"כל עוד יש רופאים אחרים שיכולים לתת שירות - אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית", אמרה אתמול (א') ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית בריאיון לכאן ב'. ברקע הסערה שחוללה, במערכת הבריאות מצביעים על הפרוצדורות הרפואיות המרכזיות שאליהן כיוונה מי שעשויה ככל הנראה להתמנות לשרה בממשלה החדשה של בנימין נתניהו.
קראו עוד:
רוב הפרוצדורות הרפואיות הן בתחום הפריון ובהן ביצוע הפלות, קשירת חצוצרות, טיפולי פוריות בנשים רווקות או זוגות מעורבים. ב-ynet ו-ב'ידיעות אחרונות' פורסמו בשנים האחרונות מספר תחקירים בנושא שחשפו, בין היתר, את הסירוב של בית החולים שערי צדק בירושלים להעניק טיפולי פוריות לזוגות נשים או לרווקות, ואת חובת ההיוועצות עם רב, שמונהגת בבית החולים לניאדו בנתניה בטרם ביצוע פרוצדורות כמו קשירת חצוצרות.
בדיונים פנימיים של ארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א) מיפה הארגון את כלל הפרוצדורות שיכולות להימנע ולהישלל ממטופלים ומטופלות ברקע אותה התנגדות של רופאים, כפי שעלתה מדבריה של סטרוק. "בשלושת בתי החולים המוגדרים כבתי חולים על פי ההלכה מסרבים לבצע הפלות בניגוד להלכה", צוין בדיונים, בהתייחסות לבתי החולים שערי צדק, לניאדו ומעייני הישועה – בהתבסס על פרסומי עבר ב-ynet.
עוד צוין באשר לשערי צדק, כי "פרסומים שונים במהלך השנים ואף פניות של מספר נשים לארגון, העלו כי בית החולים מעדיף שלא לקבל לטיפולי פוריות נשים המתכננות אימהות חד הורית וזוגות שבהם אחד מבני הזוג אינו יהודי. בעקבות פניותינו, השיב לנו מנהל בית החולים דאז כי 'יחידת הפוריות בשערי צדק הוקמה לפני כ-20 שנה מתוך כורח באפליה מתקנת עבור ציבור המקדש את התא המשפחתי לפי ערכי ההלכה. עם זאת, מזה תקופה ארוכה שאנו נעתרים לכל פונה המבקש להיות מטופל דווקא ביחידת הפוריות שלנו ללא תלות במצבו האישי וסטטוס נישואיו'".
"סכנה לסולידריות שעליה מבוססת מערכת הבריאות"
"בדיונים ביו-אתיים יש מקום נכבד של עשרות שנים להתמודדות עם תפיסות דתיות שונות", מסביר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון, "הדיונים האלה חשובים ולכן מתקיים דיאלוג ארוך שנים עם אנשי דת שגם מקבלים ייצוג בדיונים ביו-אתיים, החל משאלות של התחלת חיים - כולל הפלות, בדיקות גנטיות ופריון - ועד סוף חיים, כגון המתת חסד, השתלות אברים ועוד.
פרופ' דוידוביץ': "ראינו רבנים קיצוניים שיצאו נגד חיסוני קורונה ומצד שני כיצד רוב הרבנים הפגינו אחריות ויצאו בקריאה להתחסן. גם בתחומים מורכבים של שאלות של סוף חיים ותחילת חיים נמצאו הפתרונות המתאימים. אני יוצא נגד החקיקה שמצויה כעת בהסכמים הקואליציוניים, היא מיותרת, מסוכנת ומקדמת תפיסות גזעניות שאין מקומן בשום מערכת בריאות"
"הדיונים נערכים כמובן עם אנשי דת מדתות שונות: יהדות, נצרות, אסלאם ועוד. הדיונים האלה חשובים ופוריים וחשוב שיתקיימו באופן מתמשך ומתוך פתיחות, כאשר אם יש רצון טוב, כמעט תמיד מגיעים לפתרונות. בתחום של בריאות הציבור, אנחנו עובדים עם אנשי בריאות חרדים ויודעים היטב להגיע איתם להסכמות, העבודה המשותפת מייצרת אמון והבנה של הצרכים".
