השחקן רמי הויברגר חשף לאחרונה בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet כי בזמן הסגרים של הקורונה הוא שקע בדיכאון מז'ורי חמור שנמשך שנתיים וחצי וכמעט הוביל אותו לאשפוז ולטיפול בנזעי חשמל. החשיפה עוררה עניין רב ושאלות רבות: מהו בדיוק דיכאון מז'ורי? עד כמה הוא שכיח באוכלוסייה הישראלית? מהו טיפול בנזעי חשמל? ומתי עוברים לטיפול באסקטמין, שמהווה את הדור הבא של הטיפולים?
קראו עוד:
מהו דיכאון מז'ורי?
מדובר אמנם "רק" במחלה של מצב רוח, אבל היא פוגעת במוח, ולמעשה, בכל הגוף. החולים בה עלולים לסבול מירידה ביכולות הקוגניטיביות וביכולות הזיכרון והלמידה, מירידה דרסטית באנרגיה ומהפרעות שינה ותיאבון. בנוסף, קיימת פגיעה תפקודית משמעותית, שמובילה לאובדן ימי עבודה ולירידה בפריון העבודה. במקרים של דיכאון קשה במיוחד עלולים אנשים לסבול מייאוש ואף לפתח תפיסה מעוותת של המציאות. חלקם אף יסבלו ממחשבות אובדניות.
לפי הסטטיסטיקה, אחד מכל חמישה ישראלים יחווה דיכאון מז'ורי במהלך חייו. שכיחות המחלה רק הולכת ועולה.
איך מטפלים במחלה?
הטיפול בדיכאון רחב היקף וצריך לערב את סביבת המטופל כולה, לא רק את מטפליו. הוא צריך לכלול טיפול פסיכולוגי והתערבויות תפקודיות, שיקומיות, משפחתיות וסוציאליות. ההתערבויות התרופתיות תופסות חלק חשוב מהטיפול.
"הטיפול בדיכאון רחב היקף וצריך לערב את סביבת המטופל כולה, לא רק את מטפליו. הוא צריך לכלול טיפול פסיכולוגי והתערבויות תפקודיות, שיקומיות, משפחתיות וסוציאליות. תרופות תופסות חלק חשוב מהטיפול"
כשמדברים על טיפולים תרופתיים לדיכאון מז'ורי, מתכוונים בדרך כלל לתרופות שמעלות את רמת הסרוטונין במוח ומובילות לשיפור במצבו של החולה (SSRI, לדוגמה). רוב החולים יגיבו לטיפול בתרופה אחת או לשילוב של תרופות, אבל כשליש מהם אינם מגיבים לתרופות מסורתיות או מגיבים להן חלקית. במצב כזה נשקלת הפניה לטיפול בנזעי חשמל (ECT).
מהו טיפול בנזעי חשמל?
מדובר בטיפול שהתחיל לפני כ-100 שנים, ובמסגרתו מחברים למוח אלקטרודות ומעבירים לו חשמל בעוצמה נמוכה. על ידי כך מייצרים הפעלה מסונכרנת של כל תאי המוח, ואלו מתחילים להפריש יחד חומרים שונים, בהם סרוטונין, דופמין ואדרנלין. הטיפול אורך כחמש דקות, פעמיים בשבוע, תשע עד 12 פעמים. השאיפה היא שעם סיום הטיפול ייכנס האדם להפוגה מהדיכאון.
2 צפייה בגלריה
טיפול בנזעי חשמל. מחברים למוח אלקטרודות ומעבירים לו חשמל בעוצמה נמוכה
(צילום: shutterstock)
מהם יתרונות הטיפול?
ראשית, מדובר בטיפול היעיל ביותר שקיים היום לדיכאון. הוא נעשה בהרדמה מלאה, בהסכמת המטופל, ואינו כואב. טיפול כזה יכול לשפר משמעותית את איכות החיים ואף להציל חיים.
היה לי, לדוגמה, מטופל בן 72, נשוי ובעל משפחה, שכל חייו חווה הצלחות בתחום עיסוקו, אבל כשיצא לפנסיה, נכנס לדיכאון חמור. הוא לא הגיב לטיפולים התרופתיים, הסתגר בביתו והפסיק לתקשר עם בני משפחתו. הוא הגיע אליי, ולאחר בדיקות הופנה לטיפול בנזעי חשמל. כבר אחרי ארבעה-חמישה טיפולים חל שיפור באנרגיה ובחיוניות שלו, והצבע חזר לפניו. גם המחשבות האובדניות חלפו. אחרי שני טיפולים נוספים הוא חזר לתפקד, לקרוא ולתקשר עם המשפחה. אחרי עשרה טיפולים חזר להתפלל בבית הכנסת, מצא תעסוקה בהתנדבות – ולמעשה, החלים. לאור ההצלחה החלטנו יחד על המשך של טיפולים אחזקתיים, אחת לחודש. מאז עברו שנה וחצי, והוא מרגיש מצוין.
