נירה רבינוביץ' - צ'י קונג - תרגול חמשת האלמנטים
לפני כ-40 שנה שיחקתי בהבימה במחזמר סלאח שבתי, ובחדר האיפור הבטתי בראי, וגיליתי את הגידול, שכבר היה מודלק וכואב. התקשרתי מיד לידידי ד"ר נחום ורבין, בעלה של השחקנית בתיה ברק, תיארתי לו את המראה והתחושה, והוא הודיע לי שאכין מחליפה, שתשחק במקומי בימים הקרובים.
זהו, חיי השתנו. סרטן, ניתוח, כימותרפיה, הקרנות וכוויה עצומה במרכז בית החזה כתוצאה מעודף קרינה. כאבים עזים, אשפוז ממושך, והדלקת רק הולכת ומתפשטת. הבנתי שאף אחד לא הכניס לתוכי מחלה, ואף אחד לא יוכל להוציא מתוכי מחלה. אני צריכה לעשות את זה: אותו גוף-נפש ששכח לרפא את עצמו ויצא מאיזון, ייזכר ויחזור להרמוניה.
סיימתי את כל הטיפול הקונבנציונלי והגיע תורי להעיר את המטפל שבתוכי. השתחררתי מבית החולים נפוחה מקורטיזון, תשושה מחודשים של כאבים עזים וכמויות אדירות של תרופות, שלא הועילו. חתמתי שאני משתחררת על אחריותי ונסעתי לסין. לפעמים, צריכים לצאת לגלוּת כדי לגלוׄת את האמת.
זאת הייתה נסיעת לימודים - "ללמוד לשכוח", לחשב מסלול מחדש: מה ראוי, מה אותנטי, מהם סדרי העדיפויות. הגדרתי את הנסיעה: "החזרה הביתה", לביתי הפנימי שלי. הודיתי לסרטן, פעמון ההשכמה, והתחלתי להיות טובה עם עצמי.
זאת הייתה נסיעת לימודים - "ללמוד לשכוח", לחשב מסלול מחדש: מה ראוי, מה אותנטי, מהם סדרי העדיפויות. הגדרתי את הנסיעה: "החזרה הביתה", לביתי הפנימי שלי. הודיתי לסרטן, פעמון ההשכמה, והתחלתי להיות טובה עם עצמי
"לא עשית שחזור?", נשאלתי. לא! רציתי להיות בדיוק כפי שאני נכון לעכשיו. גיליתי שמאחורי השדיים שהוסרו, קיים לב ענק, מלא בשמחה ואהבה, ואליו התקרבתי. יצאתי למסע ארוך בין הראש החושב, השופט ומבקר, אל הלב החש, היודע באמת, ובעזרת חום הלב כיביתי את הדלקת. נסעתי לגלות את אומנות הריפוי, הצ'י קונג - האומנות לחיות.
עזרו לי ההילרים הנפלאים, המאסטרים הגדולים, ואני התמסרתי לגמרי. האמונה שלי בשיטה ובמורים הייתה חזקה כל כך. לא שאלתי, לא השוויתי לטכניקות אחרות שהכרתי, פשוט תרגלתי. עשיתי בדיוק את מה שהמורים וההילרים אמרו לי: מאה ימים לאכול בצורה מסודרת - אוכל חמים, שלוש ארוחות ביום. מאה ימים לא לקיים יחסי מין. ללכת לישון מוקדם. לקום מוקדם ולתרגל, לתרגל, לתרגל.
5 צפייה בגלריה
נירה ומורתה בעת לימודיה בסין."אז חשבתי שהיא מבוגרת, היום אני כבר הרבה יותר גדולה ממה שהיא הייתה"
לחשב מסלול מחדש
סין של לפני 40 שנה הייתה שונה מסין של היום. מכוניות כמעט ולא נראו, מאות אלפים של זוגות אופניים. הנורה החזקה ביותר הייתה של 40 וואט. האנשים לבשו תלבושת אחידה - המדים של מאו צה טונג. אנגלית איש לא הבין.
