מדי ערב מקבלת רננה זוננברג, אחות אשפוז ב"צבר רפואה", רשימה של מטופלים. היא עוברת על הגיליון הרפואי שלהם ועל הוראות האשפוז של הרופא ובונה מסלול לפי סדר העדיפויות והצרכים של כל אחד מהמטופלים. מוקדם בבוקר היא כבר בשטח, עוברת ממטופל למטופל כדי לתת את הטיפול הדרוש, אבל לא בבית החולים, אלא בבית. "הם פותחים את הדלת עם חיוך, כי הם במצב הכי נוח שלהם", אומרת רננה, "ואני תמיד אומרת להם שירגישו בבית. יש מטופלים שאני אומרת להם שהם יכולים להישאר בפיג'מה ולא צריכים לצאת מהמיטה. הכול זורם לפי החיים שלהם".
קראו עוד:
טיפול אישי יותר
עוד לפני הקורונה החלו בעולם וגם בישראל לאשפז חולים בביתם במקום בבתי החולים העמוסים. עם פרוץ המגפה, התהליך צבר תאוצה ואשפוז הבית הפך למרכיב משמעותי בהתמודדות של מערכת הבריאות עם הצורך במתן טיפול ראוי לכמויות הולכות וגדולות של חולים שנזקקו לאשפוז וטיפול, בעקבות חשיפה לנגיף, או בשל מחלות הדורשות אשפוז במחלקות הפנימית.
"יש לי המון מטופלים שאומרים שאין סיכוי, במיוחד בקורונה, שהם היו הולכים לטיפול בבית החולים. יש לי זמן להקשיב ולדבר איתם", מסבירה רננה, שמבינה שחלק מהעניין הוא גם טיפול רגשי.
בדו"ח מבקר המדינה להתמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה, שיצא בשנת 2021, נכתב: "מומלץ שמשרד הבריאות יחד עם הקופות ינתחו את השינויים שחלו באופני מתן הטיפול הרפואי - מתן טיפול רפואי באמצעות רפואה מרחוק ועלייה בהיקף טיפולי הבית ואשפוזי הבית - ויעמדו על האפשרות להרחיבם ולבססם לשימוש בשגרה".
שירות האשפוז הביתי כבר הורחב והיום כל קופות החולים מציעות אותו, בין אם לחולים עם קורונה או ללא, ובין אם מדובר בחולים קלים ביותר או בחולים קשים. קופות החולים וספקיות השירות משכללות עוד ועוד את השירותים והטיפול במסגרתו. השירותים שכבר ניתנים, בין היתר, הם ביקורי אחות ורופא יומיומיים, בדיקות מעבדה, מתן חמצן, אפשרויות לניטור המטופלים מרחוק, תרופות לווריד, ומתן תרופות לחולי הקורונה הקלים והקשים.
בגל האחרון, בכל רגע נתון, מאות מטופלי קורונה וחולים נוספים טופלו בביתם, בסביבה הנוחה והמוכרת להם, במקום במחלקות פנימיות בבית החולים. אלא שבזמן שבתי החולים דיווחו מעת לעת כי הם קורסים תחת העומסים, קופות החולים משוועות לעוד תקציבים שיוסטו לטובת המשך הפעילות של אשפוז בית והרחבתה.
"אשפוז בית זה בית מלון חמישה כוכבים"
בית החולים אינו זר לרותי בן גיגי, בת 55 ואם ל-3 ילדים מפרדס חנה. היא פוקדת אותו לפחות שלוש-ארבע פעמים בשנה אם לא יותר, בשל המחלה הכרונית ממנה היא סובלת, המצריכה אשפוז תכוף. בינואר האחרון כשהיא שוב הייתה צריכה להתאשפז, הציע לה רופא המשפחה לנסות את אשפוז בית בעקבות תחלואת האומיקרון. "ידעתי שזה קיים אבל עד אז חששתי כי לא ידעתי אם הם מסוגלים לעמוד בטיפול שלי. כשרופא המשפחה הציע לי לנסות, כי המערכת החיסונית שלי חלשה ובקורונה היה חשש שזה יהווה עבורי סכנה, החלטתי לתת לזה הזדמנות.
