מצב המלחמה שבו שרויה מדינת ישראל הופך את החיים של אזרחים רבים לקשים מהרגיל, אבל לאנשים הלוקים במחלות כרוניות זה עלול להיות משמעותי במיוחד, שכן הסטרס שמתלווה למלחמה יכול להעלות את הסיכוי להתפרצות המחלה או ליציאה מאיזון. מומחי רמב"ם מסבירים שגם בנסיבות הנוכחיות יש פעולות שניתן לבצע כדי לצמצם את הסיכון ולהקטין פגיעה אפשרית בבריאות.
קראו עוד:
"חשוב להבין שסטרס, 'עקה' בעברית, הוא לא מצב נפשי כמו עצב או שמחה", מסביר ד"ר שחר שלי, מנהל המעבדות לנוירואימונולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון וראש תחום מחלות עצב שריר בבית החולים רמב"ם בחיפה. "זה מצב פיזיולוגי, שבו הגוף, דרך הפעולה של המוח, מגיב למה שנתפס כאיום חיצוני על ידי שחרור של חומרים שונים ומוליכים עצביים. חלקם משנים את הפעולה של מערכת החיסון ומשפיעים דרכה על הגוף כולו. איברים רבים מושפעים מהשינוי באיזון בין המערכות כשיש עומס פיזיולוגי מוגבר". צפו בדבריו:
לחץ נפשי יכול לגרום להתפרצות מחלות כיצד תטפלו ד"ר שחר שלי רמב"ם
(צילום: שמוליק דודפור)
אז מה עושים?
"קודם כל, חשוב לשמור על השגרה, גם בדברים הכי פשוטים כמו שעת יקיצה, סוגי מזון ושינה בשעות החושך", אומר ד"ר שלי. "חשוב גם להקפיד על פעילות גופנית ועל קרבה לירוק ולטבע. שנית, מחקרים הראו שיש חשיבות לשימור של פעילות חברתית מכל סוג. שלישית, חשוב לשתף בתחושות, לדבר על הפחדים".
ד"ר שחר שלי: "חולים רבים הסובלים ממחלות דלקתיות של מערכת העצבים, מגיעים אלינו למרפאה עם מה שנראה כמו החמרה במחלה הבסיסית, אבל מתברר שההחמרה נגרמה כתוצאה מרכיב חרדתי"
לדברי ד"ר שלי, ניתן לראות בסטרס מערכת אזעקה שפועלת כדי שיתייחסו אליה. "כל הדאגה של המוח היא שהאדם ישרוד. ברגע שמתעלמים ממערכת האזעקה הזו, העוצמה שלה תגבר. לא סתם נוטים אנשים רבים בימים אלה לשתף אחרים בחוויותיהם. זו תגובה טבעית ובריאה. חשוב גם לעסוק במשימות מועילות, בעבודה או במקומות אחרים. גורם אחרון הוא הקשרים המשפחתיים: חשוב להיות כמה שיותר בקרבת בני המשפחה ולקיים תקשורת איתם. זה מספק את היסודות היציבים לעולם הנפשי שלנו".
ד"ר שלי מסביר שמחלות הקשורות לתנועה, כמו פרקינסון, יכולות להחמיר במצבי סטרס ולצאת מאיזון. "חולים רבים הסובלים ממחלות דלקתיות של מערכת העצבים, מגיעים אלינו למרפאה עם מה שנראה כמו החמרה במחלה הבסיסית, אבל מתברר שההחמרה נגרמה כתוצאה מרכיב חרדתי", הוא אומר. "בכל מקרה, אין להתעלם מתסמינים. חשוב להגיע לרופא".
"סטרס כרוני מעלה את הסיכון לשבץ מוחי ב-30%"
פרופ' דוד ירניצקי, מנהל המערך הנוירולוגי מסביר "הקשר בין סטרס לשבץ נחקר רבות, ולפחות עשרה מאמרים הראו כי חיים בתנאים של סטרס כרוני מעלים את הסיכון לשבץ מוחי ב-30% לפחות. מצבים של סטרס אקוטי – אירוע ממוקד שבו רמות הלחץ עולות באופן משמעותי – נחקרו גם הם. יש מחקר מעניין שנערך בבית החולים שיבא, ובו שאלו אנשים שהגיעו לבית החולים מה קרה להם בשעות שלפני השבץ. מתברר שאירוע של סטרס חריף יכול להגביר את הסיכון לשבץ אפילו פי 20".
פרופ' דוד ירניצקיצילום: הקריה הרפואית רמב"םלכן, אומר פרופ' ירניצקי, מי שנמצא בסיכון לשבץ – אנשים הסובלים מלחץ דם גבוה ומהפרעות קצב, חולי סוכרת, מעשנים ואלו שעברו אירוע לבבי בעבר – חייבים עכשיו להקפיד במיוחד. "הם צריכים לקיים פעילות גופנית מסודרת ולנהל אורח חיים בריא ככל האפשר", הוא אומר. "חשוב גם שיקפידו לעקוב אחרי המדדים הרפואיים כדי לזהות שינוי שמצריך טיפול".