מהם החסרונות של הטיפול?
החיסרון העיקרי מתבטא בתופעות הלוואי: חלק מהאנשים סובלים מכאבי ראש, מבחילות ומהתעוררות מורכבת מההרדמה. אחרים סובלים מפגיעה בזיכרון, שהיא אמנם קצרת טווח וחולפת אבל מעוררת רתיעה. חיסרון נוסף הוא העובדה שכיום ניתן לקבל את הטיפול רק בבתי חולים כלליים ופסיכיאטריים. עוד חיסרון טמון בסטיגמה הקשורה לטיפול הזה, סטיגמה שהשתרשה באמצעות סרטים שונים – בראשם "קן הקוקייה" – ספרים ויצירות אמנות.
"נזעי חשמל הוא הטיפול היעיל ביותר שקיים כיום לדיכאון. הוא נעשה בהרדמה מלאה, בהסכמת המטופל, ואינו כואב. טיפול כזה יכול לשפר משמעותית את איכות החיים ואף להציל חיים"
מהו מקורה של הסטיגמה השלילית הזו?
קשה להבין סטיגמות ולהתחקות על מקורן, אבל כנראה יש לאדם פחד מהשונה, וכתוצאה מזה מתפתח פחד מהשיגעון שנתפס כמשהו בלתי צפוי, מפחיד ומאיים. מכאן נוצר במקרים רבים דחף לברוח, לתייג, לייצר הפרדה ביני לבין השונה, האחר, המשוגע. זו טעות: חשוב לקבל את השונה ואת האחר, לחקור ולהעצים את השונות שלנו כחברה. אני מברך אנשים מפורסמים שמדברים בפומבי על קשיים נפשיים. כששחקן ענק כמו רמי הויברגר מדבר על כך בריאיון, הוא נותן בכך כוח לאנשים לדבר על זה ולקבל עזרה.
ד"ר יואב דומניצילום: אלה פינקלשטייןמהו הדור הבא של הטיפולים בדיכאון קשה?
בשנים האחרונות מושקע מאמץ במציאת טיפולים תרופתיים חדשנים, ובמסגרתו נזנחו תפיסות ישנות סביב חומרים המוכרים כסמים, ונבחנה יעילותם הטיפולית. אחד החומרים האלה הוא קטמין, המשמש כבר עשרות שנים כחומר הרדמה ונעשה סם מועדונים פופולרי. הקטמין הוא בעל השפעה מהירה וייחודית על דיכאון דרך מוליך עצבי בשם גלוטמט. הטיפול שבו ניתן דרך הווריד ונכנס לארסנל הטיפולים הרשמי של הפסיכיאטריה במדינות רבות. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת New England Journal of Medicine הראה כי הטיפול בעזרת קטמין מועיל לפחות כמו טיפול בנזעי חשמל, ועם פחות תופעות לוואי.
כדי לתת את התרופה בצורה נוחה יותר, פותח משאף לשימוש עצמאי (אבל בהשגחה רפואית) שמאפשר ספיגה של התרופה דרך נימי הדם באף, ללא צורך בהזרקה לווריד. הטיפול בדרך זו אושר לשימוש על ידי ה-FDA ב-2019. שנה לאחר מכן אישר משרד הבריאות הישראלי שימוש בחומר דומה, אסקטמין, וכלל אותו בסל התרופות. כיום הוא זמין במרפאות ובבתי חולים רבים ברחבי הארץ.
מהן תופעות הלוואי?
החומר הזה ניתן באמצעות סדרה של טיפולים, שכוללת בתחילה שניים בשבוע ונעשית פחות תכופה בהדרגה. סיכויי ההצלחה מוערכים ב-70-50%. הטיפול בטוח יחסית: יש אמנם תופעות לוואי שונות – בחילות, עייפות, טשטוש ועלייה בלחץ הדם – אבל הן חולפות לאחר שעה-שעתיים. תופעה ייחודית לטיפול הזה היא דיסוציאציה (ניתוק): חלק מהמטופלים מדווחים שהם עוברים סוג של מסע נפשי בהשפעת החומר, בדומה להשפעת חומרים פסיכדליים. למרות הכול, הטיפול יעיל ומומלץ.
הכותב הוא מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ג' והיחידה לטיפולים מתקדמים בדיכאון במרכז הרפואי שיבא בתל השומר