"היום אני מודה לו, כי זה הדבר הכי טוב שהוא יכול היה לעשות בשבילי. הייתי צריכה לעשות את זה מזמן. זה בית מלון חמישה כוכבים. לא נדבקים בבית, יש שקט נפשי, ואין התקפי חרדה כי אתה נמצא בבית החולים, מקום זר לך. זה הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיים שלי. התחושה וההרגשה שהרופאים והאחיות פה איתי למרות שאני בבית. אני לא מאחלת לאף אחד אשפוז, אבל מי שצריך - זה הדבר הכי נחוץ ודרוש".
שיא של מטופלים בגל האומיקרון
ד"ר רוני צבר, המייסד והמנהל הרפואי של צבר רפואה, מביע סיפוק מהחלת האשפוזים הביתיים באופן נרחב. "חזון בית החולים בבית הפך למציאות קיימת בשטח. בגל האומיקרון היינו עם שיא של מטופלים באשפוז בית, במהלך ינואר היה זינוק של פי שניים לעומת החודש הקודם, עם מעל יותר מ-180 מטופלים בו-זמנית ביממה ומעל לאלף מטופלים במהלך החודש, כמחציתם חולי קורונה במצב קל ובינוני. מערך אשפוז הבית שלנו כבר הפך למערך בסדר גודל של כשש מחלקות פנימיות".
זו רפואת העתיד?
"הציבור וקובעי המדיניות במערכת הבריאות כבר הבינו שאשפוז הבית קיים ומוכיח את עצמו, ורק נשאר להגדיל אותו. אם בינואר, בשיא התחלואה, חמישה אחוזים מהמטופלים במערכת הבריאות שנזקקים לאשפוז פנימית עברו לאשפוז בית, אנו מאמינים שהכמות יכולה להית גדולה פי ארבעה. אפשר להוסיף במיידי כ-1,000 מיטות של אשפוז פנימית בית בפריסה ארצית. זה צעד נדרש, לאחר שכולנו ראינו מה עבר על בתי החולים וגם כשצופים קדימה ורואים את המגמות של גידול האוכלוסייה וההזדקנות שלה".
5 צפייה בגלריה
"אפשר להוסיף במיידי כ-1,000 מיטות של אשפוז פנימית בית בפריסה ארצית". ד"ר רוני צבר
(צילום: צבר רפואה)
עם זאת, אומר ד"ר צבר, חשוב לא להשאיר את התחום פרוץ. "יש להגדיר סטנדרט לגוף שמטפל באשפוז בית, כמו שמשרד הבריאות מגדיר סטנדרט לגוף שהוא בית חולים. בנוסף, לפעול להרחבת האפשרות להכשרה במסגרת אשפוז הבית – זה יסייע להכשיר את הדור הבא של רופאים, אחיות ובעלי מקצועות הבריאות, לאופן בו תיראה הרפואה בעתיד".
הבנה טובה יותר של צורכי המטופל
"הטיפול במסגרת הבית מחבר את הצוותים המטפלים לעולמו הפרטי של המטופל והוא אינו עוד מטופל השוכב בפיג'מה בחדר במחלקה", מסבירה ויוי קורנרייך דניאלי, מנכ"לית חברת הומדיקל, ואחות מוסמכת במקצועה. "יש כאן היכרות אישית עם המטופל ומשפחתו, המאפשרת טיפול הוליסטי, הכולל טיפול שיקומי וריגשי מלא ולא רק טיפול רפואי. ההסתכלות הינה על האדם, ולא על המחלה".
"רוב המטופלים עדיין לא מבינים שיש אפשרות לשיקום ואשפוז של כמה ימים בבית. היום יודעים שאפשר לקבל ביקור של רופא פרטי, להביא רנטגן ובדיקות מעבדה לבית, אבל עדיין לא מבינים שיש אפשרות של אשפוז בית, עם מערך שלם שווה ערך לבית החולים, במקום להיות זרוק במחלקה פנימית"
בחברה מדגישים כי בהיבט הרפואי, אשפוז בית הוא כמו מחלקה פנימית בבית חולים. "כשהמטופל שלנו צריך רנטגן או אולטרסאונד, אנחנו לא מכניסים אותו לאמבולנס ונוסעים לבית החולים, אלא עושים הכול מהבית, במיטת החולה", אומרת רינת דיין, מנהלת מדיקס את הום. "אם עד לפני שנה בדיקת רנטגן הצריכה מכשיר כבד, היום כבר מדובר בגודל של טבלט. ככל שעובר הזמן, אנחנו יכולים לראות שכל הטכנולוגיות הופכות לקטנות יותר, וחדר בבית החולים וחדר בבית הם אותו הדבר".
