ראש הממשלה בנימין נתניהו נראה חוגג ניצחון על הקורונה, כשהכריז על הסכם עם חברת פייזר לאספקת חיסונים לישראל. אבל החגיגה עוד רחוקה וכפי שכבר הזהרנו קודם לכן, ניאלץ כולנו להמשיך ולעטות מסכות ולשמור על ריחוק חברתי חודשים ארוכים. הנה כל הבעיות שבדרך עד שהחיסון יאושר ונוכל להשתמש בו.
3 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין מודיעים על השלמת ההסכם לרכישת החיסונים מפייזר
(צילום: לע"מ)
1. המחקר על החיסון כלל לא הסתיים
חברת פייזר הודיעה אמנם השבוע שממצאי שלב 3, השלב האחרון של המחקר, הצביעו על 90% יעילות של החיסון, אבל חשוב לזכור שהמחקר עדיין לא הסתיים. ה-FDA דורש לפחות חודשיים נוספים של המתנה לאחר תום שלב 3, לפני אישור מוקדם של חיסונים, וזה לא יקרה לפני סוף ינואר.
הסיבה לכך היא הצורך בעיבוד נוסף של התוצאות והמתנה נוספת כך שיהיה ניסיון של כ-7 חודשים מאז שהחל הניסוי בשלב הראשון בבני אדם. זאת במטרה לבדוק שוב האם עלו דיווחים חדשים על תופעות לוואי לטווח ארוך, מהי רמת הנוגדנים ותאי ה-T שנותרו בגופם של המתחסנים, והאם היו הדבקות חדשות אצל הנבדקים.
2. מה קורה עם האוכלוסיות בסיכון
על פי הדיווחים עד כה, בניסויים של חברות התרופות השתתפו נבדקים בריאים. עדיין לא ברור האם החיסון משפיע וכיצד על אוכלוסיות בסיכון ובהן חולים הסובלים מדיכוי חיסוני, קשישים ונשים הרות – כולם נמצאים בסיכון גבוה מפני נזקי מחלת הקורונה ולמעשה הם אלה שיצטרכו לקבל את החיסונים ראשונים (אחרי הצוותים הרפואיים וצוותי החירום).
רק בחודשים הקרובים יצרפו חברות החיסונים אוכלוסיות נוספות ובהן קשישים, חולים וילדים (ככל הנראה רק מעל גיל 12). לפיכך, יארכו עוד חודשים רבים בטרם יהיו המלצות התחסנות לאוכלוסיות שבסיכון למחלה קשה, ושבעצם בעיקר כדי להגן עליהן מתבצע הריחוק החברתי והסגרים.
3. בעיית הקירור
חיסוני הקורונה של פייזר דורשים קירור של מינוס 70 מעלות. הסיבה לכך היא המרכיב שבחיסון, הוא "סוד הקסם" של חברת פייזר: mRNA (רנ"א שליח). מדובר במעין "העתק" של החומר התורשתי DNA, שנוצר באופן סינתטי במעבדה, ואמור לתת פקודות "תכנות" לתאים של המתחסן, כך שיצרו מעין מעטפת הדומה למעטפת הקורונה. כך, הגוף אמור לחשוב בטעות שלגוף חדר לכאורה נגיף קורונה וליצור נגדו את חיילי מערכת החיסון – נוגדנים מנטרלים ותאי T.
ה-mrRNA הזה הוא מולקולה מורכבת מאוד, ובלתי יציבה. כדי לשמור על המבנה התקין שלה, היא צריכה להישמר בטמפרטורת קיפאון קיצונית.
חברת פייזר הכריזה אתמול (ה') שלכל מגש חיסונים יוצמד פיתוח חדש שלה: מד טמפרטורה ו-GPS, שיעקבו אחר מיקום משלוחי החיסונים והטמפרטורה הנאותה שלהם. כל חריגה בשמירת הטמפרטורה, תצריך השמדת החיסונים.
