דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה הזהיר מעזיבת רופאים לחו"ל וקבע שהמדינה אינה עושה מספיק, אם בכלל, על מנת למנוע את המצב. בכך, נתן גוף הביקורת הרשמי של מדינת ישראל חותמת לבעיה רצינית שניצבת בפני מערכת הבריאות בישראל. הבעיה נמצאת במוקד הדיון הציבורי עוד משנת המחאה נגד המהפכה המשפטית, כאשר החל דיון "רילוקיישן" ער בקרב הקהילה הרפואית בארץ, שבאופן פרו-אקטיבי החלה לחפש הזדמנויות ויעדים מקצועיים מחוץ לגבולות המדינה.
חשיבות חוסנה של מערכת הבריאות בארץ, בחזית ובעורף, כמו גם תלותה הקריטית בזמינות כוח אדם רפואי איכותי, התחדדו מאוד על רקע המלחמה הקשה שנכפתה עלינו מאז אוקטובר.
על פי דוח של ה-OECD שפורסם בנובמבר האחרון, יש בישראל ממוצע של 3.4 רופאים על כל 1,000 איש והיא נמצאת במקום האחרון בין מדינות הארגון בהכשרה המקומית של רופאים חדשים - 6.8 רופאים ל-100 אלף איש בכל שנה, פחות מחצי מממוצע ה-OECD שעומד על 14.2. אם ניקח בחשבון שבישראל עדיין עובדים כיום רופאים מבוגרים, רבים מהם עולים מברית המועצות לשעבר שכבר מגיעים לגיל פרישה, בעיית המחסור בכוח אדם רפואי בישראל צפויה להחמיר באופן משמעותי ביותר. מבקר המדינה ניתח את הגורמים למחסור ברופאים בישראל. צפו:
כמה זמן לוקח להכשיר רופאים?
(צילום: משרד מבקר המדינה)
לעצור את הנשירה של רופאים ממערכת הבריאות
לאחרונה, ערכו חברי קהילת ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad, ד"ר מעיין גלבוע, ד"ר ליאור סלוק, ד"ר דניאל וולטש ופרופ' גדי סלע, מחקר שמצא כי 70% מהרופאים הישראלים שנמצאים בתת-התמחות (Fellowship) בחו"ל מביעים ביטחון נמוך או בינוני בכך שיחזרו לישראל. מתוכם, רק 26% חשבו כך ערב יציאתם לחו"ל ורק אצל 6.4% המוטיבציה המרכזית להתמחות בחו"ל הייתה רצון להגר מישראל.
ממצאים אלה אמנם מגיעים על רקע ההפיכה המשפטית והמלחמה המתמשכת, אבל לא מעט עקב אופק מקצועי מעורפל בארץ. מבין החוזרים, רק 55% הצליחו להבטיח לעצמם מראש מקום עבודה בבתי החולים בישראל עם חזרתם ארצה.
"לבנות תהליך הכוונה וסיוע לרופאים לפני תקופת התמחות הקלינית או המחקרית בחו"ל. הצעד החשוב הנוסף הוא תמיכה כלכלית. על המדינה לייצר תמריצים כלכליים אטרקטיביים כדי לעודד רופאים לשוב ארצה"
שימור ופיתוח כוח אדם רפואי בישראל אמור לא רק לגבי רופאים מומחים, אלא גם לגבי דור העתיד - סטודנטים ישראלים לרפואה שלומדים במוסדות בחו"ל. למרות שרבים מאלה הלומדים במוסדות מוכרים באירופה עדיין מעוניינים לחזור ארצה, המדינה אינה ממהרת להסיר חסמים ומכשולים הניצבים בפניהם דוגמת אי-יישום חוק, שעבר כבר לפני שנתיים, ונועד להשוות את תשלומי הביטוח הלאומי הגבוהים יותר שהם משלמים מדי חודש לעומת סטודנטים שלומדים בארץ.
המדינה משקיעה, ובצדק, משאבים רבים בהגדלת מספרי הבוגרים של בתי הספר לרפואה בישראל, אבל הגדלת המשפך ללא התייחסות לחורים שבו תחטיא את המטרה. המדינה חייבת להתגייס לאלתר להיפוך מגמת הנשירה של רופאים ממערכת הבריאות בישראל, מגמה מסוכנת שללא ספק תשפיע על איכות שירותי הבריאות וממילא על איכות החיים של כל האזרחים. תהליך הטיפול בסוגיה חייב להתחיל בתכנית חירום ולעבור לעבודת מטה מסודרת לתוכנית לטווח ארוך.
