האם פתיחת בתי הספר קשורה בעלייה בתחלואה בקורונה בקרב האוכלוסייה הכללית? סקירת נתונים ב-191 מדינות ברחבי העולם, מצאה כי למרות הסברה שסגירת בתי הספר תגרום לירידה בתחלואה - לא קיים קשר ישיר בין השניים. מאחורי איסוף הנתונים עומד הארגון האמריקאי Insights for Education, שהתבסס על נתונים יומיים של אונסק"ו ועל פרסומים בתקשורת בנוגע לתלמידי ביתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים.
"מאיסוף הנתונים מתחילת פברואר ועד סוף ספטמבר, מצאנו שאין דפוס עקבי בנוגע להשפעת בתי הספר על רמת התחלואה", אומרת באולפן ynet ד"ר רנדה גרוב-זכרי, מנכל"ית הארגון. "בניגוד למה שאנשים חשבו, כשבתי הספר היו סגורים לא נרשמה ירידה חד משמעית בתחלואה. ראינו דפוסים שונים. גם עכשיו, כשמדינות רבות חזרו אחרי חופשת הקיץ, יש דפוסים שונים ולא חד משמעיים".
לדבריה של ד"ר גרוב-זכרי, בארגון לא מנסים לטעון כי לפעילות בבתי הספר אין השפעה על רמת התחלואה, אלא כי לא ניתן לראות דפוס עקבי וכי יש צורך בבדיקה נוספת. "יש חשיבות להמשך איסוף מידע ונתונים כדי שנוכל להסתכל ולהבין כיצד משפיעים בתי הספר על התחלואה בטווח הרחוק. יש מדינות רבות שנחושות להשאיר את בתי הספר פתוחים גם בעיצומו של גל שני ושלישי של מגפת הקורונה".
על המקרה הישראלי, אומרת ד"ר גרוב-זכרי כי לא ניתן לומר אם נכון או לא נכון לפתוח את מערכת החינוך מחדש. "ישראל בסיטואציה מיוחדת. מספר המקרים בישראל הוא גבוה מאשר בספרד או בצרפת, כך שצריך להתכונן בהתאם, לנטר את החולים ולהקפיד על שקיפות כשהמערכת נפתחת. תקשורת עם הציבור, עם מורים ועם התלמידים היא חיונית.
למרות דבריה של ד"ר גרוב-זכרי, מגלה מסמך סקירה מקיף של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה שפורסם ביום שני האחרון, כי שנת הלימודים החדשה היוותה זרז משמעותי בהתפשטות מגפת הקורונה בישראל. לדברי מחברי הדו"ח, השילוב בין המאפיינים החברתיים (ריבוי אינטראקציות ממושכות, הקפדה חלקית על ריחוק חברתי), לבין מאפייני החללים הסגורים במוסדות החינוך (צפיפות ואוורור מוגבל), מעלים את החשש כי אלו היוו כר פורה להדבקות והתפשטות התחלואה בגילאי מערכת החינוך ובכלל האוכלוסייה.
בבחינה של שיעורי ההדבקה השונים, נמצא כי הגילאים בהם חלה עיקר העלייה בתחלואה בתקופה שנבחנה הם 17-15 במגזר הכללי, 17-12 במגזר הערבי ו-17-12 בקרב בנים במגזר החרדי. מחברי הדו"ח מדגישים כי ייתכן שהעלייה שנצפתה נבעה מחופשות ומפגשים חברתיים במהלך החופש הגדול, אך הועצמה ביתר שאת עם פתיחת מוסדות החינוך השונים.
קפיצה בתחלואה בסמוך לפתיחה מלאה של שנת הלימודים נצפתה גם במדינות נוספות רבות בעולם, ובהן הולנד, בלגיה, בריטניה, ספרד ויוון. מדינות רבות בחרו להחזיר את הלימודים הפרונטליים רק בשלבים מתקדמים בתוכנית יציאה הדרגתית מסגר.
בדו"ח נטען כי הנסיבות מעידות על כך שפתיחת מערכת החינוך, בעיקר במסגרות העל-יסודיות, מעצימה את התפשטות התחלואה בקרב בני נוער וילדים, ובהמשך בכלל האוכלוסייה. עם זאת, קיימת שונות בהדבקה בשכבות הגיל השונות, ועל כך יש להתאים פתרונות שונים לשכבות גיל שונות, בהתאם לשיעור התחלואה ולמאפיינים אפידמיולוגיים, חברתיים וכלכליים.
מניתוח הממצאים, ממליץ הדו"ח להחזיר את בתי הספר לפעילות באופן מדורג: תחילה בקרב שכבות הגיל הצעירות (פעוטונים, גנים וכיתות א'-ג'), התורמות הכי מעט לתחלואה הכללית ובמקביל גם אלו הנפגעות בצורה המשמעותית ביותר מהיעדר מסגרת חינוכית. בנוסף, שהותם בבתים פוגעת בצורה הקשה ביותר בכלכלה בגלל הצורך בנוכחות הוריהם.
את החזרה למסגרות, נטען בדו"ח, יש לבצע תוך הקפדה על קפסולות והפרדת כלל המסגרות והמתחמים הפיזיים. בהמשך, רק לאחר תקופת זמן מספקת לניתוח ההשפעות, ניתן יהיה לדברי המחברים לשקול את החזרת כיתות ד' עד ו'. רק לבסוף ובהינתן מגמת תחלואה יציבה ונמוכה במדינה, יש לבחון את החזרת תלמידי חטיבות הביניים באופן הדרגתית ומבוקר.