ועדיין, לדבריה, רוב הישראלים לא מכירים את השירות. "קופות החולים מבקשות יותר אשפוזי בית אבל רוב המטופלים עדיין לא מבינים שיש אפשרות לשיקום ואשפוז של כמה ימים בבית במקום הגעה לבית החולים. היום יודעים שאפשר לקבל ביקור של רופא פרטי, להביא רנטגן ובדיקות מעבדה לבית, אבל עדיין לא מבינים שיש אפשרות של אשפוז בית, עם מערך שלם שווה ערך לבית החולים, במקום להיות זרוק במחלקה פנימית. המערכת הרפואית לא מאפשרת לחולה הפרטי הרגיל לדעת את זה. מבחינתה, זה שמור רק למקרים מסוימים, ובתי החולים לא תמיד יתנו את האופציה.
"הכול עניין של תקציב. אנחנו מעריכים שבסופו של יום זה גם עולה פחות מאשפוז בבית החולים כי חוסכים בסיבוכים נלווים, כמו זיהומים, כי באשפוז בית - המטופל מבודד בבית שלו. לפעמים גם מחלה שהאשפוז בה נמשך שלושה-ארבעה ימים יכולה להסתבך בבית החולים ל-21 יום ויותר".
גם אשפוז פסיכיאטרי יכול להיות בבית
ב"שרן רפואה עד הבית" הנתונים מצביעים על הגידול באשפוז ביתי עם כניסת הקורונה לחיינו. בשנת 2021 רשמה החברה 4,820 אשפוזי בית לעומת השנה הראשונה להתפרצות הקורונה (2020) אז היו רק 1,770 אשפוזים או שנה קודם לכן עם 610 אשפוזי בית בלבד. כיום מאושפזים באשפוז הביתי של שרן כ-180 מטופלים ביום. כ-620 חולים אושפזו רק בגל החמישי.
"האשפוז הביתי מאפשר רפואה הוליסטית", מסביר ד"ר איב ביטון, המייסד והמנהל הרפואי של שרן. "הסביבה הביתית מאפשרת למשפחה ולמטופל לחוות חוויית אשפוז אחרת, רגועה, נוחה ובטוחה יותר מבחינת חשיפה לזיהומים וחיידקים עמידים. זה נותן תנאים אופטימליים להחלמה, שיקום והשגחה".
עם המצבים הרפואיים המתאימים לאשפוז בית ניתן למנות מחלות זיהומיות כמו דלקת ריאות, דלקות בדרכי השתן וזיהומים בעור, בדרכי העיכול או במערכת שריר-שלד, התלקחות של מחלות כרוניות - לב, ריאה ואסתמה והפרעות מטבוליות כמו התייבשות. גם באשפוז הביתי, בדומה לבתי החולים, ישנן מחלקות: מחלקה פנימית בית, פנימית בית לקורונה, הוספיס ביתי, שירותי מעבדה ואף אשפוז פסיכיאטרי ביתי.
בשרן מדברים על ההצלחה באשפוזים פסיכיאטריים ביתיים, שיכולים להתוות למטופל את הדרך לחיים משוקמים. כך לדוגמא, י', בחור צעיר מהשרון הסובל מסכיזופרניה, שבעבר היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. י', אגרן כפייתי, שבמשך ארבע שנים לא עבד, לא הסתדר בשום מסגרת וגם לא עם הוריו.
"כיום, אחרי טיפול ואשפוז ביתיים, חזר י' לתפקוד מלא. הוא עובד, מתמיד בטיפול התרופתי, לא אוגר יותר חפצים בחדרו ונמצא בקשר אוהב וקרוב עם בני משפחתו. מאחר שהאשפוז הביתי נעשה קרוב למקום שהיה בעייתי עבורו, בשרן מסבירים שהם יכלו לסייע לו להתמודד עם הבעיות באופן יעיל", מספרת עדי משולם בוהדנה, מנהלת שירות אשפוז בית פסיכיאטרי בשרן. "המטופל מרגיש שהצוות מכיר אותו מעבר למחלה ונוצר קשר קרוב מאוד, אמפטי, מקבל ומאפשר עם המטופל ומשפחתו, המניע ומקדם את כל תהליך הטיפול".