הסינים מאוד לא אהבו זרים. התייחסו בחשד לבלונדינית המתולתלת. קראו לי מאחורי הגב "עגולת עיניים", "זרה", "מסריחה". אבל הייתי נחושה. למדתי סינית בחריצות. עזרה לי השמיעה המוזיקלית הטובה שלי והרצון העז לחיות.
המורים העריכו את החריצות שלי ואת העובדה שאני יהודייה. "היהודים חכמים", כך אמרו, והפקידו בידי את "אוצרות המדינה" - Guo Bao, אומנות הריפוי העתיקה - האומנות לחיות. באותה עת חל איסור חמור להוציא את "אוצרות המדינה" מסין, כולל עתיקות וצ'י קונג. זכיתי.
התרגול שלי כלל צ'י קונג דינמי - Dong Gong, בתנועה זורמת חסרת מאמץ, צ'י קונג שקט מדיטטיבי - Jing Gong, והילינג צ'י קונג, כשהמאסטר מקרין צ'י לעברי - Fa Qi - מנקה, מתמיר, מזרים. לימים הבנתי שאני לא צריכה להיות חולה כדי לקבל הילינג, ולא צריכה להיות רופאה כדי לתת הילינג. אנרגיית ההילינג קיימת בשפע, ואני צריכה פשוט להתחבר אליה.
הפגישות שלי עם המורה התקיימו בפגודה העתיקה בפארק היפה מעל העיר האסורה. בחורף ובקיץ, יום-יום, צעדתי בחשיכה והמתנתי לפתיחת הפארק, ואיתי אלפי אנשים נוהרים, שצועדים גם הם בחושך כדי לפגוש את הזריחה, את "היאנג הצעיר", ולתרגל את כל סוגי הצ'י קונג
גיליתי את הגוף שלי כמקור לעונג ולא רק כנושא כאב, סבל ופחד. התחזקתי מיום ליום. הדלקת הלכה והתפוגגה, ואיתה פחתו הכאבים וגדל החיוך. הבנתי שלא ביום אחד נהיים חולים, ולא ביום אחד נרפאים, ושאני יכולה לקחת חלק פעיל בהבראה שלי. השתלטה עלי מעין סבלנות נעימה, שאף פעם לא הייתה לי. התהליך היה מרתק.
הפגישות שלי עם המורה התקיימו בפגודה העתיקה בפארק היפה מעל העיר האסורה - Ritan Gong Yuan, בשעת בוקר מוקדמת, עוד לפני זריחת החמה. בחורף ובקיץ, יום-יום, צעדתי בחשיכה והמתנתי לפתיחת הפארק, ואיתי נוהרים אלפי אנשים, צועדים גם הם בחושך כדי לפגוש את הזריחה, את "היאנג הצעיר", ולתרגל את כל סוגי הצ'י קונג: לחימתי, רפואי, בודהיסטי, התעמלות בוקר, קפיצה על חבל וטאי צ'י עם חרב, מניפה, מקל, מתיחות ועמידות שקטות מול עץ. כל אחד והסגנון שלו. התמזגות עם הטבע היא חלק מתהליך הריפוי. הפילוסופיה הדאואיסטית רואה בגמישות פיסית ונפשית מפתח להארכת החיים.
"בעזרת התרגול למדתי להרפות"
הסינים אומרים: "הגיל שלך כמצב עמוד השדרה שלך". ואכן, גמישות ושקט הם עקרונות התרגול. "היה כמו במבוק ברוח" - מושרש עמוק באדמה, חלול, חזק וגמיש. כשסערה מגיעה הוא מתכופף, וכשהיא חולפת מזדקף שוב. גם שמות התרגילים לקוחים מהתבוננות בחי ובצומח: "היה שקט כמו הר", "זורם כמו נהר", "תפסע כחתול", "עגור לבן פורש כנפיים".
הצ'י קונג הוא ביטול ההפרדה בין האדם לטבע. הבנתי שכל המחלות והפחדים נובעים מה"קיר" הזה שהקמנו סביבנו. יצרנו הפרדה. הצ'י קונג דוגל בחיבור, באחדות. לומדים מהטבע, מושפעים מהטבע, מחילופי העונות. לכל עונה צ'י משלה. תדר מסוים שאפשר להתחבר אליו.
