כשנה וחצי לאחר התפרצות מגפת הקורונה בישראל וברקע גל הרביעי, מפרסם היום (ג') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דו"ח מקיף וחריף בעניין התנהלות מוסדות המדינה וגופים ציבוריים שונים במהלך אחד המשברים הבריאותיים, חברתיים וכלכליים המשמעותיים בתולדות המדינה.
מהדו"ח עולה תמונה מטרידה באשר למה שהתרחש מאז סוף פברואר 2020, אז אובחנו המקרים הראשונים של נגיף הקורונה בישראל, ומערכת הבריאות נכנסה למשבר במצב של מחסור חמור במיטות ובכוח אדם; הטיפול באוכלוסייה הוותיקה היה לקוי; מערך החקירות האפידמיולוגיות לא התנהל ככזה המותאם למאה ה-21, עם תיעוד החקירות באמצעות כתיבה ידנית על דפי נייר ולא באמצעים דיגיטליים; ופעילות קופות החולים ובתי החולים נפגעה באופן משמעותי – בעיקר בגל הראשון של ההתפרצות. מהדו"ח עולים קשיים בשיתוף הפעולה בין המשרדים והגופים השונים, וכי ישראל כלל לא הייתה ערוכה למשבר בסדר גודל כזה.
קראו עוד:
אוכלוסייה ותיקה: חוסר במידע עיכב את מתן הסיוע
האוכלוסייה הוותיקה בישראל היא הפגיעה ביותר להדבקה, סיבוכים ותמותה מנגיף הקורונה. ואולם, הטיפול בה במהלך משבר הקורונה היה רצוף בכשלים. טענות המבקר נוגעות, בין היתר, לאיסוף המידע על אודות הקבוצה הזו והטיפול הנקודתי בה. "אף שאזרחים ותיקים הם אוכלוסייה שעשויה להזדקק לסיוע מיוחד בשעת חירום, במועד סיום הביקורת אין בישראל גוף אחד המרכז מידע בסיסי עליהם, ואשר מאפשר באמצעות מנגנון מוסדר איסוף מידע והעברתו לגופים המעורבים בטיפול באזרחים הוותיקים", כתב המבקר והוסיף: "ברשויות המקומיות היה חוסר במידע על אזרחים ותיקים הזקוקים לסיוע ובפרטי ההתקשרות עימם, וזה עיכב את מתן הסיוע, בייחוד עם פרוץ משבר הקורונה ובמהלך הסגר הראשון".
מהדו"ח עולה שבמרשם האוכלוסין לא היה עם פרוץ משבר הקורונה מידע מטויב, כולל פרטי התקשרות, שאפשר לרשויות המקומיות, למשרדי הממשלה ולגופי סיוע אחרים לאתר ולמפות את האוכלוסייה המבוגרת ולפנות אליה במהירות כדי להושיט לה סיוע. וזהו לא הכשל היחידי עליו מצביע המבקר בכל הנוגע לטיפול בקשישים ובאוכלוסייה מבוגרת יותר – גם הנגשת המידע לאותה אוכלוסייה לקתה בחסר. "משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי לא פעלו ליידע את האזרחים הוותיקים שעימם יצרו קשר גם בנוגע למענים של המשרד האחר ולהנגיש אותם. בעקבות זאת, נמנע מאזרחים ותיקים רבים מידע על מגוון פעילויות שעשויות היו להועיל להם ולשפר את איכות חייהם".
בתגובה לדוח המבקר, אומרים בא.ב.א - אגוד בתי אבות, כי "דו"ח המבקר חושף עד כמה כשל משרד הבריאות בשנת הקורונה הראשונה בכל הקשור בטיפול באוכלוסיה המבוגרת במוסדות הגריאטריים. מגן אבות ואמהות הוקם מתוך הכאוס שיצרו אנשי משרד הבריאות, על מנת לתת מענה ולתכלל את כלל המוסדות לזקנים הפועלים הן תחת פיקוח הרווחה והן תחת משרד הבריאות. אלא שבמקום לאמץ את הפתרון המתכלל ולשפרו, הורע המצב עם ההחלטה על סגירת מטה מגן אבות ואמהות, שהיה המגדלור עבור הענף בתקופת הקורונה.
"נדמה שבצד ההצהרות על הרצון בשינוי ושיפור פני הענף, יכולות הביצוע מעידות שאין הבנה ואין יכולת. יש צורך בביצוע רפורמה מקיפה בדחיפות, שתטיב עם דיירי הסיעוד המוסדי. ללא טיפול ראוי, איכות הטיפול תיפגע. כך אנו רואים גם את המחסור בכוח אדם מטפל, ההולך ומחריף, נוכח אי קיום החלטת ממשלה והסכמים לקידום הענף. אם לא ייפתחו עיני הרגולטור, ימצאו את עצמם רבבות של זקנים ללא טיפול כבר בטווח הזמן הקצר".
לקריאת הפרק המלא - לחצו כאן
בתי חולים: מחסור בכוח אדם ובמיטות אשפוז בטיפול נמרץ
במקביל להתפשטות מגפת הקורונה בישראל, שירותי בתי החולים וקופות החולים נפגעו משמעותית – והחולים שילמו את המחיר. גם על כך, בנוסף על הפגיעה הקשה במערך בריאות הנפש, מצביע מבקר המדינה בדו"ח שלו. אחד הנתונים המשמעותיים ביותר שעולים מהדו"ח הוא בדבר התמותה העודפת. על פי הדו"ח, "מיולי 2020 חלה נסיקה בשיעור התמותה כך שבספטמבר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-22% משיעור התמותה בספטמבר 2019, ובאוקטובר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-26% מזה שנמדד באוקטובר 2019".
