הקשיים הנפשיים שהמלחמה מייצרת, מאלצים את הקהילה המדעית בישראל למצוא פתרונות יצירתיים. פירות ראשונים של מחקר חדש שהסתיים זה מכבר, חושפים אמצעי יעיל נוסף שעשוי להקל על המתמודדים. טכניקה הנקראת "קבלה רדיקלית", המבוססת בין היתר על עקרונות הבודהיזם, הביאה לשיפור משמעותי של כ-20% במדדי מצוקה רגשית בקרב נשים שבן זוגן נעדר מהבית בעקבות שירות מילואים.
המחקר, נערך בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, על ידי פרופ' נועם ויינבך, חוקר בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה, הדוקטורנטיות אור סגל והדס חברון, בשיתוף ד"ר הלין שר מבית החולים "סורוקה". אף שזו רק סנונית ראשונה, התוצאות המבטיחות כבר הביאו לעריכתו של מחקר נוסף על אוכלוסיות שנפגעו בעקבות המלחמה.
"מאז פרוץ המלחמה, בנות זוג של מילואימניקים צריכות לשאת בנטל המשפחתי והכלכלי, בנוסף לדאגות לבן הזוג שנמצא במילואים. כרגע אין מענה פורמלי ברמת המדינה למצוקה הרגשית שחוות בנות זוג של מילואימניקים. כדי לתת מענה מתאים, יש צורך בבדיקה של שיטות התערבות שונות שיהיו נגישות ובעלות השפעה מהירה באופן שיכול לסייע לתפקוד הרגשי של בנות זוג של אנשי מילואים", אומרות הדוקטורנטיות אור סגל והדס חברון, מעורכות המחקר.
אחת משיטות הטיפול שנבחנו על ידי צוות החוקרים הייתה DBT - טיפול דיאלקטי־התנהגותי (DBT – Dialectical Behavior Therapy). "מדובר בסוג של טיפול פסיכולוגי שהתחיל בשנות ה-90, אך צבר הרבה מאוד עניין ותאוצה בעשור האחרון", אומר פרופ' נועם ויינבך, חוקר בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ועורך המחקר.
"זהו טיפול מבוסס מחקר שנחשב יעיל לבעיות שמקורן בקושי בוויסות רגשות, למשל במקרים של אובדנות, הפרעת אישיות גבולית או הפרעות אכילה. הדבר הייחודי בו טמון בכך שהוא משלב טכניקות מתוך טיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים כמו CBT, יחד עם תובנות שקשורות לעולם הבודהיזם והמיינדפולנס. הוא מאפשר לקבל סל של כלים ומיומנויות, ואחת מהמיומנות האלו זו קבלה רדיקלית".
פרופ' נועם ויינבך, מעורכי המחקר: "כשאנחנו מדברים על קבלה של המציאות זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים איתה. למשל, 7 באוקטובר – אף אחד לא יגיד שזה בסדר שהוא קרה, אבל המציאות היא שהוא קרה. ברגע שאנחנו שמים את עצמנו במצב שבו אנחנו מקבלים את המציאות כמו שהיא ומסתכלים לעובדות שלה בעיניים, זה מהווה פתח לשינוי"
"אחד מעקרונות הבסיס של ה-DBT הוא כי הדרך לשינוי הרגשות שלנו עוברת דרך קבלה שלהם כמו שהם. הרעיון בקבלה רדיקלית הוא שכאב הוא חלק בלתי נמנע מהמציאות, ואכן כיום אנו חווים באופן יומיומי עד כמה המציאות יכולה להיות כואבת. קבלה רדיקלית מסייעת לקבל את הכאב כמו שהוא, אך להפחית את הסבל", אומרות עורכות המחקר.
"חשוב להבין שיש הבדל בין כאב לסבל", מרחיב פרופ' ויינבך. "בחיים יש אירועים כואבים ואירועים שקשה להתמודד איתם. כאב הופך לסבל ברגע שאנחנו נלחמים בעובדות של המציאות: למשל, אם משהו שרצינו לא קרה, ואנחנו שקועים בלמה זה לא קרה, ובכמה שזה לא פייר ולא בסדר".
זו לא סוג של הרמת ידיים?
"כשאנחנו מדברים על קבלה של המציאות זה לא אומר שאנחנו צריכים להסכים איתה או להגיד שהיא בסדר. למשל, 7 באוקטובר – אף אחד לא יגיד שזה בסדר שהוא קרה, אבל המציאות היא שהוא קרה. ברגע שאנחנו שמים את עצמנו במצב שבו אנחנו מקבלים את המציאות כמו שהיא ומסתכלים לעובדות שלה בעיניים, זה מהווה פתח לשינוי. אנחנו כבר לא תקועים במקום בניסיון להיאבק ולהילחם בה.
"אנחנו צריכים לקבל את העובדות של המציאות, ולא את הפרשנות שלנו של המציאות. אם למשל קיבלת ציון לא טוב במבחן אז אתה אומר 'אני כישלון'. אתה צריך לקבל את זה שקיבלת ציון 70 במבחן, לא את הפרשנות שלך שאתה כישלון. במקרה של המחקר שערכנו, נשים צריכות לקבל את זה שכרגע הבעל לא נמצא, ושהמציאות היא שהן צריכות להתנהל בבית עם הילדים, הקושי והדאגות. הן לא צריכות לקבל פרשנויות כמו 'בטח משהו נורא יקרה'.
"למשל, במסגרת המחקר הייתה לנו מישהי אחת שאמרה שהיא כבר קיבלה את זה שהיא אם חד-הורית. הסברנו לה שזו לא קבלה כי היא לא חד-הורית. קבלה זה שאת נמצאת לבד בבית וצריכה לתפקד. אנחנו מאוד משתדלים שהפוקוס יהיה על העובדות".
