המרוץ אחר הצערת הפנים נמצא בהילוך גבוה כבר שנים: טיפולי האסתטיקה הרפואית באמצעות הזרקות הם תעשייה שצומחת כל הזמן, ורק בארצות הברית בוצעו 3.4 מיליון הליכים כאלו ב-2020. השוק הישראלי של הזרקות חומרי מילוי (חומצה היאלורנית) מוערך בכ-360 מיליון שקל ובצמיחה של 10%-12% לשנה.
קראו עוד:
אולם כמו בכל טיפול רפואי, לעיתים אנחנו שומעים על דיווחים של סיבוכים בטיפולים. "התחום פרוץ, ואין השגחה", אומרת ד"ר אינס ורנר, מומחית ברפואת עור במרפאת ורנר קליניק. "בדרך כלל הרופאים עוברים קורס של כמה ימים ומתחילים להזריק. הרבה פעמים הלמידה הזו לא מספקת, ויש תופעות לוואי, זיהומים ולפעמים גם הזרקות לא תקינות".
1 צפייה בגלריה
אולטרסאונד לפני הזרקות אסתטיות למניעת סיבוכים לאחר ההזרקה. ד"ר נמרוד פרבר
(צילום: DIBUR)
ד"ר ורנר מציינת סיבוכים נוספים שעלולים להופיע לאחר הזרקת חומרי מילוי לפנים: שטפי דם, נמקים, אפילו עיוורון. השכיחות נמוכה, אבל זה קורה, היא מציינת, שכן לא תמיד אפשר לדעת אם מתרחשת פגיעה בכלי דם בעקבות ההזרקה, ומהו הגובה הנכון להזרקה לצורך קבלת תוצאה מקסימלית. "קורה שלרופאים אין מספיק ידע בנושא", אומרת ד"ר ורנר. היא גם מספרת שמגיעות אליה לא מעט מטופלות עם נפיחויות, אבל הן לא זוכרות אם הוזרק להן חומר מילוי.
הפלסטיקאי ד''ר נמרוד פרבר אומר שהתייחסות הציבור לתחום הזה חייבת להשתנות. "תפיסת העולם בציבור היא שרפואה אסתטית היא עיסוק יוקרתי ויקר, ולצערי היא לא נתפסת ממש כרפואה", הוא אומר. "לעיתים נראה שזהו תחום שטחי ופרוץ, שמתנהל בפועל ללא חוקים ופיקוח. אבל רפואה אסתטית היא קודם כל רפואה. היא לא עיסוק צדדי, לא עניין של טעם ביופי: זו רפואה פולשנית שמסתמכת על אנטומיה, לא על נראות חיצונית. אנחנו מטפלים גם במומים – מולדים או כאלה שנוצרו בעקבות תאונות. ברשתות ובמדיה יש הבטחות רבות, רובן ללא כיסוי, שתורמות לחוסר האמינות המתמשך. קשה למצוא מידע אמין ופשוט. הציבור דורש טיפולים, הרופאים נותנים מענה, אבל חסרה סטנדרטיזציה".
מכשיר בגודל של כף יד
עכשיו יש ניסיון ליצור סטנדרטיזציה, וזה קורה באמצעות ביצוע בדיקת אולטרסאונד (דימות) לפני הזרקות אסתטיות. לאחרונה הוצג בעולם פטנט חדש בתחום ההזרקות האסתטיות - מכשיר אולטרסאונד Clarius HD שפותח על מנת למנוע סיבוכים בעקבות הזרקות למילוי קמטים. מדובר בטכנולוגיה רפואית שקיימת כבר שנים ומשולבת כמעט בכל תחום רפואי, ועכשיו מתחילים להכניס אותה לטיפולי האסתטיקה הרפואית בכלל, ולהזרקות של חומרי מילוי לפנים בפרט.
