מגפת הקורונה איתנו לעוד זמן רב: חברת פייזר מפרסמת תחזית פסימית לפיה הפנדמיה צפויה להישאר עד 2024 לפחות, זאת לאחר שהניסוי בחיסון בפעוטות בני שנתיים עד 4 שנים הוביל לתגובה חיסונית חלשה מהצפוי, מה שיוביל לעיכוב אישור החיסון. בתוך כך מגלה מחקר חדש בבריטניה כי מחלימי קורונה נמצאים בסיכון גבוה מאוד להדבקה מחודשת.
פייזר ומפתחת החיסון BioNTech בדקו מינון של 3 מיקרוגרם מהחיסון שלה בילדים בני שנתיים עד 5 שנים, כשליש מהמינון של ילדים בני 5 ומעלה, וכעשירית מהמינון של מבוגרים בני 12 ומעלה. בעוד שבתינוקות בגילאי חצי שנה עד שנתיים במינון הנמוך של 3 מיקרוגרם התקבלה תגובה חיסונית טובה, אצל בני שנתיים עד 5 שנים נצפתה רמה נמוכה של נוגדנים מנטרלים.
כעת בחברה בודקים הוספת מנה נוספת של החיסון לכל קבוצות הגיל מתחת לגיל 16, כולל ילדים בני שנתיים עד ארבע שנים. אם המחקר בן 3 המנות יצליח, פייזר מצפה להגיש נתונים ל-FDA לשימוש חירום לילדים בני 6 חודשים עד מתחת לגיל חמש במחצית הראשונה של 2022. אלא שכתוצאה מהעיכוב הזה, צופים בחברה כי מגפת הקורונה תארך עד 2024 לפחות.
בינתיים מתקבלות עדויות נוספות לפוטנציאל ההתפשטות הגבוה של אומיקרון: נתונים חדשים מבריטניה מגלים שהווריאנט מדביק מחלימים במהירות גבוהה יותר מזן הדלתא, אולם המחלה עד כה קלה יחסית. נתונים נוספים מחיסונים מתחרים לפייזר ומודרנה מגלים עמידות לנוגדנים המנטרלים שנוצרים אצל המחוסנים, נתון מדאיג העלול להוביל להדבקה מאסיבית בעולם.
התוצאות החדשות מתבססות על נתוני סוכנות הבריאות הבריטית ושירות הבריאות הלאומי בממלכה המאוחדת, על אנשים שנמצאו חיוביים לנגיף הקוביד 19 בבדיקות PCR באנגליה בין ה-29 בנובמבר ל-11 בדצמבר. אלה כללו 333,000 מקרים, כולל 122,062 של דלתא ו-1,846 אשר אושרו כגרסה של נגיף האומיקרון בבדיקות ריצף גנטי.
הממצאים במחקר שנערך על ידי האימפריאל קולג' הבריטי וטרם עבר בקרת עמיתים, הראו כי אומיקרון היה קשור בסיכון גבוה פי 5.4 להדבקת מחלימים בהשוואה לדלתא. לדברי החוקרים, הנתון מרמז על כך שההגנה מפני הדבקה חוזרת באומיקרון אצל אלה שנדבקו בעבר עומדת על כ-19%.
אומיקרון אינפוגרפיקה אינפו מבנה תלת ממדי
מחקר מוקדם יותר שנערך בבריטניה ובדק את הסיכון להדבקה חוזרת בקרב עובדי בריאות, עוד לפני הופעת האומיקרון, הראה כי הדבקה בקורונה הביאה להגנה של 85% במשך ששת החודשים שלאחר ההדבקה. במחקר הנוכחי נמצא עוד כי אומיקרון אינו מביא למחלה קשה, וכי אף שהנתונים מוגבלים עד כה, רמת חומרת המחלה אינה שונה מזן הדלתא.
במקביל מתפרסמים נתונים חדשים שטרם עברו בקרת עמיתים, לפיהם החיסונים שאינם ניתנים בארה"ב, מתוצרת חברות ג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקנית, סינופארם הסינית וספוטניק הרוסית, לא הובילו לפעילות מנטרלת נגד ווריאנט האומיקרון. חיסוני מודרנה ופייזר שמרו על פעילות נגד אומיקרון, אך תגובת הנוגדנים פחתה מאוד בהשוואה לזן דלתא. חברת גמאליה יצרנית ספוטניק הרוסית הגיבה לפרסום ופרסמה הצהרה לפיה החיסון נבדק במחקר תוך שימוש בדגימות לא מייצגות, וכי החיסון דווקא מוביל לתגובת ניטרול חזקה נגד אומיקרון.
מה ידוע עד כה על הווריאנט?
1. המוטציות
נגיפי הקורונה לא מפסיקים ליצור מוטציות. מדובר בתהליך אבולוציוני טבעי של נגיפים רבים במטרה להדביק כמה שיותר. לנגיפים אין חיים משלהם, והם חייבים לחדור לתא חי ולנצל את המטען הגנטי – ה-DNA כדי להשתכפל ולהתפשט. האומיקרון עושה ממש את זה, וביעילות חסרת תקדים: הוא יצר כ-50 מוטציות שונות, כ-32 מהן במעטפת החלבונית החשובה כל כך לתהליך ההדבקה.
המעטפת החלבונית של נגיף הקורונה מאפשרת לו להיצמד לקולטנים שעל גבי תא האדם, לחדור לתוך התא ולהשתמש בו כדי להשתכפל. זה מה שהופך אותו למדבק כל כך. וההדבקה כה מסיבית עד שהאיחוד האירופי פרסם תחזית לפיה בחודש הבא יהפוך הזן לשליט ביבשת, ויחליף את זן הדלתא.