איך עקרונות הבודהיזם באים לידי ביטוי בשיטה?
"בעצם כל הנושא של קבלה ללא שיפוטיות הוא רעיון בודהיסטי. הבודהיזם מדבר על זה שיש כאב בעולם והוא בלתי נמנע. אחד המושגים המרכזיים של הבודהיזם הוא מושג ההיאחזות. אתה נאחז ברעיון של איך אתה חושב שהמציאות צריכה להיות, והסבל נוצר מזה שאתה לא מקבל אותה כפי שאתה רוצה. מתוך קבלה אתה מוותר על המאבק הזה ומקבל את הדברים כמו שהם. ושוב, זה לא אומר שאתה מוותר על שינוי אם אתה יכול לשנות, אבל המציאות היא המציאות".
הפחתה משמעותית במדדי דיכאון ולחץ
במחקר השתתפו 150 נשים מכל המגזרים וקשת האוכלוסייה שקרוב משפחתן מדרגה ראשונה נמצא בשירות מילואים פעיל. הרוב המכריע של המשתתפות היו נשים שבן זוגן במילואים. "המצוקה של נשות המילואימניקים היא נושא שמדובר עליו לא מעט בתקשורת", אומר פרופ' ויינבך. "יש כאן מצוקה פסיכולוגית מאוד גדולה. מכיוון שהטכניקה של קבלה רדיקלית היא טכניקה שמאפשרת להתמודד טוב יותר עם מצבי מצוקה, ניסינו להבין אם במקרה שבו נלמד אותן את הטכניקה, זה יעזור להן להתמודד יותר טוב".
המשתתפות חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה אחת עברה בזום סדנה של "קבלה רדיקלית" באורך של שעה ורבע. במסגרת הסדנה, הנשים למדו להתבונן ברגשות שלהן ובמציאות שמובילה לרגשות אלו, תוך כדי עבודה על קבלה של המציאות כפי שהיא. "לימדנו אותן את הטכניקה, מה המשמעות שלה ואיך משתמשים בה, ואז שלחנו אותן לאימון של שבוע בטכניקה שבמסגרתו הן היו צריכות לבצע תרגול בבית", מסביר פרופ' ויינבך. "במסגרת התרגול הן תיארו איזשהו אירוע שקשה להן לקבל ותרגלו לפי הנחיות מוקלטות שקיבלו".
קבוצה שנייה עברה בזום סדנה ללימוד טכניקות של הרגעה: נשימות, כיווץ והרפיית שרירים ופעילויות גופניות שונות שהן יכולות לעשות בזמן מצוקה רגשית. קבוצה שלישית, קבוצת הביקורת, לא עברה בשלב הראשון סדנה אך השתתפו בה בהמשך. המשתתפות במחקר מילאו שאלונים למדידת חרדה, סטרס, דיכאון וויסות רגשות. "לאחר מילוי השאלונים ולפני תחילת הסדנאות ראינו כי רמת הלחץ, החרדה, והדיכאון בקרב הנשים היו ברמות חמורות מאוד", אמרו החוקרים.
תוצאות המחקר העלו כי לאחר שבוע של תרגול המיומנויות, רק הקבוצה שעברה סדנה של "קבלה רדיקלית" הראתה הפחתה משמעותית במדדים של דיכאון ולחץ ושיפור ביכולת לווסת רגשות. שיפור זה אף נשמר לאחר שלושה שבועות מתום הסדנה.
"זו טכניקה שמאפשרת פתרון יעיל בזמן קצר ולטווח ארוך", אומר פרופ' ויינבך. "הקבוצה השנייה תרגלה טכניקות של רגיעה על ידי נשימות, כיווץ והרפיה של השרירים, אך אלה עזרו רק בטווח הקצר. בנוסף, רק בקבוצה של הקבלה הרדיקלית נמצאה השפעה על מדדי דיכאון ולחץ. יש משהו בשיטה הזו שהוא מאוד מאוד משחרר. הרבה פעמים אנחנו אפילו לא שמים לב שאנחנו נאבקים באיזשהן עובדות של המציאות, וברגע שאנחנו משחררים את המאבק הזה ומקבלים את המציאות כמו שהיא, זה פותח הרבה אפשרויות שעד כה היו חסומות, שבכלל לא ראינו כי היינו שקועים בתוך המאבק של לקבל את המציאות".
"חשוב לבסס מחקרית התערבויות קצרות, פשוטות, ונגישות לסייע לאנשים להתמודד עם מצוקה פסיכולוגית בזמן משבר גדול, כמו מלחמה", מוסיפות עורכות המחקר. "חשוב לזכור כי כדאי לתת מענה לא רק לאנשים שפיתחו תסמינים פוסט-טראומטיים מהמלחמה, אלא גם לאוכלוסייה שהיא בדרך כלל בריאה, אך חווה כרגע משבר שעלול ליצור בהמשך קשיי הסתגלות".
ובינתיים, לאור הצלחת המחקר, בימים אלו כבר נערך מחקר נוסף בתמיכתו של משרד החינוך, הבוחן את יעילותן של סדנאות קבלה רדיקלית לשיפור התמודדות בקרב בני נוער שפונו מבתיהם לאור המלחמה. "כבר העברנו את הסדנאות ל-70 בני נוער מהדרום ומהצפון. התגובות שלהן היו מקסימות ומרגשות עד דמעות", מתאר פרופ' ויינבך. אנחנו עוד נמצאים בשלב המחקר כך שקשה עוד לצאת במסקנות חד-משמעיות, אך זה בהחלט מבטיח".