כללית: "שחררו את החולים לאשפוז בית"
בקופות החולים אשפוז בית הולך ומסתמן בשנתיים האחרונות כסיפור הצלחה. בארבע הקופות מספרים שמגפת הקורונה האיצה תהליכים והיום אשפוזי הבית הם נדבך חשוב במלחמה בעומסים בבתי החולים ולא רק בגלל העומס, אלא גם בשל הטיפול האישי יותר וההיבט הרגשי של המאושפזים.
במהלך חודש ינואר האחרון טופלו בכללית כ-1,600 חולים במסגרת אשפוז בית אקוטי, מתוכם 624 חולי קורונה. בשנת 2021 הכמות גדלה פי שלושה. בגל האחרון, לבקשת משרד הבריאות להקל על העומסים בבתי החולים, האשפוזים הביתיים התרחבו לכל הארץ והם מקבילים לפעילות של שמונה מחלקות פנימיות.
"המטופלים מבינים שבשביל לקבל אנטיביוטיקה שלוש פעמים ביום לא צריך לשכב בפנימית 24 שעות, עם אוכל שלא אוהבים, במקרה הטוב, אולי טלוויזיה וגם היא בתשלום, הוצאות והתגייסות של בני המשפחה"
"מרבית החולים שנמצאים היום בפנימיות, אנחנו מונעים את הגעתם לבית החולים בכך שאנחנו מאשפזים אותם בבית", אומר ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית. "בכל זמן נתון יש בישראל לפחות עשרה אחוזים מהחולים שיכולים להיות בבית, כלומר לפחות 400 חולים, ואלו החולים שאנחנו רוצים לעזור לבתי החולים איתם.
"כרגע, מכיוון שגם בתי החולים עוד לומדים את הנושא, פחות מעשרה אחוזים מהחולים מופנים אלינו מבתי החולים והרוב מופנים דרך רופאי הקהילה", מסביר ד"ר נצר ומציע להרחיב את השירות. "הרמנו פה עוד בית חולים שהוא בקהילה, עם 300 מיטות, שיכול לקבל חולים מהפנימיות ומהמיון בכל רחבי המדינה. אנחנו מציעים את עזרתנו לכל מנהלי בתי החולים שהגיעו לסף מסוים. חלק ממנהלי בתי החולים מכירים את האפשרות הזו, וחלקם לא".
ד"ר נצר פונה לבתי החולים ומבקש, למען המטופלים, להתחיל לשחרר יותר מטופלים לאשפוז ביתי: "אם במחלקות הפנימיות ובמיונים אתם נמצאים בתפוסה ומרגישים שאתם לא יכולים לתת את הטיפול המיטבי - שחררו את החולים, אנחנו פה לעזרתכם". לדבריו, הקורונה הייתה זרז חשוב בתהליך. "אם לא הייתה פנדמיה, היה לוקח לנו לפתח את זה שנים. כאן הפור נפל וכולם מבינים את היתרונות הגדולים באשפוז בית אקוטי ומכוונים לכך יותר תשומות. אנחנו בכללית מתכוונים לגדול בשנה-שנתיים הבאות ולהגיע ל-500 מיטות ביום".
גם מאיה לרנר שיכורי, מנהלת מערך אשפוזי בית בכללית, רואה שינוי מהיר בהתייחסות לאשפוז הביתי והיתרונות עבר מחלחלים בקרב האוכלוסייה. "המטופלים מבינים שבשביל לקבל אנטיביוטיקה שלוש פעמים ביום, לא צריך לשכב בפנימית 24 שעות, עם אוכל שלא אוהבים, במקרה הטוב, טלוויזיה שצריך לשלם עליה, הוצאות והתגייסות של בני המשפחה. אשפוז זה משהו שמשבש את התא המשפחתי וזה לא משנה אם זו סבתא בת 70 או בן זוג בן 40. אנשים מחפשים מסלול עם כמה שפחות הפרעות בחיים בתוך כל הכאוס שאנחנו נמצאים בו. אריק איינשטיין שר את זה בצורה הטובה ביותר: 'אוהב להיות בבית'".