מהו אותו צ'י? צ'י הוא אנרגיית כוח החיים הנמצאת ביקום כולו ובגוף שלנו כמיקרוקוסמוס. זה הכוח המניע והמתמיר. כשבגוף יש שפע של צ'י והוא זורם היטב, אנחנו מרגישים טוב, שמחים ומלאי אנרגיה. כשהצ'י הזה תקוע, קשה לנו, כואב לנו. תחילה האנרגיה אינה זורמת, ואם לא נשים לב - חומר יתגבש, גידול, מחלה ממארת.
בעזרת התרגול למדתי להרפות, להירגע, להקשיב באמת לעצמי ולסביבה. לא נתתי לאינפורמציה הפסימית ששמעתי מהרופאים לחדור פנימה. המתח ירד והבריאות השתפרה
קונג או גונג - פירושו עבודה, רכישת מיומנות על-ידי תרגול רב. התאהבתי בצ'י קונג. תרגלתי כי נהניתי. נפתחו בפניי עולמות חדשים. התנועות היפות, חסרות המאמץ, מילאו אותי בכל כך הרבה נועם ועוצמה. הנשימה שזרמה בחופשיות, בתיאום עם התנועה, חיזקה את מערכת החיסון שלי. בעזרת התרגול למדתי להרפות, להירגע, להקשיב באמת לעצמי ולסביבה. לא נתתי לאינפורמציה הפסימית ששמעתי מהרופאים לחדור פנימה. המתח ירד והבריאות השתפרה. תרגלתי במסירות רבה.
השינוי המשמעותי התחולל כשהוספתי לתרגול היומי שלי את הגיית הצלילים המרפאים. הסינים גילו לפני אלפי שנים את השימוש בקול ככוח מרפא. באמצעות הקול יוצרים רטט התואם את תדר האיברים הפנימיים ברובד של האנרגיה הפיסית, הרגשית והרוחנית שלהם, וכך הם חוזרים לאיזון ותפקוד תקין.
כל מחלה פיזית מושפעת ומשפיעה על המצב הרגשי. מצב רגשי קיצוני מערער את כל המערכות בגוף, ומחליש את המערכת החיסונית. הדרך הטובה ביותר לעבוד עם הרגשות היא בעזרת רטט הקול. כך ניתן להתמיר כעס לאומץ, צער לחמלה, פחד לכוח רצון, דאגה לאמון ודיכאון לשמחה. המורה שלי לצלילי הריפוי תלתה על העצים סדינים, ועליהם ציירה בפחם את האיברים הפנימיים וערוצי האנרגיה/המרידיאנים המובילים אליהם צ'י. הכול היה אז כל כך תמים.
נירה מדגימה את הגיית הצלילים המרפאים - חוכמת הריפוי, המהווה את תמצית תרגול הצ'י קונג. שרים את שמונת המשפטים, וכבר מתחולל הקסם. נסו, זה עובד:
חוכמת הריפוי
סוד ההקשבה לגוף
כשהתחזקתי למדתי בבית החולים Guan An Men עם מספר אמריקאים, משוגעים לדבר, שהתעניינו ברפואה הסינית. אז כבר היה לנו מתורגמן, שתיווך בין הסטודנטים ובין הרופאים הסינים. הבנתי שצ'י קונג, כמו כל הרפואה הסינית, הוא קודם כל רפואה מונעת. "לחכות למחלה שתקרה, ורק אז להתחיל לטפל, דומה לאדם צמא, שרק עכשיו מתחיל לחפור את הבאר", כתוב בכתבים העתיקים.
חמש שנים של לימודים, אלפי שעות של תרגול ומדיטציה. חזרתי מסין בריאה, חזקה ומאושרת, מאמינה באמונה שלמה שהגוף הוא מכונה פלאית, אשר נוצרה עם היכולת לטפל בעצמה. שהגוף יודע לדאוג לעצמו, אם רק לא נפריע לו, שהריפוי מתחיל בשינוי התודעה ופתיחת הלב. איינשטיין אמר: "אתה לא יכול לפתור בעיה עם אותה התודעה שהביאה אותך לבעיה הזאת".