אגב, חיסונים שלא נשמרו בטמפרטורה נמוכה הם אחת הסיבות המרכזיות לכך שלעיתים מחוסנים נדבקים למרות החיסון – פשוט משום שהתרכיב בזריקה לא נשמר בטמפרטורה תקינה.
אבל בעיית הטמפרטורה משמעותית עוד יותר כאן, שכן בעולם אין כמעט כלל מקררים המאפשרים לשמור חיסונים בטמפרטורה כה קיצונית: מרבית החיסונים נשמרים כיום בטמפרטורה שנעה סביב מינוס 2 מעלות צלזיוס עד 4 מעלות צלזיוס.
כדי לשנע את החיסונים, יהיה צורך לשמור אותם במטעני המטוסים ובמשאיות במקררים מתאימים, או בקרח יבש שיחזיק מעמד די זמן עד להגעה ליעד.
ואם גם זה יעבור בשלום, עדיין יהיה צורך למצוא פתרון אחסון לחיסונים הללו בישראל: אם נרכשו, לדברי ראש הממשלה, חיסונים ל-4 מיליון ישראלים, יהיה צורך באלפי מקררים כאלו – שאין בנמצא. כלומר גם כאן, יארכו חודשים ארוכים עד שייוצרו בישראל מספיק מקררים מתאימים שיוכלו לשמור את זריקות החיסון בטמפרטורה כה נמוכה. ועד שלא יהיו המקררים הללו, החיסונים לא יישלחו לישראל.
4. לכמה זמן החיסון מגן
אחת השאלות המרכזיות שנותרה פתוחה היא – לכמה זמן החיסון לקורונה מגן בפני המחלה. על פי ההערכות ובהסתמך על חיסונים קודמים, מניחים שהחיסון יגן למשך כ-7 חודשים עד שנה או מעט יותר.
עם זאת, מדובר רק בנבואות, המחקר על החיסונים מתבצע רק כמה חודשים, כך שגם כאשר יתחילו לחסן כאן – לא ברור לכמה זמן יהיו מוגנים האנשים המתחסנים.
5. מה מיקומה של ישראל
ההסכם עם פייזר אמנם נחתם, אבל החברה כלל לא התחייבה על מועד אספקת החיסונים, ולא פרסמה את סדר ההעדפה שלה לגבי חוזי האספקה למדינות העולם.
כפי שפרסם כתבנו הכלכלי גד ליאור, ממשלת ישראל התחייבה להעביר לפייזר בשבוע הקרוב מקדמה של 120 מיליון שקלים, ואת היתרה – 680 מיליון שקלים, תשלם כאשר יגיעו החיסונים, אולי בינואר 2021. עם זאת, בפייזר כלל לא התחייבו עדיין סופית לספק את החיסונים.
יתרה מזאת, לפייזר יש כבר הסכם קודם עם לפחות 10 מדינות באירופה, ועם ארה"ב. החברה לא תצליח לעמוד במאות מיליוני תרכיבי החיסון שהוזמנו כבר משאר המדינות בזמן קצר, ולכן ההערכה היא שתהליך האספקה יהיה ארוך, ולא בטוח שבינואר תהיה פה כמות מספקת של מנות חיסון.
בכל מקרה, ניאלץ להמשיך ולעטות מסכות ולשמור על ריחוק חברתי עוד תקופה ארוכה, ייתכן ששנה מהיום ויותר.
הממשלה תיאלץ להיכנס לתפיסת "שגרת קורונה" שבה סגרים לא יהיו עוד הפתרון הנכון כדי לשמור על האוכלוסייה, אלא מערך אפידמיולוגי נרחב מהיר ויעיל, ריבוי בדיקות, פיזור מכשירי בדיקה מהירה במקומות עבודה, בתי ספר, מוסדות תרבות ואפילו מרכזי קניות, והעלאת הקנסות על מפרי בידוד ואלה שמתהלכים ללא מסכות.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא חמ"ל קורונה והכתב הרפואי של ynet