לפני כל דבר, נדרשת הכרה מחד, במקום הריאלי של המערכת הרפואית הישראלית באקו-סיסטם העולמי של התחום ומאידך גיסא, בצורך של רופאים ישראלים לקבל הכשרות והשתלמויות מקצועיות ומחקריות איכותיות בחו"ל. מבחינת הרופא הבודד מדובר בהזדמנות להתפתחות וצמיחה מקצועית. מבחינת המערכת זהו צורך קיומי המבטיח שירותי בריאות מתקדמים ומעודכנים ומחקר רפואי מניב. רופאים מצוינים, מנוסים מקצועית ומעורבים מחקרית מהווים גם מנוע צמיחה כלכלי שערכו כבר מוכר במדינות העולם המערבי.
מתוך שינוי הדיסקט הנדרש, נגזר הצעד החשוב שעל המדינה לעשות – בניית תהליך הכוונה וסיוע לרופאים לפני תקופת התמחות הקלינית או המחקרית בחו"ל. הצעד החשוב הנוסף הוא תמיכה כלכלית. על המדינה לייצר תמריצים כלכליים אטרקטיביים כדי לעודד רופאים להחליט לשוב ארצה. על הרופאים הישראלים המצוינים מתחרים בתי חולים מרכזיים ואוניברסיטאות מובילות שיודעים להציע תנאים כלכליים ואחרים שקשה, אבל מחויב, להתחרות איתם. כשהפער בין הרצון לחזור ארצה לחיק המשפחה ולגידול הילדים בעברית לבין התמורה הכספית על המאמץ המקצועי, גדול מדי, ההחלטה להישאר בחו"ל בלתי נמנעת.
פרופ' רבקה כרמיצילום: דני מכליסיצירת אופק תעסוקתי עבור רופאים חוזרים
אבל, העניין המרכזי ואולי העיקרי הדורש מענה, הוא האופק התעסוקתי. עבור רבים מהרופאים השוהים בחו"ל המתלבטים לגבי החזרה, זה ה-X פקטור. אי הוודאות לגבי העתיד המקצועי בארץ, במיוחד אחרי שרכשו ידע ומיומנות ברמה גבוהה, ובעיקר אם יש כבר היתכנות להצעה מפתה בחו"ל, מהווה גורם מכריע בהחלטה. בנייה מראש של תוכנית השתלמות הכוללת הבטחה תעסוקתית בארץ בתום התקופה וקשר קבוע ומתמשך עם המשתלמים בחו"ל תוך יצירת פלטפורמה מרכזית ומתעדכנת להצעות תעסוקה בארץ, עשויים לשנות דרמטית את פני הדברים.
"בנייה מראש של תוכנית השתלמות הכוללת הבטחה תעסוקתית בארץ בתום התקופה וקשר קבוע עם המשתלמים בחו"ל תוך יצירת פלטפורמה מרכזית ומתעדכנת להצעות תעסוקה בארץ, עשויים לשנות דרמטית את פני הדברים"
ולצד כל אלה, המדינה צריכה להשקיע מאמץ בהסברה נכונה. יש מקום להגדיר את הרופאים הישראלים בחו"ל כקהל יעד להסברה ייחודית וייעודית התפורה למידותיו. כך למשל, בספטמבר הקרוב נוביל כנס מיוחד בניו יורק שבו ישתתפו בכירים ובכירות מתחום הרפואה בישראל והוא יעסוק, בין השאר, בנושאים על רקע המלחמה ובחדשנות ישראלית בתחום הרפואה והבריאות. הכנס מיועד לאנשי רפואה ישראלים ששוהים בחו"ל ורופאים השוקלים עלייה לישראל כדי לעודד חזרה ארצה של "מוחות" ישראלים.
אם המדינה תשכיל לבנות תוכנית כוללנית בהתייעצות עם גורמים מקצועיים המצויים בנושא החזרה ארצה של מדענים ופועלים למענו בשטח מזה שנים, נוכל להתקדם להצלת מערכת הבריאות שלנו ואף לחיזוקה.
פרופ' רבקה כרמי היא יו"ר ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad. ב-22.9 יתקיים בניו יורק כנס בסימן "רפואה ישראלית פורצת דרך" עם בכירי ענף הרפואה בישראל. הכנס נערך בשיתוף ScienceAbroad עם ההסתדרות הרפואית בישראל, המרכז הרפואי שיבא וארגון העלייה "נפש בנפש". לפרטים נוספים - לחצו כאן
