בשיתוף נובונורדיסק
סקרנים, מהירים, בעלי זיקה לטכנולוגיה ופתוחים לדעות חדשות: הרבה דברים מאפיינים את הילדים של ימינו, אך לצד מעלות אלו יש באמתחתם גם הישג אחד לא ממש מחמיא: הילדים של היום גם שמנים יותר. הרבה יותר. וזו כבר סיבה לדאגה.
אין ספק כי תרבות השפע של העידן המודרני הביאה עימה לא מעט יתרונות לחיינו. עם זאת, העושר הגדול והנגישות של כל משאב, במרבית המקרים בלחיצת כפתור פשוטה, פתחו פתח לנהנתנות חסרת גבולות. תוסיפו לזה אורח חיים יושבני, המאפיין מאוד את ימינו, וקיבלתם עלייה דרמטית בממדיה של מגפת ההשמנה. והיכן היא מכה קשה במיוחד? בדור העתיד שלנו.
"עד לפני 50 שנה רק שבעה אחוזים מהילדים סבלו מעודף משקל. היום אנחנו כבר עומדים על 35 אחוזים", מזהיר פרופ' נעים שחאדה, מנהל המכון לסוכרת, אנדוקרינולוגיה והשמנה במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. "מתוך אלה, 12 אחוזים הם ילדים בכיתות בית הספר היסודי, כאשר הממוצע במדינות ה־OECD עומד על עשרה אחוזים. בשני העשורים האחרונים הוכפל מספר המתבגרים השמנים. המספרים שלנו בישראל עולים על הממוצע ב־OECD, ואנחנו לא גאים במספרים האלה".
על הנזקים ארוכי הטווח של מגפת ההשמנה דובר לא מעט בשנים האחרונות, כמו גם על המאבק העיקש והבלתי פוסק במשקל בקרב רבים הסובלים מהשמנה. כאשר הבעיה מתחילה כבר בגיל ילדות, היא מהווה תמרור אזהרה גדול לעתיד. "השמנה של ילדים פוגעת קודם כל בהם עצמם מבחינת סיבוכים מיידיים, למשל התפתחות כבד שומני, סוכרת, יתר לחץ דם או בעיות שינה; בנוסף, ילדים שמנים סובלים יותר מאלימות ומבריונות, מירידה בהישגים בבית הספר ומפגיעה נפשית", מסביר פרופ' שחאדה, "אך הנתון המפחיד מכל הוא ש־80 אחוזים מהמתבגרים השמנים יגדלו להיות מבוגרים שמנים, עם כל מה שכרוך בזה – תחלואה נלווית מסוכנת ושכיחה מאוד, בעיקר מחלות לב וכלי דם".
לפי פרופ' שחאדה, קשה לשים את האצבע על הגורם המרכזי למגפת ההשמנה, כי הגורמים רבים מדי. "להשמנה בילדות מובילים הרבה דברים: גנטיקה, סביבה, גורמים מסוימים בלידה, בילדות המוקדמת או אפילו בהיריון. כל אלה יכולים להשפיע על התפתחות השמנה בילדים", הוא אומר, "גם החיים במדינות השפע מעלים את הסיכון: זה עניין של רגולציה, של סוגי אוכל, של מנהגים, של השקעה בהסברה. הכל משפיע. קשה לנתח את זה. השורה התחתונה היא שאנחנו צריכים לעבוד יותר על אמצעי מניעה והדרכה ועל חינוך לאורח חיים בריא".
למה יש עלייה כה דרמטית בהשמנה בעידן הנוכחי?
"השתנינו מאוד. אנחנו כבר לא אוכלים מסודר. הסדר היומי בבית השתנה. יש קורלציה חד־משמעית בין מספר השעות שמבלה ילד מול מסכים לבין השמנה: ככל שהמספר גדול יותר, כך הסיכון להשמנה עולה. הילד יכול לצפות בסרט או לשחק משחק בטלוויזיה או בטאבלט עם החבר שלו ולצרוך חמישה או עשרה חטיפים, מלוחים ומתוקים, ואז אמא שלו תבקש ממנו לקום לאכול ארוחת ערב כאילו הוא עדיין לא אכל שום דבר. ילדים גם נמצאים כיום יותר בבית. פעילות גופנית המתבצעת בחוץ ירדה בצורה משמעותית. גם לאיכות השינה יש השפעה. מתבגרים הולכים לישון מאוחר מאוד. אתה מוצא את הילד בשעה שתיים לפנות בוקר עם הטלפון שלו, מדבר עם החברים בווטסאפ ובפייסבוק. כל זה פוגע באיכות השינה, והיא בתורה מעלה את הסיכון להשמנה. אלו דברים שלא היו קודם".
עם זאת, עדיין לא מאוחר מדי לשנות את הגזירה. הקניית הרגלים בריאים יותר והשקעה בצעדי מניעה עשויות להוביל לשינוי. "הבסיס של כל טיפול בהשמנה הוא לסגל אורח חיים בריא, הכולל כמובן דיאטה מתאימה, פעילות גופנית, הפחתת השעות מול המסכים, בילוי יותר זמן מחוץ לבית בפעילות גופנית, שינה טובה – כל אלה דברים שמאוד עוזרים למנוע או לטפל בהשמנה. לכן, צריך להיות חינוך לאורח חיים בריא בכל הגילים", אומר פרופ' שחאדה.
אבל לפעמים, ואת זה מכירים מבוגרים רבים הנאבקים ללא הצלחה במשקל העודף כל חייהם, הניסיון לסגל אורח חיים בריא אינו מספיק כדי להגיע למשקל תקין, או שאינו צולח בכלל מסיבות שונות. עבור אלה פותחו במהלך השנים טיפולים תרופתיים, אשר הוכיחו יעילות רבה, אך ילדים ובני נוער אינם יכולים להשתמש בהם בשלב זה. "כשהמטרה לא מושגת ניתן להשתמש בטיפול תרופתי", מאשר שחאדה, "אך כאן יש הבדל בין טיפול תרופתי בילדים לבין טיפול תרופתי במבוגרים. לילדים קיימת כיום רק תרופה אחת מאושרת, אשר לא יעילה דיה. זאת לעומת התרופות הניתנות למטופלים מעל גיל 18 ומביאות לתוצאות. ועם זאת, חשוב להבין שהבסיס לטיפול הוא אורח חיים בריא. בתרופות משתמשים רק כאשר החינוך לא מצליח".
מה אתה צופה לעתיד?
"אנחנו עומדים בפני מה שנקרא קטסטרופה בריאותית. כל התקציבים ילכו על טיפול בסיבוכים של השמנה: יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב. חייבים לפעול, לא רק משיקולים בריאותיים אלא גם כלכליים. הבעיה היא שתוכניות מניעה הן תוכניות שרואים את התוצאות שלהן לאחר עשר או 20 שנים. אני מבין שזה לא ממש משתלם למי שמקבל החלטות כיום להוציא הוצאות כספיות על חינוך ומניעה, כאשר מי שיקטוף את הפירות זה שר הבריאות שיכהן בעוד 15 או 20 שנה, אבל התערבות וגישה טיפולית מוקדמת יחסכו סיבוכים של השמנה אצל ילדים וגם תחסוך לנו בעתיד מבוגרים שמנים עם תחלואה נלווית מסוכנת".
נעשה באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים, כשירות לציבור על ידי חברת נובו נורדיסק
בשיתוף נובונורדיסק