"ערכי הסוכר בדם עלולים לצאת מאיזון"
בין ההורמונים שהפעילות שלהם מתגברת במצבי סטרס, נמצאים נוגדי האינסולין המשפיעים על ערכי הסוכר בדם. "מסיבה זו, חולי סוכרת רבים עלולים לצאת מאיזון במצבים מתוחים", מסביר פרופ' נעים שחאדה, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל מיזם ספירת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל בירי והמכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם ברמב"ם. "לכך צריך להוסיף את השפעת המצב על אורח החיים. רבים מחולי הסוכרת מוצאים את עצמם יותר בבית, עם פחות פעילות גופנית סדירה ונגישות רבה יותר למקרר. הלחץ גם מעודד פעמים רבות אכילה רגשית מיותרת".
פרופ' נעים שחאדה: "רבים מחולי הסוכרת מוצאים את עצמם יותר בבית, עם פחות פעילות גופנית סדירה ונגישות רבה יותר למקרר. הלחץ גם מעודד פעמים רבות אכילה רגשית מיותרת"
מסיבות אלה, אומר פרופ' שחאדה, חולי סוכרת צריכים להקפיד בימים אלו על שגרה של פעילות גופנית, לאכול הרבה ירקות ולהפחית ככל האפשר בצריכת פחמימות. לדבריו, כדאי שאנשים שחיים עם סוכרת יכינו את המרחב המוגן שלהם למקרה של אירוע הקשור למחלה בזמן השהייה בו. "חשוב לשים בממ"ד תרכיז סוכר או ריבה כדי שיהיה מה להכניס לפה במקרה של היפוגליקמיה – ירידה חדה בערכי הסוכר", הוא אומר. "מומלץ שיהיה גם מזרק גלוקגון, שיוכל לשמש במקרה שירידת רמת הסוכר תהיה חריפה ותוביל להתעלפות".
פרופ' נעים שחאדהצילום: הקריה הרפואית רמב"םמעבר לכך, פרופ' שחאדה ממליץ לחולים להתאים את הציוד בביתם לסוג הטיפול בסוכרת שהם נעזרים בו. "כדאי שיהיה מלאי תרופות לחודש ימים, שיהיה מד סוכר ביתי, ולמי שמשתמש בחיישן למדידה רצופה של הסוכר, כדאי להכין חיישן חלופי אם הראשון מתקלקל או שהשהייה מתמשכת וצריך להחליף אותו. אשר למכשירים כמו לבלב מלאכותי – המציאות מראה לנו שאסור לסמוך באופן עיוור על הטכנולוגיה. לכן, חשוב לדאוג שיהיו בבית מזרקי אינסולין עם תוכנית טיפול חלופית במקרה שמערכות אלה יתקלקלו דווקא כשאין מי שיכול לתקן אותן".
פרופ' רון שאול: "מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כמו קרוהן וקוליטיס כיבית תלויות בפעילות של מערכת החיסון ומושפעות מאוד מלחץ וממצוקות נפשיות. חשוב לשמור על שגרת הטיפול"
"הפרעות בנשימה בתגובה לסטרס"
המצב הנוכחי עלול לגרום לחולי אסתמה החמרות נשימתיות, בעיקר בשל ההשפעות העקיפות של הסטרס על המחלה והפגיעה בשגרת החיים הרגילה. ד"ר רונן בר יוסף, מנהל המכון לריאות ילדים ברמב"ם, אומר שההחרפה עלולה להיגרם גם בשל העובדה שאנחנו נמצאים כיום בעונת מעבר ובפתח החורף. "מטופלים רבים עברו את הקיץ בלי להידרש לטיפול מונע או למעקב מסודר", הוא אומר. "עכשיו, עם עונת המעבר והפגיעה בשגרה עלולות להופיע הפרעות בנשימה, אבל יש אנשים שבגלל המצב לא ממהרים להגיע לטיפול וגם פחות מקפידים לחדש את מלאי המשאפים המונעים שבידיהם. כתוצאה מזה, עלולות להיות הידרדרות במצבם ויציאה מאיזון.
"מה שחשוב לחולים אסתמטיים, בוודאי ילדים, זה קודם כל להבין את המצב: לזהות אם מדובר בתקופה שבה תסמיני המחלה עלולים להחמיר, ולהיערך בהתאם. כדאי להגיע להערכה מסודרת אצל רופא ילדים – רצוי רופא ריאות ילדים – ולהבין מה צריך לעשות כדי להחזיר את המחלה לאיזון".
ד"ר רונן בר יוסףצילום: הקריה הרפואית רמב"םד"ר בר יוסף מוסיף שיש תופעה נפוצה של מטופלים, בעיקר ילדים ובני נוער, שמפתחים הפרעות בנשימה בתגובה לסטרס ולמצבים מלחיצים. "מדובר בשיעולים או כחכוחים טורדניים שלא נגרמים מבעיה רפואית", הוא אומר. "השיעולים יכולים להופיע כמה פעמים ביום או כמעט כל הזמן ולפגוע באופן משמעותי באיכות החיים. במקרים כאלה חשוב להגיע לאבחון. בירורים מיותרים בתקופות של לחץ יכולים לסבך את המצב ולהגביר את הסטרס ואת התופעה, אבל אם מצליחים להגדיר את הבעיה בצורה מדויקת בביקור אצל רופא ריאות ילדים, המטופלים לומדים לשלוט בדחף להשתעל, להתמודד עם ההפרעה ובמקרים רבים גם לפתור אותה לחלוטין. השבוע הגיע אליי מטופל עם כחכוח מאוד משמעותי, ואחרי פגישה של 40 דקות הבעיה נעלמה".
