מתקפת המנע שלשום (יום א') על חיזבאללה הצליחה, אבל מנהלי בתי החולים בצפון יודעים שזה לא הסוף אלא רק עוד שלב במלחמה. הם לא היו זקוקים לתזכורת הזו, עבורם המלחמה חיה ובועטת מאז 7 באוקטובר 2023. המרכז הרפואי לגליל בנהריה טיפל עד כה ב-1,700 פצועים ואילו בבית החולים זיו טיפלו עד כה ב-450 נפגעי ירי של חיזבאללה. "חילופי האש אמנם הסתיימו, אבל ימי הקרב טרם. אנחנו כבר 11 חודשים בתוך ימי קרב בלתי נגמרים, במלחמה. וימי הקרב הללו בהחלט מאתגרים את מערכת הבריאות", אומר פרופ' סלמאן זרקא, מנהל בית החולים זיו בצפת. צפו בשיחה עם פרופ' זרקא ועם פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל:
האם בתי החולים בצפון ערוכים למלחמה?
(צילום: מיקי שמידט)
לדברי פרופ' זרקא, "בדרך כלל אנחנו רגילים למלחמה קצרת מועד, כמו שהייתה לבנון השנייה למשל, נלחמו במשך 33 ימים, נערכנו, הצלנו חיים וחזרנו לשיגרה. פה, כבר במשך 11 חודשים אנחנו נאלצים לאזן בין החולים שצריכים טיפול מציל חיים, טיפולי אונקולוגיה, הקרנות, יולדות שמגיעות לכאן וצריכות ללדת, לצד זה, אנחנו צריכים להיות מוכנים לפצועים, לאירוע רב נפגעים, כפי שקרה לנו במג'דל שמס, למשל.
"האיזון הזה בין שני הדברים בהחלט מתיש ומאתגר. במיוחד כשאתה לא רואה שיש לזה סוף, כך שהכי חשוב זה המוכנות של הצוותים המקצועיים, שעושים עבודה מצוינת. הם היו הראשונים שקפצו לסייע במג'דל שמס ובבוקר של יום ראשון, הגיעו מוקדם לאור ההוראות שקיבלנו, המשך פעילות של שגרה מהולה במוכנות למלחמה".
פרופ' סלמאן זרקא: "הטווח הרחוק אומר שבמזרח התיכון צריך בניינים ממוגנים, מחלקות יותר גדולות, יותר משאבים. אני נפגשתי עם הפרויקטור לצפון, ואני נגד המונח "שיקום הצפון". שיקום זה להחזיר את המצב לקדמותו. המונח הנכון זה שדרוג הצפון"
האם קיבלתם התרעה מספיקה כדי שתוכלו להתכונן למצב?
פרופ' זרקא: "אחרי 7 באוקטובר, נפגשתי עם אלוף פיקוד צפון שאמר שצריך להיערך למתקפת פתע, ואמרתי לו, שחשבתי שאחרי 7 באוקטובר זה נגמר. אבל הוא אמר שלא. הוא אמר שגם אם אנחנו נעשה פעילות מנע, לבתי החולים האזרחיים זה יהיה 'פתע', ואכן זה היה פתע בשבילנו. קיבלנו הודעה ממשרד הבריאות, כשהפעילות כבר התחילה ואז צריך להגיב תוך כדי ירי מלבנון, ותוך כדי הירי מלבנון אתה צריך להזעיק את הצוות ולהביא את הצוות שרובו נמצא ביישובי העימות, וזה מוסיף לנו אתגר נוסף, אבל כאיש צבא, אני יכול להבין את זה".
פרופ' סלמאן זרקאצילום: קובי קואנקסהאם הטרגדיה הנוראית במג'דל שמס היא פרומו לאירועים גדולים יותר, אם המלחמה תתרחב?
