קמלה האריס, סגנית נשיא ארצות הברית והמועמדת לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, פרסמה בימים האחרונים דוח מפורט על מצבה הרפואי מרופא הבית הלבן, שקבע שהיא "אישה בריאה בת 59 עם היסטוריה רפואית בולטת של אלרגיה עונתית ואורטיקריה". הרופא הוסיף שהיא מטפלת באלרגיות העונתיות שלה ובאורטיקריה (שמתבטאת בתפרחת) בעזרת תרופות נגד אלרגיה שנמכרות ללא מרשם, ובטיפול אימונותרפיה לאלרגנים במהלך שלוש השנים האחרונות.
הדוח מסכם: "האריס מחזיקה בגמישות פיזית ונפשית הנדרשת לביצוע מוצלח של חובות הנשיאות, כולל תפקידים כראש מדינה". מועמדים לנשיאות לרוב מפרסמים את הרישומים הרפואיים שלהם, ונשיאים עוברים בדיקות שנתיות. זו הפעם הראשונה שרישומיה הרפואיים של האריס פורסמו לציבור.
אורטיקריה - קווים לדמותה
אז מהי אורטיקריה שממנה סובלת האריס, כמו רבים אחרים? אורטיקריה היא מחלת עור שכיחה. 15%-20% מהאנשים יסבלו ממנה לפחות פעם אחת במהלך חייהם. בעברית נקראת המחלה סרפדת או חרלת, כאשר השם "סרפדת" מרמז על תופעות עור שמזכירות תגובה לצמח הסרפד, ששערותיו צורבות למגע. אורטיקריה כרונית (כזו שנמשכת יותר משישה שבועות) גם היא מחלה שכיחה יחסית, ומופיעה ב-2-1% מהאוכלוסייה הכללית. אורטיקריה כרונית עלולה להופיע בכל גיל, בקרב גברים ובקרב נשים.
אורטיקריה מתבטאת בתפרחת שמורכבת מנגעים אדומים שלרוב נראים כמו עקיצות, על פני העור, באזורים שונים בגוף ומלווים בגרד. הנגעים "באים והולכים" כרצונם מבלי שאפשר לצפות מתי ישובו ובאיזה מקום בגוף. נגע אורטיקריאלי טיפוסי יופיע ויחלוף בתוך מספר דקות או שעות מרגע שהופיע על העור, בלי להשאיר שום "שארית".
איך תזהו שמדובר באורטיקריה?
"על פי רוב תראו על העור שלכם נגעים עוריים עגולים, לבנים או אדומים או גם וגם, שיכולים להיראות כטבעות או ככתמים בגדלים שונים על הגוף. הם יהיו מלווים בגרד, וייתכן שיעלמו אחרי כמה שעות", מסבירה ד"ר רמית מעוז-סגל, מומחית לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית, חברת הוועד של האיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית ורופאה בכירה במכון האוטו-אימוני, בבית חולים שיבא, תל השומר.
חשוב לדעת: מאחר שמדובר במחלה שנגרמת משיבוש במערכת חיסון, היא לא מידבקת.
ד"ר מעוז-סגל מסבירה: "לא מדובר במחלה מסוכנת, וגם אם היה מדובר באורטיקריה כרונית קשה, קיימים כיום טיפולים יעילים ומצוינים כמו טיפול ביולוגי - נוגדן מונוקלונלי כנגד IgE - וגם טיפולים אימונוסופרסיביים שונים (כגון ציקלוספורין ומטוטרקסאט) וטיפולים אימונומודולטוריים שונים, שמטרגטים תאים וחלבונים, שהם 'שחקני מפתח' במנגנון של האורטיקריה, כולל תרופות רבות שנמצאות במחקר. כל אלו מאפשרים כיום לרוב המכריע של הלוקים באורטיקריה כרונית לחוות הפוגה במחלה תחת טיפול או לפחות מצב בו יש 'שליטה' על מרבית התסמינים".
"לפי הדיווחים, האריס מספרת שיש לה נזלת עונתית ואורטיקריה", מסבירה ד"ר מעוז-סגל. "לנוכח הטיפול שהיא מקבלת - אימונותרפיה - אני חושדת שהתפרחת האורטיקריאלית שממנה היא סובלת היא על רקע אטופי או אלרגי. זאת כמובן ככל שניתן להתרשם מהמידע שפורסם".