"מיולי 2020 חלה נסיקה בשיעור התמותה כך שבספטמבר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-22% משיעור התמותה בספטמבר 2019, ובאוקטובר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-26% מזה שנמדד באוקטובר 2019"
המבקר גם מצביע על מחסור בכוח אדם ובמיטות עמו נכנסה ישראל למשבר. "צוואר הבקבוק העיקרי בטיפול בחולים קשה בקורונה הוא מחסור בכוח אדם רפואי בעל מומחיות בטיפול נמרץ ומומחיות בהנשמה, וכן כוח אדם סיעודי מיומן בטיפול בחולים במצב מורכב וקשה", כתב המבקר. "כך לדוגמה, שיעור מיטות טיפול נמרץ כללי מתוך כלל מיטות האשפוז הכללי בישראל עומד על כ-3% ונמוך בהשוואה למדינות בעולם - שיעור מיטות טיפול נמרץ במדינות אירופה עומד בממוצע על כ-5% מסך מיטות האשפוז הכללי, ובארצות הברית שיעורן עומד על כ-10%".
ברקע הקורונה, גבר גם החשש מהגעה לבתי החולים וקופות החולים לקבלת טיפולים רפואייים אחרים. "חלה ירידה בהגעת הציבור לבדיקות רפואיות. כך למשל, בתחום בדיקות קולונוסקופיה חלה ירידה של כ-17% מהשנה הקודמת". בעניין זה ממליץ המבקר, "שהמשרד יקבע שיטות עבודה מיטביות המבטיחות מסלולים בטוחים ונקיים למטופלים, כדי שלא יחששו לפנות לקבלת טיפול רפואי בעת משבר דוגמת משבר הקורונה. כן מומלץ לשלב הסברה לציבור כי מובטח שיקבל טיפול רפואי בסביבה בטוחה".
באשר למערך בריאות הנפש, כותב המבקר כי "משרד הבריאות לא הגדיר את זמני ההמתנה שעל מערך שירותי בריאות הנפש לעמוד בהם ולא קבע יעדים הדרגתיים רב-שנתיים של זמני המתנה. זמני המתנה סבירים נדרשים בהתאם לנקבע בהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הדבר נדרש עוד יותר לאור העלייה במצוקות הנפשיות שנגרמות עקב מגפת הקורונה".
לקריאת הפרק המלא - לחצו כאן
חקירות אפידמיולוגיות: כשלים בהעברת המידע למשרד החינוך
בדו"ח התייחס המבקר גם למערך החקירות האפידמיולוגיות, שאחראי על תחקור המאומתים ואיתור האנשים שנחשפו אליהם על מנת שייבדקו וייכנסו לבידוד, וזאת בטרם השינויים שחלו בהנחיות לאחר החיסונים. נזכיר שבתחילת המגפה היה אחראי על המערך משרד הבריאות באופן בלעדי, והתמודד עם מספר זעום של חוקרות וחוקרים. בהמשך הועברה האחריות לפיקוד העורף ולמפקדת אלון.
בהמשך לפרסומים קודמים בנושא, המבקר ציין כי המערך של משרד הבריאות התמודד עם תנאים בעייתיים במיוחד לפני המגפה. "בחקירות האפידמיולוגיות שביצעו מחוזות משרד הבריאות עד פרוץ המגפה, נרשם המידע במהלך החקירה באופן ידני על דפי נייר ואחר כך הוזן ידנית למערכת ממוחשבת. בנוסף, היות שהמערכת הממוחשבת לא הייתה מקושרת למאגר המידע של רשות האוכלוסין, נאלצו המתשאלים להזין בעצמם ידנית את פרטי בני המשפחה של המאומתים, כדי לבחון אם הם נדרשים להיכנס לבידוד. פעולה זו גזלה זמן והיוותה פתח לטעויות".
3 צפייה בגלריה
"תהליך בלתי יעיל ולא מבוקר" - בכל הנוגע להעברת הנתונים על תלמידים מאומתים ומחויבי בידוד
(צילום: shutterstock)
בהמשך, ובעקבות שיתוף הפעולה עם צה"ל – חל שיפור משמעותי במערך החקירות. ואולם, בכל הנוגע להעברת המידע בין משרד הבריאות למשרד החינוך, בעיקר בכל הנוגע לתלמידים מאומתים ומחויבי בידוד – נרשמו כשלים משמעותיים. "עד סוף אוקטובר 2020 העבירו מוסדות החינוך למשרד הבריאות את הנתונים על המגעים של המאומתים בגיליונות אקסל, ומשרד הבריאות הטמיע אותם במערכת שלו; מדובר בתהליך בלתי יעיל ולא מבוקר". לאחר מכן נבנה הממשק אך רק בפברואר - מרץ 2021 סיימו המשרדים "לבנות ממשק מקוון המאפשר למשרד החינוך להחזיר למשרד הבריאות את הנתונים על המגעים של התלמידים ושל צוותי ההוראה".
באשר לחקירות האפידמיולוגיות, מהדו"ח עולה כי המספר היומי של חולים מאומתים שבו יכול לעמוד המערך הוא 3,000. "ואולם כאשר מספר המאומתים החדשים ביום עבר את רף ה-3,000, שיעור החקירות שהושלמו החל לרדת. כך, בתקופת השיא של התחלואה בינואר 2021, ירד שיעור החקירות שהושלמ מ-95%ו ל-89%, ולאחר מכן עם הירידה בתחלואה, עד סוף מרץ 2021, עלה גם שיעור החקירות שהושלמו".
לקריאת הפרק המלא - לחצו כאן