מכבי: מצמצמים את אי הוודאות של המטופל
ד״ר סער בירגר, מומחה לרפואת משפחה במכבי, עובר בית-בית מדי יום. כשהוא מגיע לבית המטופל הוא פותח את תא המטען שברכבו, מוציא את מדי ההגנה מקורונה ואת הציוד הרפואי המלא ורק אז נכנס לבית המטופל. "בתור רופא משפחה, אני מביא את סל הכלים שלי למיטה של החולה. זו חוויה ייחודית לטפל בבית, גם עבור המטופל וגם עבורי. זה להיכנס לבית של אישה בת 88, ילידת טרנסילבניה, לראות את הדברים שיש לה על הקירות, לשמוע את הסיפורים שלה ולעיין בחוברת של קורות חייה בשואה. זה תורם ליכולת להבין את המטופל וזה חלק מהסיפור".
למרות שבית חולים הוא הסביבה הטבעית שלו, ד"ר בירגר מודה ביתרונות של האשפוז בבית. "כשמטופל נמצא בבית חולים הוא מנותק מכל מה שמוכר לו ומקבל רק את הטיפול הרפואי והוא נמצא באי-ודאות מאוד גדולה. יש מטופלים, במיוחד השבריריים שבהם, שעצם הניתוק מהסביבה פוגע בהם. ויש יתרון נוסף לכך שהמטופל נמצא בסביבה שבה הוא לא חשוף לזיהומים".
5 צפייה בגלריה
"זו חוויה ייחודית לטפל בבית, מבחינה רגשית, גם עבור המטופל וגם עבורי." ד"ר סער בירגר, מומחה לרפואת משפחה במחוז ירושלים של מכבי
(צילום: מכבי שירותי רפואה)
ד״ר בירגר מגיע עם ציוד אולטרסאונד נייד ושאר מכשירים שאנחנו רגילים לראות רק בבתי חולים, ומציין שהטיפול בבית לא גורע מאיכותו. לדבריו, כשמטופל נמצא בסכנת חיים ממשית, צוותי הטיפול הביתי יודעים מתי הזמן הנכון להפנות אותו לטיפול ממוקד בבית החולים. "לפני חודש הגיעה אלינו מטופלת שעברה אבחנה קודמת של כאב גרון בבית החולים ונכנסנו לעובי הקורה. התחלתי לקבל רמזים שמדובר בבעיה לבבית. עשיתי לה בדיקת אקו-לב בבית שלה ומתוצאות הבדיקה והשיחה איתה, עלה אצלי חשד שמדובר במקרה חריג של דלקת בקרום הלב. שלחנו אותה לבית החולים וידענו לכוון אותם להגיע לאבחנה הזו. היא הגיעה לטיפול נמרץ לב".
במכבי מדווחים על עלייה מעריכית. בשנת 2020 טיפלו בקופה בכ-2,400 אשפוזי בית, וב-2021 הגיעו כבר לכ-6,000 אשפוזים. "זה עומס גדול על הקופה והתמודדות משמעותית, נוסף על אתגרים אחרים שאנחנו מתמודדים איתם בשנתיים האחרונות, אבל בשביל המטופל זו רפואת העתיד שלו", אומר ד"ר ארנון שחר, ראש מערך הקורונה במכבי. "אנחנו נמשיך לעלות במספרים ונעוף עם החזון הזה קדימה, ולשם כך נצטרך את גב המדינה.
"אנחנו יכולים להכפיל את כמות המטופלים שלנו באשפוז בית", ממשיך ד"ר שחר ומציין שהמפתח לכך נמצא בבתי החולים. "מתוך הקהילה אנחנו מפנים לאשפוז בית אבל בבתי החולים אנחנו נתקלים שוב ושוב במעצורים הרגילים, שאין את מי לשחרר, כשבפועל אנחנו רואים המון אנשים שיכולים ליהנות מהשירותים האלו בבית ונאלצים להיות בבתי החולים".
"בבתי החולים אנחנו נתקלים שוב ושוב במעצורים הרגילים, שאין את מי לשחרר, כשבפועל אנחנו רואים המון אנשים שיכולים ליהנות מהשירותים האלו בבית ונאלצים להיות בבתי החולים"
לדבריו, אם המדינה לא תשנה גישה ותתעורר, הרפואה בקהילה, שהייתה בחזית שני הגלים האחרונים, תיפגע קשות. "עם כל הכבוד לבתי החולים, בסוף אנחנו, ארבע קופות החולים, מחזיקים את מערכת הבריאות. רובו הגדול של העומס נמצא אצלנו. 98 אחוז בתוך קופות החולים ושני אחוזים בבתי החולים.