ד"ר רמית מעוז-סגל: "על פי רוב תראו על העור שלכם נגעים עוריים עגולים, לבנים או אדומים או גם וגם, שיכולים להיראות כטבעות או ככתמים בגדלים שונים על הגוף. הם יהיו מלווים בגרד, וייתכן שיעלמו אחרי כמה שעות"
לפי מה שנכתב בדוח הרפואי של האריס, היא מטופלת באימונותרפיה: "בטיפול מסוג זה חושפים את המטופל בצורה הדרגתית לאלרגן או האלרגנים אליהם הוא רגיש (SENSITIZED) בתבחיני העור", הסבירה ד"ר מעוז-סגל, "מתחילים במינון נמוך מאוד וכל שבוע מעלים את המינונים. מדובר בחשיפה הדרגתית ומבוקרת שנעשית על ידי מומחה לאלרגיה, במטרה להפחית את עוצמת התגובה של מערכת החיסון לאותם אלרגנים". כמו כן, לפי הנאמר בדוח, מציינת ד"ר מעוז-סגל, האריס ציינה שאינה סובלת מאנגיואדמה - נפיחות כואבת של הריריות.
האם יש סוגים שונים של אורטיקריה?
יש שני סוגים של אורטיקריה, אקוטית וכרונית, כאשר האבחנה נעשית בהתאם לתסמינים ולמשך הזמן שהם מופיעים על הגוף.
אורטיקריה אקוטית (חריפה): שכיחה יותר, בדרך כלל חולפת תוך כמה ימים עד שבועות. סוג זה של המחלה נפוץ בעיקר בקרב ילדים ומבוגרים צעירים. קיימת גם תפרחת אורטיקריאלית סביב תגובה אלרגית רב-מערכתית (אנאפילקטית) למשל למזון או עקיצת דבורה, וזו חולפת לרוב תוך יממה ולרוב מלווה בתסמינים נוספים (כגון קוצר נשימה).
אורטיקריה כרונית: מדובר על תפרחת אורטיקריאלית שנמשכת יותר משישה שבועות. היא נפוצה בעיקר אצל נשים צעירות (גילאי 40-20) אך גם גברים יכולים לסבול ממנה. בכ-40% מהמקרים היא תופיע בשילוב עם נפיחות בריריות (אנגיואדמה) כגון עפעפיים, שפה ואיברי המין, שעלולה להימשך עד 72 שעות ומלווה כאב ובסבל רב.
אורטיקריה כרונית עלולה לגרום, במקרים קשים, לפגיעה משמעותית באיכות החיים, בעיקר סביב דיכאון, חרדה, בדידות חברתית, עייפות כרונית ונדודי שינה. הפגיעה באיכות השינה לנוכח הגרד הקשה עלולה לגרום לקשיים בריכוז, לדימוי עצמי נמוך ולמגבלות בתפקוד היומיומי. כל אלה משפיעים על מערכות היחסים ועל יכולתו של החולה לעבוד ולהתפרנס בצורה מספקת.
הגורמים למחלה
אורטיקריה אקוטית יכולה להיגרם כתוצאה ממחלה ויראלית, למשל בילדים, ולרוב חולפת מעצמה ואינה קשה. כאשר מדובר באורטיקריה שהנה חלק מתגובה אלרגית מיידית – זו יכולה להתרחש בילדים האלרגים למזון מסוים (כגון חלב, ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזים ועוד), או בתגובה לתרופות, לעקיצות דבורה, צרעה וכו'.
בשונה מאלו, אורטיקריה כרונית נחשבת כיום למחלה אוטואימונית, כלומר, מחלת העור מהווה תגובה אוטואימונית של הגוף (מחלות שנגרמות בשל "תקלה" במערכת החיסון). בסופו של התהליך מתבצע שחרור של מתווכים כימיים כמו היסטמינים ולוקוטריאנים מתאי מאסט (תאי פיתום) בגוף שנקשרים לרצפטורים שלהם על פני העור, לכלי דם ולעצבים וגורמים לנגעים האופייניים ולגרד העז.
טריגר להתפרצות אורטיקריה כרונית יכול להיות מתח נפשי. "מאז 7 באוקטובר היו פניות רבות למרפאות האלרגיה השונות בשל התפרצות אורטיקריה בקרב יישובים בעוטף, בצפון ובעיקר בקרב קרובי משפחה של חיילים שגויסו - אימהות", מספרת ד"ר מעוז-סגל. "רופאי אלרגיה, חברי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, פתחו את מרפאותיהם בימי המלחמה ויצאו להתנדב, כולל במרפאות חירום שהוקמו באזורים אליהם פונו תושבי העוטף".
