בשיתוף עמותת נאמן
יוסי, בן 68, הרגיש בוקר אחד דפיקות לב משונות. 'זה הרגיש כמו ציפור מרפרפת בחזה', הוא מתאר.' למרות שניסה לייחס זאת למתח בעבודה, כשהתווספה גם תחושת עייפות לא מוסברת וסחרחורות, החליט להיבדק. האבחנה הפתיעה את כולם: פרפור פרוזדורים. יוסף מעולם לא שמע על כך, וגם לא ידע שזו הפרעת קצב לב שיכולה להגביר פי 5 את הסיכוי לשבץ מוחי. מצב זה, הידוע כפרפור פרוזדורים או "פרפור עליות" (AF), הוא הפרעת הקצב השכיחה ביותר בקרב מבוגרים מעל גיל 65, אך רבים אינם מודעים לקיומו.
מה באמת קורה כשהקצב משתבש?
פרפור פרוזדורים מתאפיין בפעילות חשמלית לא מתואמת של עליות הלב, מה שגורם לזרימת דם לא סדירה. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר קרישי דם שאם ייסחפו למוח, עלולים לגרום לשבץ מוחי. הסיכון למצב זה עולה משמעותית עם הגיל, ומתפתח לרוב אצל אנשים עם השמנת יתר, בעיות לב קיימות כמו אי ספיקת לב, טרשת עורקים או בעיות במסתמי הלב.
"זוהי הפרעת קצב של הלב שיכולה להיות שקטה לחלוטין - הרבה אנשים אפילו לא יודעים שהם סובלים ממנה", אומר פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ויו"ר עמותת נאמן. "התוצאות של שבץ מוחי מקריש הנסחף למוח מהלב עלולות לגרום, מעבר למוות, לנכות משמעותית".
לכתבות נוספות בנושא:
"בניגוד להתקף לב, שבץ מוחי הוא לא מחלה אחת", מסביר פרופ' בורנשטיין. "נהוג לסווג שבץ מוח לשני סוגים עיקריים: האחד שנגרם מקריש דם שסותם את כלי הדם במוח והשני מדימום. כ-85% מכל מקרי השבץ הם מהסוג הראשון, שבץ איסכמי (שבץ מוחי המתרחש כאשר כלי דם במוח נחסם, בדרך כלל על ידי קריש דם), כאשר אחד מכל ארבעה מקרי שבץ איסכמי נגרם על רקע פרפור פרוזדורים".
סימנים מפתיעים: האם גם אתם בסיכון?
פרופסור יורם מערבי, מרצה וראש החוג לגריאטריה בפקולטה לרפואה-האוניברסיטה העברית, ומנהל מערך שיקום בקהילה, שירותי בריאות כללית ירושלים, מציין כי האוכלוסייה המבוגרת נמצאת בסיכון מוגבר, בעיקר בגלל הזדקנות טבעית של הלב. "אבל חשוב להבין - זה מצב שאפשר וחייבים לטפל בו".
לדבריו, אלו שנמצאים בסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים הם כאמור, מבוגרים מעל גיל 65, אנשים שמתמודדים עם עודף משקל, חולי לב, אנשים עם לחץ דם גבוה, חולי סוכרת והיסטוריה משפחתית של בעיות לב. "אמנם מדובר באויב שקט, אך ישנם כמה אלמנטים שיכולים להוות סימני אזהרה, ביניהם תחושת דפיקות לב לא סדירות, קוצר נשימה, סחרחורות וחולשה כללית".
פרופ' בורנשטיין אבל – וזה אבל חשוב במיוחד - לפעמים אין סימנים בכלל. "לכן חשוב כל כך לעשות בדיקות תקופתיות, במיוחד אם אתם בקבוצת סיכון", מדגיש פרופ' מערבי.
מעבר לגלולה: כך תטפלו בפרפור פרוזדורים
השניים מדגישים כי פרפור פרוזדורים אינו גזירת גורל: לדברי פרופ' בורנשטיין ומערבי, אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים לשנות את התמונה באופן דרמטי. בדיקה פשוטה כמו אק"ג, הבוחנת את הפעילות החשמלית של הלב, יכולה לזהות את המצב. אולם, המודעות לחשיבות האבחון והטיפול עדיין נמוכה מדי.
"נוגדי קרישה מורידים ב-2/3 את הסיכון לשבץ מוח, אחד הסיבוכים המשמעותיים של פרפור עליות. בעבר, היה נהוג להמליץ על מדלל הדם קומדין אך השימוש בו היה לא נוח והקשה על איזון תפקודי הקרישה – מה שגרם לחוסר התמדה של החולים", מציין פרופ' בורנשטיין.