מאוחדת: חלופה איכותית לאשפוז בבתי החולים
גם הנתונים במאוחדת מראים עלייה חדה של מאושפזי בית כחלופה לאשפוז במחלקה פנימית בבית חולים. בשנת 2020 היו כ-150 מאושפזי פנימית בית, ובשנת 2021 גדל מספרם ל-600, כמחציתם חולי קורונה. בחודש ינואר 2022 יותר מ-200 מטופלים שהו באשפוזי פנימית בית, כ-70% מהם חולי קורונה.
מאוחדת הקימה מחלקה לטיפול במרותקי בית בעלי צרכים רפואיים מוגברים, מונשמי בית, מטופלים הזקוקים לשיקום ביתי כחלופה למוסד, הוספיס בית ומחלקת פנימית בית. מחלקה חדשה נוספת שנפתחה היא מחלקת פסיכיאטריה בבית כחלופה לאשפוז פסיכיאטרי בבית חולים. "לאור הזדקנות האוכלוסייה והשינויים הטכנולוגים המתפתחים, אנו צופים שמגמת אשפוז הבית תתרחב כחלופה אמיתית ואיכותית לאשפוז בבתי החולים, בשילוב רפואה היברידית ואמצעי ניטור מרחוק, שיסייעו במתן טיפול רפואי במטופלי הבית", אומרת בת שבע ספיר, מנהלת מערך אשפוזי הבית במאוחדת.
לאחרונה, חתמו במאוחדת הסכמים חדשים עם בתי החולים שיבא תל השומר, אסותא אשדוד וברזילי באשקלון, שיאפשרו למבוטחי הקופה לקבל מענה רפואי מקיף ומקצועי מבלי להתאשפז בבית החולים.
ד"ר עבד ביעא אל ראוף, מומחה ברפואה פנימית במוקד חירום מחוזי ירושלים של מאוחדת, מסביר: "יש הרבה חולים שמסרבים ללכת לבתי החולים בגלל המצב הקשה במחלקות הקורונה. יודעים שמי שנכנס לשם - סגור עם אנשים הזרים לו. אנחנו נתקלים בהרבה מקרים כאלו ולכן יש לנו 'פרוטוקול סרבני אשפוז'- כולל אחות תקשורת, עובדת סוציאליות. אנחנו שולחים רופאים הביתה להעריך את המצב. אם המצב של החולה מאפשר קבלת חמצן בבית, אנחנו מאפשרים אשפוז בית ועל כל החמרה במצבו אנחנו מקבלים עדכון".
מאוחדת מפעילה גם בקרים בבתי החולים, שדואגים להעלות למסלול מהיר את המטופלים עם הפוטנציאל לאשפוז ביתי לבחינת הצוות הרפואי. לדבריו, למרות שהתהליך עובד בצורה טובה, יש עוד מקום לשיפור, והוא תלוי בבתי החולים. "בין הגלים של דלתא ואומיקרון הייתה נסיגה בכמות הפניות אלינו ועם האומיקרון הכמות עלתה באופן דרמטי. ענינו על כל הדרישות ונוכל אף לענות על יותר".
לאומית: בגל החמישי אנשים סירבו להתאשפז בבית החולים
לאומית הרחיבה מאוד את האשפוז הביתי מאז 2019 והיום יש לה פריסה ארצית של מטופלים באשפוז ביתי. בכל רגע נתון יש בלאומית כ-40 מטופלים באשפוז בית אקוטי. מחצית מהמטופלים בבית הם חולי קורונה והמחצית השנייה היא של אשפוזי פנימית אחרים, כגון דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן ואי ספיקת לב. ישנם מטופלים במצב בינוני-קשה שמסרבים לאשפוז בבית חולים ובלאומית מעידים כי מנסים לעשות ככל שניתן עבורם באשפוז בית, אך כמובן מפנים לבית חולים בכל מקרה של החמרה משמעותית במצב.