ד"ר איתן ברמן: "לחץ נפשי משבש את מערכת החיסון ולגמרי עלול להוות גורם לאורטיקריה. בעונות מעבר - סתיו ואביב - גם כן יש החמרה באורטיקריה, פריחות ואלרגיות שונות. היו לי מטופלים שהאורטיקריה הוציאה מכלל תפקוד, שמגיעים באמצע הלילה למיון עם פריחה. הגירוד הבלתי פוסק מטריף אותם ומקשה על השינה"
ד"ר איתן ברמן, מומחה לרפואת עור ואסתטיקה רפואית בלאומית שירותי בריאות, מוסיף: "לחץ נפשי משבש את מערכת החיסון ולגמרי עלול להוות גורם לאורטיקריה. בעונות מעבר - סתיו ואביב - גם כן יש החמרה באורטיקריה, פריחות ואלרגיות שונות. היו לי מטופלים שהאורטיקריה הוציאה מכלל תפקוד, שמגיעים באמצע הלילה למיון עם פריחה. זה משפיע על הריכוז, הגירוד הבלתי פוסק מטריף אותם ומקשה על השינה. בדרך כלל לאחר טיפול תרופתי יש הקלה בתסמינים".
אבחון המחלה
ניתן לאבחן אורטיקריה בקלות רבה בשל מראה התפרחת הטיפוסית. במקרים של אורטיקריה כרונית או במקרים של תגובה אלרגית מיידית, חשוב לפנות למומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית המתמחה במחלה כדי לקבל אבחון מדויק. "לצערנו התורים בקופות החולים השונות ובבתי החולים למומחי אלרגיה רחוקים מאוד, חודשים ארוכים ועד שנה, וזמני ההמתנה ארוכים. אין מספיק זמינות של מומחים מסוג זה, בעיקר בפריפריה", מציינת ד"ר מעוז-סגל.
הבירור לרוב כולל השלמת מידע מהמטופל (לגבי טריגרים אפשריים, מחלות אוטואימוניות במשפחה, טיפול תרופתי שהמטופל נוטל ועוד) על מנת לנסות ולאתר את הגורמים הסביבתיים או הטריגרים שגרמו להתפרצות המחלה.
האם זו מחלה מסוכנת?
אורטיקריה היא מחלת עור וככזו היא אינה מסכנת חיים. עם זאת, כשהמטופל סובל מאירועי אנגיואדמה או כאשר קיימת מעורבות מערכות נוספות במחלה (כגון נשימה, מערכת העיכול ועוד) יש צורך להתערב ולבצע אבחון מדויק של המחלה.
ד"ר ברמן מוסיף: "לפעמים אורטיקריה מגיעה עם תופעות נוספות כמו נפיחות בשפתיים, בעפעפיים ובשפה. במקרים קשים יותר זה יכול להשפיע גם על קנה הנשימה ונוצר קושי לנשום. מצב כזה יכול כמובן לסכן חיים ויש לפנות לטיפול באופן מיידי".
איך מטפלים באורטיקריה?
הקו הראשון של הטיפול באורטיקריה כרונית מבוסס על אנטיהסטמינים מדור 2 (שלעומת דור ראשון יש להם אפקט סדטיבי מינמלי ופרופיל בטיחות טוב יותר). ההמלצה היא להתחיל מכדור אחד ליום ואם אין הטבה מספקת להעלות את המינון לעד ארבעה ביום. אם מדובר במחלה קשה, קיימים קווי טיפול נוספים, כגון טיפול ביולוגי, טיפולים אימונוסופרסיביים ואימונומודולטוריים. בהתלקחויות קשות ניתן לתת גם סטרואידים סיסטמיים (רצוי לזמן קצר בשל תופעות הלוואי).
אם מדובר באורטיקריה אקוטית כחלק מתגובה מיידית, ד"ר מעוז-סגל אומרת כי יש לנסות ולאבחן את הגורם/אלרגן באמצעות תבחיני עור במרפאת האלרגיה.
"הטיפול שאותו קמלה האריס מקבלת, אימונותרפיה, הוא טיפול מצויין לנזלת אלרגית", מציינת ד"ר מעוז-סגל. "לא מדובר בטיפול לאורטיקריה. ניתן לקבל את הטיפול האימונותרפי באמצעות זריקות לתוך העור או בצורה תת-לשונית. בישראל זמינה כיום אימונותרפה תת-לשונית רק עבור קרדית אבק הבית. מדובר בטיפול מצוין שבסופו של דבר מביא להפחתת התסמינים של הנזלת, ובאותם מטופלים שמדווחים על תפרחת אורטיקריאלית בחשיפה לאלרגנים, הטיפול מביא גם להקלה משמעותית בתפרחת".