כמדי חורף, גם השנה נדמה שכולם מנוזלים או משתעלים, ובתי החולים והמרפאות עמוסים בחולים שסובלים ממחלות של מערכת הנשימה. אבל חיידקים ונגיפים קיימים על פני כדור הארץ כל השנה, אז למה דווקא בחורף הם גורמים לעלייה בתחלואה?
קראו עוד:
עד כה הסברה היתה שהנגיפים והחיידקים של החורף פעילים יותר בטמפרטורות נמוכות, ושהחללים הסגורים תורמים להפצתם. כעת חוקרים מציעים הסבר אחרי: מחקר חדש מצא סיבה ביולוגית לכך שבעונה הקרה אנחנו חולים יותר במחלות דרכי הנשימה. הממצאים פורסמו בכתב העת לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, בגיליונו החדש.
החוקרים, בראשות פרופ' בנג'מין בלייר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, מצאו שהקור פוגע ביכולת של מערכת החיסון באף להילחם בנגיפים ובחיידקים: להערכתם, הפחתת הטמפרטורה באף בחמש מעלות צלזיוס הורגת כ-50% ממיליארדי התאים הנלחמים בנגיפים ובחיידקים בנחיריים, מה שגורם לאיבוד מחצית מהחסינות של חומת ההגנה הראשונה שלנו כשהפולשים הזעירים מנסים לחדור לגוף.
החוקרים הדגישו שהמחקר שלהם נערך במעבדה, ולא באפים אמיתיים של חולים, כך שמדובר עדיין במחקר מדעי ולא קליני. עם זאת, הממצאים מהווים פריצת דרך בהבנה של תחלואות החורף, ואם הם יאומתו במחקרים נוספים, ייתכן שיובילו לפיתוח תרופות חדשות שיסייעו להגנה על החסינות ולהפחתת התחלואה בחורף.
הממצאים מהווים פריצת דרך בהבנה של תחלואות החורף, ואם הם יאומתו במחקרים נוספים, ייתכן שיובילו לפיתוח תרופות חדשות שיסייעו להגנה על החסינות ולהפחתת התחלואה בחורף
כדי להבין את המתרחש במערכת החיסון באף, יצאו החוקרים למסע מדעי שבו בדקו את הפעילות החיסונית של תאי רקמת האף. כשווירוס או חיידק פולשים לאף, החלק הקדמי של רירית האף מזהה את הפולש הזר, ותאים המצפים אותה מתחילים מיד ליצור שלפוחיות זעירות במטרה לקטול את הנגיפים הנדבקים אליהם. השלפוחיות הללו נפלטות על ידי התאים לתוך ריר האף, ונוצרת נזלת.
החוקרים מצאו שכשהאף מותקף בנגיפים, הוא מגביר את ייצור השלפוחיות הללו ב-160%. לכל שלפוחית יש הרבה יותר קולטנים מאשר לתאי רירית האף, ובכך מוגברת היכולת לעצור את הנגיפים. לגוף יש קוטל נוסף שתוקף חיידקים פולשים - מולקולה בשם מיקרו RNA - והחוקרים מצאו שתאי רירית האף הכילו כמות גדולה פי 13 שלה בעת פלישת נגיפים.
מה מתרחש ברירית האף כשהטמפרטורות צונחות?
כדי לברר את הסוגיה הזו, ביקשו החוקרים מארבעה מתנדבים לשהות 15 דקות במקום שבו הייתה טמפרטורה של 4.4 מעלות צלזיוס, ולאחר מכן מדדו פרמטרים שונים בחללי האף שלהם. החוקרים מצאו שחשיפה לקור חיצוני בקצה האף הספיקה כדי להפחית 42% מכמות השלפוחיות קוטלות הנגיפים: כל שלפוחית כזו הכילה עד 70% פחות קולטנים. נמצאה גם ירידה במחצית מחלבוני המיקרו RNA. התוצאה: יכולת מופחתת של רירית האף לחסום את פלישת הנגיפים והחיידקים ולהדוף זיהומים בדרכי הנשימה.
הממצאים החדשים עולים בקנה אחד עם אפקט ההגנה של המסכות בתקופת הקורונה: לדעת חוקרים, המסכה לא רק מגנה עלינו מפני שאיפת וירוסים, אלא גם שומרת על סביבת האף חמימה, ובכך מפחיתה את הסיכון לפגיעה בתאי מערכת החיסון שנמצאים שם. בתקופה שבה המסכות היו בגדר חובה, חלה ירידה משמעותית לא רק בתחלואת הקורונה, אלא גם בתחלואה של שאר מחלות החורף. בישראל כמעט לא נרשמה תחלואת שפעת בחורף הראשון של הקורונה, וההערכות היו שהחובה לעטות מסכות הובילה לכך, יחד עם הסגרים.
