מאוד מוכשר של בית חולים תל השומר, שעטף אותנו. בהתחלה הן היו שתי עובריות קטנות ואדומות, מלאות במחטים וצינורות ופגייה לקח לנו שבוע עד שבכלל יכולנו להוציא אותן מהאינקובטור, לנשק אותן ולגעת בהן. גם לאחר מכן היה צריך כל פעם באישור כדי להוציא אותן, ואחות שתוציא אותן מהאינקובטור כדי שנוכל להחזיק ולחבק. רק כשהן הגיעו למשקל של כמעט שני קילו אפשר היה באמת להתחיל להאכיל אותן, לקלח. לקח זמן עד שיכולתי להניק אותן. זו באמת התחלה מאוד-מאוד קשה של הדבר הזה שנקרא להיות הורים".
(ארבל וירדן מגיעות הביתה)
בעקבות הלידה הקימה איתן קהילת הורים לתמיכה וייעוץ. "הרבה מאוד הורים שעברו פגייה מוצאים את עצמם אחר כך נמשכים למקצועות טיפוליים וסיעודיים, בגלל ההתחלה הזאת שהיא מאוד-מאוד מיוחדת. אתה מבין כמה השפעה וכמה כוח יש לקהילה ולאנשים שעוסקים בסיעוד. בעקבות זה הקמתי את קהילת שבט אימהות".
מה את מייעצת היום למי שמתמודד עם לידת פג?
"דבר ראשון, להיכנס לכמה שיותר קהילות, לדבר עם אנשים שיכולים להבין את הדבר הזה שעובר על הורים לפגים. מלבד 'שבט אימהות' ישנה עמותת 'להב' שנותנת סיוע להורים לפגים; יש קבוצה בפייסבוק שנקראת 'הורים לפגים – הקבוצה הרשמית' ושם אפשר לקבל סיוע ולהבין רגע מי נגד מי".
בדיוק הבוקר, מספרת איתן, חברה שלה שלחה לה הודעה כי חברה אחרת שלה ילדה פג ושאלה איך אפשר לעזור. "אז העזרה הכי גדולה שהורים לפגים צריכים בזמן שהם בפגייה, זה ב'מנהלות' - בין אם עזרה עם הילדים הגדולים בבית, הכנת אוכל, ניקיון - כל מה שיפנה אותם ממטלות ויאפשר להם להפנות את כל המשאבים ולהיות כמה שיותר עם התינוק בפגייה. הוא צריך עכשיו את ההורים שלו עכשיו כמה שיותר צמוד. הבנות שלי באמת זכו ל'קנגורו' - כשמוציאים את הפגים מהאינקובטור ושמים אותם עירומים על גוף ההורים, כדי להריח ולהרגיש את ההורים כמה שיותר זמן ביום".
לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך גוררים אחריהם לא אחת סיבוכים המלווים את הילד והוריו במשך כל החיים. מעבר להשלכות רפואיות שונות, מחקרים מגלים כי עלולות להיות לכך גם השלכות נוספות. "למבוגרים שנולדו במשקל נמוך או פגים קיים סיכוי נמוך יותר לפתח מערכת יחסים רומנטית או מינית, או להפוך להורים, בהשוואה לאלו שנולדו במועד", מספרת איתן. "מחקר נוסף מגלה שהטראומה מלידת פג מלווה אימהות גם שנים אחר כך והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בחלומות וזכרונות חוזרים. חלקן אף חוששות מהיריון נוסף.
"אני חושבת שיום המודעות לא מדבר על מה קורה אחרי הפגייה אלא בא להבין מה קורה בזמן השהות בפגייה. מה קורה להורה שיולד פג, עם איזה אתגרים הוא מתמודד? עם העובדה שגם שנתיים אחרי שמשתחררים מהפגייה, הוא עדיין הורה לפג"
"כל אחד והמזל שלו. הילדות שלי בריאות. אנחנו מתמודדים עם מעט מאוד השלכות של הפגות. כמובן שיש לידות שמסתבכות יותר. אני חושבת שיום המודעות לא מדבר על מה קורה אחרי הפגייה אלא בא להבין מה קורה בזמן השהות בפגייה. מה קורה להורה שיולד פג, עם איזה אתגרים הוא מתמודד? עם העובדה שגם שנתיים אחרי שמשתחררים מהפגייה, הוא עדיין הורה לפג.
"יש הבדל בהתפתחות של ילדים שנולדו פגים. חיסונים, המון-המון מעקבי התפתחות, פיזיותרפיה, הכול כדי שהן יוכלו לצמצם את הפער. הן בכל זאת נולדו ארבעה חודשים מוקדם מדי. עצם ההתחלה הזאת של החיים המשותפים של ההורים והילדים בפגייה היא מורכבת מאוד ויש לה השלכות גם היום, במבחינה רגשית, גם עליי וגם עליהן".