כששבתי לארץ, התחלתי להפיץ את הצ'י קונג שהציל את חיי. לימדתי בבתי ספר לרפואה סינית מדיסין, תמורות וקמפוס ברושים. עבדתי בבתי החולים וולפסון ובילינסון, בקליניקת המומחים רפואות. לימדתי, טיפלתי וסיפרתי את הסיפור האישי שלי.
"אם אתה רוצה לעזור לאדם רעב, תן לו דג וישבע. אך אם אתה רוצה שלא ירעב לעולם, תן לו חכה וידוג בעצמו את מזונו". אני מלמדת כדי שהתלמיד יוכל לעזור לעצמו, ולא יהיה זקוק למטפלים. הסוד הוא התמדה ואמונה בכוחו של הצ'י
נסעתי לרפא את המחלה, אך למעשה ריפאתי את החיים שלי. הבנתי שמחלה היא צורתו של הגוף להביע את נשמתו. הגוף הוא מקור בלתי נדלה של אינפורמציה ולמדתי להקשיב לו. היום אני לא מתרגלת למען עצמי בלבד. אני מורה ומטפלת בצ'י קונג. מדביקה בהתלהבות שלי סטודנטים רבים, וגם המטופלים שלנו ממרכז דוידוף לחקר וטיפול בסרטן מתאהבים וממשיכים ללמוד במגמה לצ'י קונג בקמפוס ברושים, וכבר מדריכים אחרים.
"אם אתה רוצה לעזור לאדם רעב, תן לו דג וישבע. אך אם אתה רוצה שלא ירעב לעולם, תן לו חכה וידוג בעצמו את מזונו". אני מלמדת כדי שהתלמיד יוכל לעזור לעצמו, ולא יהיה זקוק למטפלים. הסוד הוא התמדה ואמונה בכוחו של הצ'י.
להעביר את זה הלאה
עברו כמה עשורים מאז שלמדתי בסין, וההעמקה הולכת וגדלה עם התרגול. המורים הזקנים שלי כבר "המשיכו בדרכם אל האור", אבל אני תלמידה לנצח ותמיד מחוברת אל מורה. מתרגלת Zhi Neng Qi Gong, ממשיכה לנסוע לסין, ומצטרפים אלי גם הסטודנטים שלנו להשתלמויות בסין, אצל המורים אשר התמחו בחוכמת הריפוי ב-Hua Xia Center, בית החולים ללא תרופות, מיסודו של ד"ר פאנג מינג.
בארץ כבר ישנה קהילה גדולה של תלמידים ומורים טובים לשיטת Zhi Neng Qi Gong וכולנו ממשיכים ללמוד ולהעמיק. "אין דרך אל האושר - האושר הוא הדרך", אמר הדלאי למה.
היום, כאשר סין כבר פתוחה למערב, בעידן האינטרנט, אפשר למצוא שפע של תרגילי צ'י קונג, ללמוד ולתרגל, אבל את המהות, שתביא ליעילות התרגול ולריפוי מהשורש, כדאי לדעתי לקבל בהשראת מורה שמתחברים אליו. וישנם מורים טובים בארץ. רובם כבר קיבלו הסמכה ממאסטרים בסין ונאמנים למסורת. "כשהלב משתוקק, הדברים מתגשמים". אני מברכת את כולכם: "Hao La" - הטוב כבר פה. "Hao La".
נירה רבינוביץ' היא שחקנית ועוסקת ברפואה סינית, מחלוצות מורי הצ'י קונג בארץ. ראש המגמה לצ'י קונג טיפולי בקמפוס ברושים, ומטפלת באמצעות צ'י קונג במרכז דוידוף לחקר וטיפול בסרטן שבבית החולים בילינסון
בהכנת הכתבה השתתף איתן גפן