פרופ' זרקא: "אנחנו ערוכים למה שנקרא 'מגה-אר"ן' (אירוע רב-נפגעים), ולאר"ן שיש בו הרבה פצועים שצריך לטפל בהם, להציל את החיים שלהם ואולי גם לאשפז אותם כאן, כי תהיה מגבלה בלפנות אותם. אנחנו מתאמנים על זה כל הזמן וערוכים לכך. אני סומך על הצוות, סומך על מערכת הבריאות שהוכיחה את עצמה מצוין באתגרים, גם ב-7 באוקטובר וגם בקורונה, שגם הפעם תיתן את המענה". צפו: הפגייה הכי קרובה לקו האש בצפון
הפגייה הכי קרובה לקו האש בגבול הצפון
פרופ' זרקא מזכיר: "עד עכשיו טיפלנו בכ-450 פצועים מירי של חיזבאללה. אני לא מדבר על תאונות מבצעיות, אני מדבר על ירי, על רסיסים, על פגיעות ישירות. מדובר במספרים מאוד גדולים. אני מקווה שהאוצר יבין שבשביל מוכנות כזאת, בשביל מערכת בריאות שמהווה חוסן למדינה, נהיה חייבים לקבל תקציבים, כי המלחמה הזאת, אני מקווה, יום אחד תסתיים. אבל המצב הנתון בצפון ובמזרח התיכון החדש מחייב השקעה במערכת הבריאות, בעיקר בבתי החולים שנמצאים בקו, שהם אלה שנושאים בנטל, כדי שנוכל להיות יותר ממוקדים.
פרופ' מסעד ברהום: "אנחנו עם 777 מיטות, 450 ממוגנות. יש 80 אלף מפונים מהצפון ו-20 אלף מתפנים. אלה רק האזרחים שעזבו או הועזבו, חלק מהאנשים המטופלים לא רוצים להיות באזור לחימה. הבעיה תהיה אחרי הלחימה. הפערים בין המרכז לפריפריה עדיין יהיו כאן"
"אני רוצה לחדד שהם אכן מבינים ומגיבים טוב למדי. המנכ"ל היה פה ביום ראשון, היה פה גם באירוע במג'דל שמס, הקשר שלנו טוב עם השר ועם ההנהלה. משרד הבריאות הכריז עלינו כ'מרכז על לטראומה', ומאפשר לנו לפתוח מחלקות כירורגיית חזה ונוירוכירורגיה, בעזרת פרופ' ברהום והצוות שלו, אבל זו תגובה עכשווית, והיא לא מסתכלת לטווח הרחוק. הטווח הרחוק אומר שבמזרח התיכון צריך בניינים ממוגנים, מחלקות יותר גדולות, יותר משאבים. אני נפגשתי עם הפרויקטור לצפון, ואני נגד המונח 'שיקום הצפון'. שיקום זה להחזיר את המצב לקדמותו. המונח הנכון זה שדרוג הצפון".
פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, מצטרף לדבריו של פרופ' זרקא. "לצערי הרב, המרכז הרפואי לגליל כבר משנת 2006 מתכונן למלחמה. השאלה לא הייתה אם המלחמה תגיע, אלא מתי היא תגיע. והיא הגיעה. 11 חודשים אנחנו מתכוננים ואנחנו במוכנות מאוד מאוד גבוהה.
"אבל אף אחד לא הכין אותנו שנישאר מתחת לקרקע במשך 11 חודשים עם הצוותים, עם המטופלים, זה אתגר מאוד מאוד גדול שאנחנו לומדים אותו בעצמנו. זו לחימה של 11 חודשים כמעט, ואנחנו לא רואים את הסוף. אבל אנחנו נעשה את זה כמובן. עד עכשיו קיבלנו בערך 1,700 פצועים חיילים ו-3,500 חיילים שהגיעו אלינו מהחזית הצפונית בגלל מחלות אחרות. בית החולים מוכן לאירועי אר"ן כל יום".
פרופ' מסעד ברהוםצילום: תומס סולינסקיומה קורה מבחינת הכנה פיזית, יש מספיק מיטות, יש מספיק צוותים שיגיעו בשעת חירום, יש דרכים להעביר יולדות וחולים מרותקים למיטות שלהם ברגע האמת?
פרופ' ברהום: "בית החולים גדול מאוד והוא מרכז כירורגי מצוין. הוא בית החולים התת-קרקעי הראשון והיחיד במדינת ישראל שהיה ב-2006. מאז, אנחנו הגדלנו אותו ופיתחנו אותו, אבל לצערי הרב זה לא מספיק. אנחנו עם 777 מיטות, 450 ממוגנות. יש 80 אלף מפונים מהצפון ו-20 אלף מתפנים. אלה רק האזרחים שעזבו או הועזבו, חלק מהאנשים המטופלים לא רוצים להיות באזור לחימה. הם הולכים ללדת או לעבור ניתוחים במקומות אחרים, ואני מבין אותם. הבעיה תהיה אחרי הלחימה. הפערים בין המרכז לפריפריה עדיין יהיו כאן וזה מקור הבעיה. אנחנו נחווה את הבעיה הזו, הרבה יותר ממה שחווינו בעבר".
