בשיתוף אונקוטסט
סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. על פי רשם הסרטן במשרד הבריאות, מדי שנה מאובחנים כ-2,000 חולים חדשים בישראל. שכיחות המחלה עולה עם הגיל: לכ-50% מבני השבעים ולכמעט 100% מבני התשעים ומעלה יהיה סרטן בערמונית. המודעות למחלה עלתה בשנים האחרונות לאחר שמספר מפורסמים שיתפו כי הם אובחנו עם המחלה – בשנת 2003 דווח כי השחקן רוברט דה נירו חלה בסרטן הערמונית, וארבע שנים לאחר מכן פורסם כי ראש ממשלת ישראל, לשעבר אהוד אולמרט אובחן אף הוא. בשני המקרים האלו כמו במקרים רבים אחרים, ניתן לקבל טיפול מדויק ולהמשיך בשגרת החיים.
"מצד אחד, גידול בערמונית יכול להיוותר ללא שינוי במשך תקופה ארוכה. פעמים רבות אין לו משמעות קלינית והוא אינו גורם לתסמינים נוספים. המטופל מקבל אבחנה וחוזר הביתה ללא צורך לעשות כלום ועליו רק להישאר במעקב", סיפר ד"ר דמיטרי קוליקוב, מנהל השירות האורו-אונקולגי בבית החולים שערי צדק בירושלים. "מצד שני, ישנם מקרים בהם המחלה מתפתחת במהירות ואף עלולה להתפשט לאיברים אחרים בגוף. במקרים אלו, המחלה עלולה להיות מסוכנת ואפילו קטלנית ולכן הגילוי המוקדם והאבחנה המדויקת עשויים להציל חיים".
איך מאבחנים את המחלה?
האבחון הראשוני של סרטן הערמונית מתבצע בבדיקה אצל אורולוג. כשיש חשד לסרטן בערמונית הרופא יערוך שתי בדיקות: בדיקת אצבע רקטלית ובדיקת רמת החלבון PSA בדם. בדרך כלל ריכוז ה-PSA בדמם של חולי סרטן הערמונית הוא גבוה יותר (אבל תוצאה זו אינה חד משמעית, כיוון שרמות גבוהות של PSA יכולות להיווצר עקב גורמים נוספים אחרים). אם הבדיקות הראשוניות מעלות חשד לגידול ממאיר בערמונית, הרופאים ימליצו על ביצוע הדמיית MRI של הערמונית ולאחר מכן על ביופסיה.
כאשר יש אבחנה של סרטן ערמונית נשקלת האפשרות לטיפול מקומי באמצעות קרינה או על ידי ניתוח לכריתה רדיקלית של הערמונית. ד"ר קוליקוב מדגיש כי ההתלבטות המרכזית היא להכריע מתי ישנו צורך בטיפול אקטיבי ומתי ניתן להסתפק במעקב פעיל בלבד. "בדרך כלל, במקרים בהם המחלה מתפתחת לאט , נעדיף שלא לטפל בכדי לא לגרום נזק למטופל. לטיפולים השונים – קרינה ובעיקר ניתוח – עלולים להיות תופעות לוואי משמעותיות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, שיכולות לגרום לפגיעה בשליטה במתן שתן ו/או בתפקוד המיני של המטופל. לכן, ההחלטה האם יש צורך בטיפול, שעשוי להציל חיים או שמדובר במצב שאינו מסוכן וניתן להסתפק במעקב – היא משמעותית והרת גורל לחולה", אומר ד"ר קוליקוב.
מתי ניתן להישאר במעקב ומתי יש צורך בטיפול?
על מנת לסייע בקבלת ההחלטה פותחה בדיקת GPS שמשווקת בישראל על ידי חברת אונקוטסט. "מדובר בבדיקה גנומית שמטרתה להעריך את מידת האגרסיביות של הגידול, ובהתאם לקבל החלטה טיפולית מושכלת יותר. הבדיקה מיועדת למטופלים המאובחנים בביופסיה עם סרטן ערמונית בדרגת סיכון קלינית נמוכה – בינונית, טרם החלטה על טיפול מקומי", מסביר ד"ר קוליקוב. "בבדיקה מודדים את רמת הביטוי של פרופיל גנים הקשורים לסרטן הערמונית, על מנת להעריך את מידת האגרסיביות של הגידול. כך ניתן לסווג את דרגת הסיכון של החולה בצורה נכונה יותר ולקבל החלטות טיפוליות על סמך מידע מדויק יותר". בדיקת GPS פותחה ועברה תיקוף קליני על למעלה מ -9,000 מטופלים.
2 צפייה בגלריה
בבדיקה מודדים את רמת הביטוי של פרופיל גנים הקשורים לסרטן הערמונית.
(צילום: shutterstock)
פיודור קוריז'קין (59) מהנדס תוכנה שמתגורר באזור בית שמש אובחן לפני מספר שנים עם סרטן הערמונית. "בהתחלה הוא אובחן בדירוג גליסון 6", סיפר ד"ר קוליקוב, "המשמעות היא שהמחלה שלו לא נחשבת לאלימה והגידול מתפתח לאט", הוא מסביר. "במקרה שלו חשבנו שאולי אפשר לותר על הטיפול ולהסתפק במעקב פעיל".
פיודור פנה לייעוץ אצל ד"ר אלכסנדר חייפץ, רופא בכיר במחלקה האורולוגית ואחראי תחום אבחון סרטן הערמונית בבית חולים וולפסון שהמליץ לו לבצע בדיקת GPS על מנת לקבל תמונה רחבה ומדויקת יותר על הגידול. "כשהגיעו הממצאים גילינו, למרבה הצער, שמדובר בגידול ברמת סיכון גבוהה ולכן חשבנו שנכון יהיה לטפל בו במהירות באמצעות ניתוח ", מסביר ד"ר קוליקוב. "במקרה שלו, זו הייתה ממש הצלת חיים. אם היינו מחכים, המחלה הייתה עלולה להתקדם ולהתפשט".
"הייתה התלבטות אם לעבור ניתוח או להישאר רק במעקב", אומר קוריז'קין "מזל גדול שעשיתי את הבדיקה בזמן. ברור שהיה עדיף לגלות שהמחלה שלי בסיכון נמוך אבל בהינתן שהמחלה מסוכנת, אני שמח שגיליתי את זה באמצעות הבדיקה וביצעתי כריתה של הערמונית. כך הצלחנו למנוע את ההתקדמות של הסרטן. לולא הבדיקה מי יודע איפה הייתי היום".
בשיתוף אונקוטסט
