פרופ דוד בידר, גינקולוג ומומחה ותיק לפריון, הוא הרופא הבכיר החשוד בפרשת יבוא הביציות מגאורגיה. כך התיר לפרסום בצהריים (יום ו') בית המשפט המחוזי בתל אביב. כפי שדיווחנו לראשונה, בית המשפט הותיר את איסור הפרסום על שמו של מנהל מעבדת הפוריות הפרטית, לאחר שנציגת המשטרה הפתיעה בדיון: "יש התפתחות משמעותית בעניינו. הבנתי שהחשוד עשה את מה שמוטל עליו. החשדות בעניינו נחלשו". המשטרה חוקרת חשד שהשניים ידעו שהביציות שיובאו מגאורגיה נשאבו מאישה נשאית המופיליה B. פרופ' בידר טוען מנגד שנודע לו על כך באיחור, ושדיווח על כך למשרד הבריאות כשהמידע עלה בפניו.
3 צפייה בגלריה
במרכז התמונה: פרופ' דוד בידר עם עורכי דינו בעת הדיון הראשון שבסופו נשלח למעצר בית
(צילום: עידו ארז)
השופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של פרופ' בידר על החלטת שופטת השלום שלי קוטין לחשוף את זהות שני החשודים. השופטת האריכה אתמול את מעצר הבית שלהם עד ליום חמישי בשבוע הבא והטילה עליהם הגבלות נוספות, כפי שדרשה המשטרה.
במסגרת פרשת יבוא הביציות מגאורגיה, הוחזרו הביציות המופרות לשלוש נשים ישראליות: אחת מהן ילדה תינוקת שאובחנה בעצמה עם הליקוי הגנטי (המופיליה B), אישה נוספת עברה לידה שקטה בעקבות אבחון הליקוי תוך כדי היריון. עורכת דינם סיפרה ל-ynet שהשניים שרויים במשבר נפשי קשה ("מרגישים שרצחו את הילד"). עובר נוסף הוחזר לאישה שלישית אך לא נקלט. את יתר העוברים המוקפאים הורה משרד הבריאות להשמיד בעקבות התקלה החמורה.
פרופ' דוד בידר החשוד בפרשת הביציות בדיון בבית המשפט
(צילום: עידו ארז)
נציגת היחידה החוקרת רס"ב גינת פונט, חוקרת במפלג ההונאה של משטרת מחוז תל אביב, הפתיעה כאמור בדיון הבוקר כשאמרה ש"יש התפתחות משמעותית" בעניין מנהל המעבדה. "הבנתי שהחשוד עשה את מה שמוטל עליו, לאור מידע שהעבירה הסנגורית שלו ואומת על-ידי היחידה. אני מבקשת להשאיר את צו איסור הפרסום בעניינו ולהוריד את מרבית ההגבלות". לדבריה, בשעה שהחשדות בעניינו נחלשו, הראיות נגד פרופ' בידר התחזקו. "אותה התפתחות עם החשוד השני מחזקת את הראיות נגד הפרופ'", אמרה רס"ב פונט.
נציגת המשטרה ציינה שיש חשיבות לפרסום שמו של החשוד המרכזי: "אני חושבת שהבהלה נוצרה מכיוון שאותן נשים בלחץ, הן לא יודעת מי התורמת. מגיעות אליי נשים ודופקות בדלת 'אני 162, הכול בסדר איתי?'".
השופט שגיא נדהם בתחילת הדיון כיצד שופט בית משפט השלום בבת ים הוציא השבוע צו איסור פרסום ולא ביסס את החלטתו, כדבריו. הוא הציע ליחידה החוקרת להסכים לכך שיקדמו את החקירה ובינתיים ישאיר את צו איסור הפרסום על כנו. נציגת היחידה החוקרת התייעצה עם הממונים עליה ואמרה לאחר הפסקה קצרה: "אני לא אוכל להיעתר לבקשה. יש לנו כאן חשדות למרמה. הוא רימה את הנתרמות, הנשים בגאורגיה צריכות לדעת מה שהוא עשה". השופט אמר בהערת ביניים לסנגורו של הפרופ': "יש כאן רשלנות רבתי".
נציגת המשטרה: "אני חושבת שהבהלה נוצרה מכיוון שאותן נשים בלחץ, הן לא יודעת מי התורמת. מגיעות אליי נשים ודופקות בדלת 'אני 162, הכול בסדר איתי?'"
אתמול, במהלך הדיון בבית משפט השלום בתל אביב, הפצירה נציגת המשטרה רס"ב גינת פונט להתיר לפרסם את השמות, וטענה שקשה להגיע למתלוננות נוספות בלי שהשניים ייחשפו: "אני רוצה להציג מכתב שהגיע ממשרד הבריאות ועמדת הפרקליטות. נחנו רוצים להאריך את מעצר הבית ורוצים להסיר את איסור הפרסום כיוון שאנחנו מנסים להביא מתלוננות נוספות. נוצרה בהלה בציבור. בנוסף, אנחנו רוצים להגביל את העיסוק שלהם כפי שביקש משרד הבריאות במכתב".
עו"ד שי רודה ועו"ד ירון פורר שמייצגים את פרופ' בידר אמרו ש"המקרה תפס תאוצה בתקשורת", ותהו אם הגיעו מתלוננות נוספות. על כך השיבה נציגת המשטרה: "מכיון שלא פרסמנו מי הם הרופאים ובאיזו מעבדה ובאיזו תורמת מדובר, בנות לא יכולות להגיע". היא הוסיפה שהתרת השמות לפרסום היא "חלק נכבד בפרשה".