מחלות מעי דלקתיות: "קשר ישיר למצוקות נפשיות"
מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כמו קרוהן וקוליטיס כיבית, תלויות בפעילות של מערכת החיסון ומושפעות מאוד מלחץ וממצוקות נפשיות. "המצב הנוכחי עלול להגביר את הסיכון של החולים לסבול מהתפרצות של המחלה", אומר פרופ' רון שאול, מנהל מכון גסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים ברמב"ם. "לכן, חשוב שהם ישמרו על שגרה יומיומית טובה, יעסקו בדברים שמסיחים את הדעת מהמצב, ינסו להתרחק מהחדשות וישתפו אחרים בתחושות שלהם.
פרופ' רון שאולצילום: הקריה הרפואית רמב"ם"חשוב מאוד שהם יקפידו על שגרת הטיפול. בתקופה כזו קריטי לקחת את התרופות. אם צריך לקבל את הטיפול במסגרת אשפוזי יום – חשוב להגיע לקבל את הזריקה בהתאם לתדירות הנדרשת במסגרת הטיפול, אחרת עלולות להיות לכך השפעות בריאותיות משמעותיות. אם יש סימנים להתלקחות של המחלה, לא לחכות, אלא לפנות לטיפול בהקדם האפשרי, לטפל בבעיה כשהיא עוד קטנה".
ד"ר אמילי אביטן-הרש: "מחלות כמו פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס שגורמות בין היתר לפריחה ולגירודים, וגם אלופציה אראטה, שגורמת לאיבוד שיער פתאומי, עלולות להחריף במצבי סטרס"
מיגרנה: "עדיף לקבל טיפול מונע"
גם מיגרנה מושפעת מאוד ממצבי סטרס שמגבירים את הסיכון להתקף – "אם כי יש גם מקרים שבהם הקלה מהירה של סטרס יכולה להביא להתקף", אומר פרופ' ירניצקי. "למשל, סטודנטים שמתחילים לסבול מכאבי ראש לאחר שיצאו ממבחן". גם למטופלים אלה מומלץ להקפיד לשמור על שגרת החיים. "למשל, שתיית קפה: אם רגילים לשתות שלוש כוסות ביום, לא לרדת מזה, כי השינוי עלול לעורר התקף".
מבחינה תרופתית, הטיפולים הכי יעילים הם כשההתקף רק מתחיל, לכן עדיף לא לחכות אלא לקחת את הטיפול לפני שהכאב מתגבר. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טיפולים שפועלים על חלבון בשם CGRP, שפעילותו נקשרה להתקפי מיגרנה. תרופות אלה נמצאו יעילות מאוד גם בהקלה מהירה על התקפי מיגרנה חמורים וגם במניעת התקפים. "הטיפולים המונעים ניתנים למי שסובלים ממספר מסוים של התקפים, כמו ארבעה בחודש או יותר", אומר פרופ' ירניצקי, "אבל רבים מעדיפים לוותר על הטיפול המונע. במצב הנוכחי, עם כל הסטרס, מומלץ להם לפנות לרופא המשפחה או לנוירולוג, להתחיל לקבל טיפול מונע וכך לחסוך לעצמם התקפים".
"השפעה ישירה על העור ועל השיער"
מחלות נפוצות אחרות שמושפעת באופן משמעותי מהמצב הנפשי, הן מחלות העור הדלקתיות. "מחלות כמו פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס, שגורמות בין היתר לפריחה ולגירודים, וגם אלופציה אראטה, שגורמת לאיבוד שיער פתאומי, עלולות להחריף במצבי סטרס", אומרת ד"ר אמילי אביטן-הרש, מנהלת מחלקת עור ומרפאות חוץ עור ברמב"ם. "כרגע אנחנו רואים ירידה בפניות, כי אנשים חוששים להגיע לבדיקה, אבל חשוב לזכור שהשפעת המצב יכולה לבוא לידי ביטוי גם שבועות ואפילו חודשים לאחר החשיפה לאירועים מעוררי לחץ".
ד"ר אמילי אביטן-הרשצילום: הקריה הרפואית רמב"םד"ר אביטן-הרש מדגישה כי במקרה של סימנים כלשהם להחמרה במצב המחלה, חשוב לקבל ייעוץ רפואי אצל רופא העור המטפל או לקבל עזרה ראשונה בעזרת שירותי רפואה מרחוק ואחר כך להגיע לרופא. "לחולים כרוניים חשוב להקפיד על הטיפולים הקבועים, לא לדלג על אף טיפול, כדי להקטין את הסיכון להתפרצות המחלה", היא אומרת.