"אנשים ממש סירבו ללכת בגל הזה לאשפוז בבית החולים, גם כשהמלצנו על כך, ולא השארנו אותם בלי טיפול", מסבירה מיכל אילון, אחות ומרכזת 'לאומית עד הבית'. "דבר ראשון זה האמון של המטופלים, שהם יקבלו אשפוז בבית כמו שצריך, וזה קורה לאט-לאט. גם רופאי הקהילה שמפנים לאשפוז בית צריכים לדעת שבמקום לשלוח למיון, המטופל יקבל את השירות המצוין בבית וזה עניין של ניסיון. זה בניית אמון אצל המטופל ואצל הרופא שלו".
לאומית מאפשרת קבלת טיפולים כימותרפיים בבית, ויש לה מחלקה של שיקום ואפילו אשפוז פסיכיאטרי בבית בהתניות מסוימות, וכן מתן תרופות בעירוי, שבעבר היו ניתנות רק באשפוז יום. "צריך רק לראות שבדרך אנחנו לא עושים טעות ומאשפזים חולים שלא אמורים להיות מטופלים בבית, רק בגלל שאנחנו רוצים לקדם את הנושא. צריך להיות כל הזמן באיזון".
גם בלאומית היו רוצים לראות שיתוף פעולה מוצלח יותר מצד בתי החולים. "יש מעט מאוד בתי חולים שמשתפים פעולה. יש כאלו שלא משתפים בכלל פעולה. מטופל לא צריך להיות מאושפז 24 שעות במקום שהוא לא הבית שלו, להיות חשוף לזיהומים וללא התנאים שהוא מכיר. העולם הולך לשם, גם טכנולוגית וגם מבחינת הרפואה".
אולי עדיף לשלב: בית חולים היברידי
גם בחלק מבתי החולים החלו במתן שירותי אשפוז בית משלהם. ד״ר גליה ברקאי, מנהלת את בי״ח הווירטואלי הראשון בישראל בשיבא: "פיתחנו יכולת לתת חלק מהטיפולים בבית כדי לחסוך מהמטופלים להגיע לבית החולים ועדיין לקבל את הטיפול הטוב יותר עם הטכנולוגיה המתקדמת", היא מסבירה.
בית החולים ההיברידי הוקם לפני כשנה וד"ר ברקאי מדווחת כי מדובר בהצלחה, עם שימוש בטכנולוגיה שמאפשרת, בין השאר, ניטור ובדיקות מרחוק, וחוסכת מהמטופל וגם מבית החולים הגעה יום-יומית של רופא או אחות אל מיטת האשפוז הביתית. לדבריה, הם מצליחים להתאים את בית החולים לשירותים שונים, כולל פסיכיאטריים ושיקומיים. "אנחנו בית החולים הראשון שעושה אשפוז בית פסיכיאטרי. רק השנה השקנו את בית החולים הווירטואלי וכבר אנחנו פותחים מחלקות נוספות".
המטופל מגיע להערכה ראשונית בבית החולים, ולאחר בניית תוכנית טיפולית, הוא משוחרר לביתו ומתחילים לקבל שירות מרחוק בווידאו: "לדוגמא, שיקום שפה ושיקום של ריפוי בעיסוק, שלא דורשים הגעה פיזית, ואנחנו יכולים לעשות את זה משולב - חלק פיזי וחלק מרחוק, כשהמינון בין פיזי לווירטואלי הוא אינדיבידואלי", מסבירה ד"ר ברקאי.
ד"ר ברקאי מתייחסת לטענות של קופות החולים על היעדר שיתוף פעולה בבתי החולים בעניין האשפוז הביתי ואומרת שבשיבא ההיפך הוא הנכון: "אין לי ספק שעשינו מאמץ לשחרר ולא תמיד מצאנו, כי הרבה פעמים החולים היו קשים מדי או שחולים מתאימים אושפזו כבר באמצעות ביקור בקופות החולים. להיפך, היינו רוצים לשחרר יותר חולים לאשפוז בית".
תגובת משרד הבריאות: "בתי החולים אינם קורסים. מערכי חלופת האשפוז בבית מתוקצבים בהתאם לצרכים המשתנים. מערכים אלו מופעלים באחריות קופות החולים ומטפלים בחולים שאינם מאושפזים בבתי החולים. קופות החולים מפעילות מערכים אלו באמצעות ספקי שירות מטעמן ובמהלך הגלים האחרונים, בתגבור חיל הרפואה של צה"ל. חלק מבתי החולים פועלים מטעם קופות החולים בקהילה ומשתלבים בטיפול במסגרת חלופת האשפוז בבית".