המשטרה מודה שאין חובה לבצע בדיקה להמופיליה
פרקליט החשוד שאל בדיון אם משרד הבריאות מחייב לבצע בדיקות לגילוי המופיליה. "לא. אבל הוא רופא ומתבקש רק דבר אחד - ילד בריא", השיבה נציגת המשטרה. בא כוחו של פרופ' בידר ציין שהפרופ' ידע על החקירה שבועיים לפני, בעקבות פנייה של משרד הבריאות אליו. נציגת המשטרה ציינה שהחקירה החלה בחודש ינואר. היא אישרה שגורמים במשרד הבריאות נחקרו: "יש שבע נשים, נחקרו שלוש, וחלקן לא רוצות להגיע".
נציגת המשטרה: "אנחנו רוצים להסיר את איסור הפרסום כיוון שאנחנו מנסים להביא מתלוננות נוספות. נוצרה בהלה בציבור. בנוסף, אנחנו רוצים להגביל את העיסוק שלהם כפי שביקש משרד הבריאות במכתב"
הפרקליטים של הרופא התעקשו בתוקף להותיר את צו איסור פרסום שמו בגלל הנזק שעלול להיגרם לו. כמו כן ביקשו להחזיר אותו לעבודה ולשחרר אותו ממעצר הבית.
עו"ד שגית זוהר תיארה את המשבר שעובר הזוג בעקבות הלידה השקטה
(צילום: שמוליק דודפור)
פרקליטתו של האמבריולוג, עו"ד סופי גרנט, טענה שהחקירה במשרד הבריאות החלה בקיץ 2023 ושהוא לא הוזמן לשום בדיקה, חקירה או תשאול. כמו כן טענה כי הוא "בסך הכול עובד מעבדה ואינו רופא". נציגת המשטרה אישרה בדיון כי "משרד הבריאות ביקש גם להגביל את עיסוקו כאמבריולוג". הפרקליטה ביקשה להסיר את התנאים המגבילים, וטענה: "נעשה לו עוול נוראי. אין תשתית ראייתית נגדו. צריך לעשות הבחנה ביניהם. אין לו את הידע שיש לחשוד הראשון. הוא פעל מעבר למה שהיה צריך. הוא לא צריך להיות כאן".
עוד טענה כי "הוא עדכן את הגורמים הרלוונטיים בבטומי כבר בחודש מרץ 2023 ואמר להם לא להשתמש בביציות של תורמת 119". נציגת המשטרה אישרה שכל הצוות של המרפאה בגאורגיה נחקר על-ידי המשטרה.
פרופ' בידר החשוד בפרשה סיים את לימודי הרפואה שלו בשנת 1980. במשך שנים עבד בבתי החולים שיבא, וולפסון והוסמך כמומחה לגינקולוגיה, מיילדות ופריון בשנת 1989. מאז שימש רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ-גופית בשיבא וגם באופן פרטי בבתי החולים אסותא רמת החייל ובמרכז הרפואי הרצליה. לא רק גאורגיה על מפת הפעילות של פרופ' בידר. על פי האתר שלו, "בשנת 2003 יזם ופיתח, ביחד עם פרופ' יעקב לברון, את היחידה להפריה חוץ גופית בקייב בבית החולים Isida ליחידה המובילה לטיפולי פריון והפריה חוץ גופית". בהמשך צוין כי "פיתח את נושא תרומת הביציות ופונדקאות, באישור משרד הבריאות ובשיתוף עם בתי החולים בארץ".
בשנת 2008 ייסד יחד עם פרופ' יעקב לברון את מרפאתו "ל.ב. הפריה חוץ גופית" ברמת החייל בצפון תל אביב, שעוסקת בתרומות ביצית, טיפולי הפריה, פונדקאות והפריה חוץ גופית ומאז הרחיב את פעילותו הפרטית. כיום פרופ' בידר כבר לא עובד בשיבא. יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה ששמו של בידר נקשר בטענות להיעדר עמידה בסטנדרטיים רפואיים מקובלים.
לפני 14 שנה הגיש משרד הבריאות תביעה נגד בידר ורופאים נוספים שהפעילו מעבדת פריון באוקראינה. במרכז הפרשה עמדה לידה של ילד שנולד עם סיסטיק פיברוזיס מתורמת ביצית של אישה אוקראינית. נדגיש שעיקר הטענות היו נגד רופא בכיר אחד וכי חלקו של פרופ' בידר נחשב לשולי בעניין. עם זאת, הטענות נגד קבוצת הרופאים נראות דומות לאלו של הפרשייה הנוכחית. הן התמקדו בעבודה בסטנדרטיים רפואיים נמוכים. טרם התקבלה תגובה מפרקליטו של בידר באשר לטענות שעלו בתביעה מ-2010.
3 צפייה בגלריה
פרופ' דוד בידר יחד עם עו"ד שי רודה המייצג אותו בפרשת הביציות לפני דיון בבית המשפט
(צילום: עידו ארז)
לאורך השנים ובכמה תחקירים עלו טענות בדבר תעשיית תרומת הביציות של נשים באוקראינה והניצול שאותו הן עוברות. מצבן הכלכלי הרעוע הפך רבות מנשות אוקראינה ומדינות נוספות במזרח אירופה לתורמות ביציות פוטנציאליות ולעיתים ללא הגבלה על כמות השאיבות ועל הרקע הגנטי המלא שלהן. בפרשה הנוכחית, האישה נשאית ההמופיליה היא תושבת באקו באזרבייג'ן. הביציות נשאבו במרפאת Birth בבטומי שבגאורגיה.