ד"ר ורנר וד"ר פרבר הם בין הראשונים בישראל שמשתמשים באולטרסאונד לאסתטיקה רפואית. ד"ר ורנר, בעבר נשיאת האיגוד הישראלי לרפואת עור כירורגית ונשיאת האיגוד האירופי לרפואת עור אסתטית, אומרת שמדובר בפריצת דרך. "עד היום, כל הזרקה ומילוי נעשו בצורה עיוורת, בלי שהרופא ידע אם מיקום ההזרקה הוא הנכון ביותר לאנטומיית הפנים", היא אומרת. "האולטרסאונד משמש כעיניים שלנו בעת ההזרקה: הוא מאפשר ראייה של מקום ההזרקה ויכול למנוע מגע עם כלי דם ויצירת שטפי דם. במקרים של בעיות, האולטרסאונד מאפשר לנו לגלות איפה יש חומר מילוי, וכך אנחנו יודעים לפרק אותו בשניות. אפשר גם לזהות איזה חומר מילוי הוזרק, כי כל חומר נראה אחרת באולטרסאונד".
שני הרופאים מסכימים שההתקדמות הטכנולוגית חייבת להגיע עם התמקצעות של העוסקים בתחום. ד"ר פרבר חבר לחברת האסתטיקה הרפואית Allergan Aesthetics, ויחד הם מנסים להוביל מהלך שישלב אולטרסאונד לא רק באבחון או בתהליך ההזרקה של חומרי המילוי עצמו, אלא משלב הרבה יותר ראשוני – לימוד המקצוע. לצורך כך נרקם גם שת"פ בין ד"ר פרבר לד"ר לאוני שלקה, דרמטולוגית מובילה בתחום הדימות מהולנד, כדי לאפיין מן היסוד מהו המיקום הנכון של חומר ההזרקה בשכבות השונות כדי לשתף את המידע הזה עם ציבור הרופאים בתחום.
"נדרשת לכך מיומנות מאוד גבוהה", הוא אומר. "כשיש פיתוחים כאלו, יש עולם מקצועי שלם שהולך ומתפתח, עם טרמינולוגיה שלמה של מושגים מקצועיים ואפיונים חדשים שצריך להמציא. למעשה, אנחנו מדגימים בצורה ויזואלית וקלה להבנה מה תקין ומה לא תקין. בסוף התהליך, הרופאים שעוסקים בתחום יהיו הרבה יותר מקצועיים".
ולמה רק עכשיו נכנסה הטכנולוגיה הזאת לתחום האסתטיקה הרפואית? "אולטרסאונד גדול, שעולה 150 אלף דולר, לא מתאים לקליניקה של רופא שמבצע הזרקות, אלא לבית חולים", אומרת ד"ר ורנר. "בשנים האחרונות יצאו לשוק מכשירים קטנים, שאפשר להשתמש בהם במרפאה ולהעביר מחדר לחדר. הם בגודל של כף יד ופועלים על תדרים שיכולים להציג את התמונה הנכונה.
"הכניסה שלהם לתחום תשנה אותו לגמרי, כי המכשיר מאפשר לנו לראות את הרקמה ולזהות את כל מרכיבי העור ואת כלי הדם. באמצעותו אנחנו גם יכולים לראות חומרים שהוזרקו בעבר".
"עד עכשיו השתמשו באולטרסאונד בעיקר לבדיקות היריון ולבדיקות של אזור הבטן", מוסיף ד"ר פרבר. "הכניסה של המכשיר לתחום שלנו תאפשר טיפולים ברגישות הרבה יותר גבוה. השכבות של העור הן לפעמים בעובי של מילימטר, ובעזרת האולטרסאונד נוכל לראות את השכבות השונות, את המאפיינים השונים, את כלי הדם הקטנים. כשיש פיתוחים כאלו, יש עולם מקצועי שלם שהולך ומתפתח, עם טרמינולוגיה שלמה של מושגים מקצועיים ואפיונים חדשים שצריך להמציא. בסוף התהליך, הרופאים שעוסקים בתחום יהיו הרבה יותר מקצועיים".