כאמור, נגיפים יוצרים ללא הרף מוטציות, וכך גם נגיפי הקורונה: עד כה נרשמו לפחות 200 ווריאנטים שונים של ה- COVID19, אולם רק חלק קטן מהם הצליחו לפתח מנגנונים משוכללים שהביאו להתפשטותם ולכינויים "נגיפים מעוררי דאגה" על ידי ארגון הבריאות העולמי: אלפא, ביטא, גאמא, דלתא וכעת אומיקרון.
2. איך הנגיף נולד?
מחקרים הראו כי אנשים הנמצאים בדיכוי חיסוני סובלים ממחלה ממושכת יותר שבמהלכה נגיף הקורונה שורד תקופה ארוכה בגוף מבלי שהמערכת החיסונית מחסלת אותו. ככל שחולף זמן רב יותר בו הנגיף שוהה בגוף, כך מתאפשר לו לעבור מוטציות. חלק מהווירולוגים סבורים כי הווריאנטים נוצרו בגופם של מדוכאי חיסון.
על פי אחת התאוריות, ייתכן שהאומיקרון התפתח בגופו של חולה איידס, זאת בשל השיעור הגבוה של חולי HIV בדרום אפריקה, והיותם בדיכוי חיסוני. על פי ארגון UNAIDS, אחד מכל 5 תושבים בדרום אפריקה בגילאי 15 עד 45 הם נשאי HIV, מתוכם רק 70% מקבלים טיפול אנטי ויראלי. מדענים סבורים שהשיעור הגבוה כל כך של חולי איידס בדרום אפריקה שאינם מטופלים, תרמו להתפתחות המוטציות של הנגיף, שהופך פעיל רק בתוך גוף חי. עם זאת יידרש עוד מחקר רב כדי להתחקות בוודאות אחר מקורו של האומיקרון.
3. ההדבקה
שיעור ההדבקה הגבוה באומיקרון מבהיר עד כמה אנחנו חשופים לווריאנט: על פי ההערכות הוא מדבק ב-25 עד 50 אחוז יותר מזן הדלתא, שבעצמו מדבק ב-50% יותר מזן האלפא, שבעצמו מדבק ב-50% יותר מהזן המקורי שהתגלה בווהאן שבסין לפני שנתיים. האומיקרון מדביק לא מחוסנים, מחלימים ומתחסנים בשתי מנות בלבד שלא ניגשו לקבל את מנת הבוסטר.
4. הסימפטומים
תסמיני האומיקרון שדווחו עד כה קלים יחסית, וכוללים שיעול, נזלת, עייפות, וכאבי שרירים. בינתיים דווח על מספר בודד של חולים במצב קשה, ללא מקרי תמותה.
5. החיסונים
נגיף האומיקרון מגלה יכולת התחמקות מהנוגדנים המנטרלים של החיסונים במנה הראשונה והשניה, אך לא נגד הבוסטר: על פי נתונים שפרסמו פייזר ומודרנה, רמת הנוגדנים המנטרלים נגד אומיקרון שנוצרו בגופם של המתחסנים במנה הראשונה והשניה וגם אצל מחלימים היתה נמוכה משמעותית. עם זאת התגלתה רמה גבוהה של נוגדנים מנטרלים נגד הווריאנט לאחר הבוסטר. הבעיה המרכזית היא ששיעור מתחסני הבוסטר בעולם וגם בישראל נותר עדיין נמוך.
במחקר חדש מדרום אפריקה שכלל מעל 211 אלף בדיקות חיוביות לנגיף הקורונה בין 15 לנובמבר ל-7 בדצמבר מתוכן 78 אלף דגימות החשודות כחיוביות לאומיקרון, נמצא כי שתי מנות של חיסון פייזר העניקו 70% הגנה בפני אישפוזים, ו-33% הגנה מפני הדבקות. מדובר בצניחה של רמת ההגנה מפני ואישפוזים כהזן הקודם – דלתא היה השולט, אז עמדה רמת ההגנה מפני הדבקות של 80% ומפני אישפוזים של מעל 90%. עם זאת החוקרים אמרו כי רמת ההגנה עדיין גבוהה גם בעידן האומיקרון, והיא עומדת מעל דרישות הסף של ה-FDA של הגנה של לפחות 50% מפני תחלואה קשה ומוות.
הנתונים הראו עוד כי ההגנה מפני אישפוזים נשמרה בכל קבוצות הגיל, החל מגיל 18 שנים ועד 79 שנים. עם זאת בקרב הקשישים נצפתה ירידה קלה של רמת ההגנה. החוקרים מצאו עוד כי ההגנה נותרה עקבית גם בקרב כל הלוקים במחלות כרוניות הנמצאים בסיכון מוגבר ללקות במחלה קשה, ובהם חולי סוכרת, יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, ומחלות לב.
החוקרים מצאו עוד כי ילדים נמצאים בסיכון גבוה לתחלואה קשה מקורונה בגל הנוכחי: נמצאה עליה של 20 בסיכון המוגבר לאישפוז ולסיבוכי הקורונה במהלך הגל הרביעי כעת, בהשוואה לגל התחלואה הראשון. הסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שמרביתם של הילדים אינם מחוסנים.
ד"ר איתי גל הוא מומחה לרפואת ילדים, רופא קורונה והכתב הרפואי של ynet