ואכן בשנים האחרונות חל מהפך משמעותי: תרופות חדשות נוגדות קרישה נכנסו לסל התרופות, והן נחשבות בטוחות ויעילות יותר. המחקרים מראים שנטילה קבועה שלהן מצילה חיים, במיוחד בקרב חולי פרפור פרוזדורים.
פרופ' יורם מערביצילום: דוברות כללית"בדרך כלל, כשמדובר במטופלים מבוגרים, אנחנו נוטים לצמצם את כמות התרופות. אבל בפרפור פרוזדורים, הגישה היא הפוכה לחלוטין", מסביר פרופ' מערבי. "זהו גורם סיכון משמעותי שדורש טיפול נחוש, למרות שלעתים רופאים מהססים לטפל בו כראוי בקשישים שכבר נוטלים תרופות רבות".
חשיבות ההתמדה בטיפול
אולם לצד היתרונות הכלכליים של תרופות גנריות, השניים מזהירים מפני החלפת תרופות שלא לצורך. כפי שמדגיש פרופ' בורנשטיין: "עיקרון מנחה בטיפול התרופתי הוא שכאשר תרופה מסוימת יעילה ובטוחה עבור המטופל, עדיף להימנע משינויים שאינם הכרחיים". זאת במיוחד באוכלוסייה המבוגרת, שם גורמי סיכון כמו אי תפקוד כלייתי או משקל לא תקין עלולים להשפיע על ספיגת התרופה בגוף.
"בעבר, חששנו מסיבוכי הטיפול - בעיקר מדימומים", מוסיף פרופ' מערבי. "אבל מחקרים חדשים מראים תמונה שונה לגמרי. הסיכון משבץ מוחי גדול פי כמה וכמה מהסיכון לדימום כתוצאה מהטיפול. למעשה, הממצאים מפתיעים: כדי שהסיכון לדימום ישתווה לסיכון של שבץ מוחי, אדם מבוגר היה צריך ליפול יותר מ-400 פעמים בשנה! בנוסף, התרופות החדשות שפותחו הן בטוחות יותר ומפחיתות עוד יותר את הסיכון לדימום".
"שבץ מוחי אינו גזירת גורל", אומר פרופ' בורנשטיין לסיום. "שילוב של טיפול תרופתי נכון ושינויים באורח החיים יכול להפחית את הסיכון בעד 90%. זה כמעט לחלוטין בשליטתנו. עם הידע והכלים שיש לנו היום, אנחנו יכולים למנוע את רוב המקרים".
פרופ' בורנשטיין עם 6 צעדים לשמירה על בריאות הלב והמוח
1. פעילות גופנית סדירה:
מומלץ לבצע לפחות 150 דקות הליכה בשבוע. הליכה מהירה, שחייה, או רכיבה על אופניים הן אפשרויות מצוינות. "פעילות גופנית מסייעת בשמירה על משקל תקין, מורידה לחץ דם ומשפרת את בריאות הלב וכלי הדם".
2. תזונה ים-תיכונית:
אמצו תזונה עשירה בשמן זית, דגים, פירות, ירקות ואגוזים. "תזונה זו עשירה בנוגדי חמצון ושומנים בריאים שמסייעים בהפחתת דלקות בגוף ושומרים על בריאות כלי הדם".
3. שמירה על משקל תקין:
עודף משקל מעמיס על הלב ומגביר את הסיכון לפרפור פרוזדורים ושבץ מוחי. "שילוב של תזונה מאוזנת ופעילות גופנית יכול לסייע בהשגת משקל בריא". התייעצו עם תזונאי/ת לבניית תוכנית תזונה מותאמת אישית.
4. הפסקת עישון:
עישון פוגע בכלי הדם ומגביר את הסיכון לקרישי דם. "הפסקת עישון מפחיתה משמעותית את הסיכון לשבץ מוחי".
5. איזון לחץ דם וסוכרת:
לחץ דם גבוה וסוכרת הם גורמי סיכון משמעותיים לשבץ מוחי. "שינויים באורח החיים, כמו הפחתת צריכת מלח והגברת הפעילות הגופנית, יכולים לסייע באיזון שני מצבים אלה".
6. בדיקות תקופתיות:
ביצוע בדיקות תקופתיות מאפשר זיהוי מוקדם של גורמי סיכון ומחלות. הקפידו על ביקורים סדירים אצל הרופא/ה המטפל/ת, וביצוע בדיקות דם שנתיות לבדיקת רמות כולסטרול, סוכר ותפקודי כליות. אם אתם מעל גיל 65, שקלו ביצוע בדיקת א.ק.ג תקופתית לאיתור פרפור פרוזדורים.
בשיתוף עמותת נאמן
