תוכנית הקיצוץ הרוחבי של משרד האוצר למימון המלחמה, שהובילה לביקורת חריפה של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, גוררת הערב (יום ד') מתקפה גם מצד מנהלי בתי החולים הממשלתיים. הם מזהירים שאם תתממש התוכנית, יפוטרו אלפי רופאים, יבוטלו ניתוחים, ייפגע הרכש ותירשם ירידה דרסטית באיכות ובזמינות השירותים השונים לאזרחי ישראל.
במכתב נוקב ששלחו לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הבריאות אוריאל בוסו, הזהירו שיישום הצעות האוצר יגרור "פיטורי אלפי רופאים, מומחים ובעיקר מתמחים העובדים בטיפול נמרץ, במחלקות הכירורגיות, במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד), במחלקות הפנימיות ועוד, שכיום מועסקים במימון התאגיד. פיטורם יפגע אנושות בפעילות השוטפת של בתי החולים".
מנהלי בתי החולים מדגישים כי אם היו מיושמים הצעדים שמציע האוצר לפני 7 באוקטובר, "לא היו מסוגלים בתי החולים לתת את המענה הרפואי המצוין שנתנו במהלך המלחמה". הם דורשים לבטל מיד את כל שינויי החקיקה המוצעים ומזהירים מפני פגיעה קשה בהכשרת דור העתיד של הרופאים ומפני ביטול ניתוחים ופרוצדורות, "משמע, הארכה משמעותית של התורים ופגיעה במטופלים". תוכנית האוצר, כך לפי מנהלי בתי החולים, תגרום להורדה דרסטית של איכות וזמינות הטיפולים הרפואיים וכן לפגיעה ברכש ציוד רפואי ובינוי בתי החולים.
הצעת המחליטים קובעת שיהיה חשב לכל תאגיד, דבר שבפועל יביא לשליטה של משרד האוצר על תאגידי בתי החולים. מנהלי בתי החולים טוענים שמשרד האוצר מציע לשנות את תקנות יסודות התקציב, כך שייאסר על תאגידי בתי החולים להמשיך לספק שירותים רפואיים שאינם במימון ציבורי. כמו כן ציינו שמשרד האוצר רוצה להעלות את התקורה שמשלמים התאגידים לבתי החולים, לשנות את גורמי הביקורת בתאגידים ולהפחית 50 מיליון שקל מתקציבם השוטף של בתי החולים.
"הפחתה זו", הם קובעים, "מגיעה לאחר שנה שבה בתי החולים הממשלתיים נשחקו ביותר מ-150 מיליון שקל כתוצאה מהסכמי שכר שנחתמו ובעיקר מהעובדה שהמודל לא מקודם בגובה מחיר יום אשפוז כנדרש. בעת הזו, שבה מאמצי כולנו רתומים להצלת חיים של פצועי המלחמה, התאכזבנו לגלות כי לא זו בלבד שאין בשורות להגדלת תקציבי המרכזים הרפואיים הממשלתיים הקורסים תחת העומס ותחת התקצוב החסר, אלא שמשרד האוצר מעוניין דה פקטו לסגור את תאגידי הבריאות המהווים את הצינור העיקרי לתמיכה בבתי החולים".
לדבריהם, "כל פגיעה בתאגידי הבריאות תפגע אנושות בתפקוד בתי החולים ולא תאפשר את תפקודה של מערכת הבריאות בימי שגרה ועל אחת כמה וכמה בעתות מלחמה".
על המכתב חתומה יו"ר פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים ומנהלת המרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, ד"ר אסנת לבציון-קורח וכן מנהלי שיבא, רמב"ם, איכילוב, וולפסון, ברזילי, הלל יפה, זיו, המרכז הרפואי לגליל בנהריה, המרכז הרפואי לצפון (פוריה) ובני ציון.
תאגידי הבריאות הם חברות שהקימו בתי חולים שמטרתם להפעיל את חדרי הניתוח מחוץ לשעות הפעילות של השירות הציבורי (מ-15:00 ואילך) והם פועלים ברוב בתי החולים בישראל למעט פעילות מצומצמת יחסית בבתי החולים של הכללית. יש לציין כי חלק ניכר מהפעילות ניתנת במסגרת טופסי 17 של קופות החולים וכי יש מקרים שבהם המטופלים אינם משלמים על הטיפוסים מכיסם. במקביל פועלים שירותים נוספים ובהם פלסטיקה, מרפאות מטיילים, טיפולי שיניים וטיפולים נוספים שמביאים להכנסות רבות לבתי החולים וגם שומרים על חלק מהרופאים בתוך בתי החולים במקום שיילכו לעבוד בבתי חולים פרטיים או בקליניקות פרטיות בשעות הערב.
האזהרה: "שיתוק מוחלט" של המערכת
קודם לכן התריע מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, באזהרה חריפה כי משמעות קיצוץ 300 מיליון שקל מתקציב משרדו היא "שיתוק מוחלט של פעילות המשרד". בר סימן טוב שיגר מכתב קשה למנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, שבו כתב בין היתר: "יישומן של הצעות ההחלטה והקיצוץ האגרסיבי הנלווה להן, ואף יישום של רק חלק מהן, יפגע אנושות במימוש של הזכות הבסיסית לבריאות של כל תושבי ישראל, ובפרט לאוכלוסיית החיילים והאזרחים הנפגעים מהמלחמה, אוכלוסיית המפונים מבתיהם בשל מצב המלחמה, כמו גם ביכולתנו להמשיך לשמור על המענים הנדרשים למלחמה המתחוללת כעת או להיערך להתרחבותה חלילה".
בהמשך מנה בר סימן טוב את מהות הפגיעות, וציין כי "תקציב 2024 חייב לעמוד בסימן המחויבות של כולנו לציבור נוכח האירועים הנוראים ב-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיהם. אנחנו מחויבים לממש את התוכנית לבריאות הנפש ב-2 מיליארד שקלים שנבנתה יחד איתכם. לא נוכל להסכים לפחות מכך. מיד בסמוך לתחילת המלחמה התחלנו את השיח המשותף על הצורך בתוכנית לאומית בנושא מרכזי זה - לרבות עם הממונה על התקציבים באופן אישי.
"לאורך כל הדרך שמענו מכם מסרים מעודדים על כך שאתם מודעים לצורך הדחוף בהשקעה תקציבית משמעותית בעניין. מה רבה הייתה הפתעתנו לגלות את שינוי הגישה מצידכם שבא לידי ביטוי לא רק בכך שאתם מסרבים להעמיד את מלוא התקציב הנדרש לכך, אלא גם מתנים אותו בגביית השתתפות עצמית בסך של 70 שקלים לכל מפגש".
לדברי בר סימן טוב, "גביית סכומי השתתפות גבוהים כל כך תביא לקיצור זמני ההמתנה לטיפול נפשי מהטעם הפשוט שרבים מדי מאזרחי ישראל לא יוכלו לעמוד בתשלומים הנדרשים, ויוותרו עליו. הבטחת התפקוד התקין של מערכת הבריאות בשגרה ובחירום היא חלק מהחוסן הלאומי ומתחושת הביטחון שאותה אנו מחויבים כמדינה להשיב לציבור. לא ניתן בתקופה זו לרוקן מתוכן את הזכות לשירות הרפואי הבסיסי אותו תושבי ישראל זכאים לקבלו".