עוד אומר פרופ' דוידוביץ': "הדיונים שמתקיימים כעת נעשים, לדעתי, באופן שממש מסכן את הסולידריות והעזרה ההדדית שעליה מבוססת מערכת הבריאות הישראלית, כפי שהדבר גם מעוגן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. ראינו, לצערנו, רבנים קיצוניים שיצאו נגד חיסוני קורונה ומצד שני כיצד רוב הרבנים הפגינו אחריות ויצאו בקריאה להתחסן. גם בתחומים מורכבים של שאלות של סוף חיים ותחילת חיים נמצאו הפתרונות המתאימים. אני יוצא נגד החקיקה שמצויה כעת בהסכמים הקואליציוניים, היא מיותרת, מסוכנת ומקדמת תפיסות גזעניות שאין מקומן בשום מערכת בריאות".
כששיקולים זרים נכנסים לחדר הטיפולים
בקרן "בריאה" המקדמת זכויות נשים במערכת הבריאות, מצביעים על פרוצדורות נוספות. "לקרן הגיעו עדויות של נשים דתיות שביקשו לקבל אמצעי מניעה וסורבו על ידי רופאות דתיות בגלל הקונטקסט ההלכתי של עידוד ילודה, וזה אקט פטרנליסטי חמור מאוד שאינו ראוי", אומרת מיטל בנשק, סמנכ"לית הקרן. "מבחינתנו, אי מתן שירותים רפואיים על רקע אמונה, הלכה או כל אידיאולוגיה אחרת כגון טבעונות, היא לא אתית ועלולה לסדוק את האמון בין מטופלות לאנשי רפואה. ברגע ששיקולים זרים ייכנסו לחדר הטיפולים, כל מטופלת תחשוד באיש הרפואה שייתכן והוא לא מציע לה את כל אפשרויות הטיפול, יכולת הבחירה וההחלטה האוטונומית שלה על גופה תיפגע".
עוד אומרת בנשק: "בנוסף, אפשרות כזו עלולה להעמיק תהליכי סטריאוטיפיזציה וניכור בחברה הישראלית, כאשר השיקול האם ללכת לרופא זה או אחר תושפע מזהותו החיצונית או האידיאולוגית, כשרופאים מסוימים בעצמם עלולים לתת לאידיאולוגיה שלהם משקל יתר ולבצע סינון של מטופלות מסיבות מגוונות, אם זו הנורמה החברתית החדשה שתיווצר. רופאים ורופאות ברפואה הציבורית במדינה דמוקרטית מחויבים לתת טיפול רפואי לכל אדם באשר הוא אדם, לפי צרכיו הרפואיים ובחירותיו האוטונומיות. לניפוץ המוסכמה הזו יהיו מחירים בתנועת מטוטלת ואת השברים יהיה קשה לאסוף, אני מאוד מקווה שלא נגיע לרגע הזה".
"לא ניתן לאיש לגרור אותנו אל מחוזות שנאה וקיטוב"
בתוך כך שיגר היום יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, פנייה מיוחדת לרופאות ולרופאים והתייחס גם הוא לדבריה של סטרוק: "ההסתדרות הרפואית לא תאפשר לשום פוליטיקאי או גורם אחר להכניס שיקולים זרים או פוליטיים לתוך מערכת היחסים המתקיימת בינינו לבין החולים", הבהיר פרופ' חגי. "מערכת הבריאות הייתה תמיד אי של שפיות, סמל לדו קיום, מקום שבו אנשים מכל המינים, הדתות והעדות עובדים כתף אל כתף, כשערך השוויון הוא נר לרגליהם. לא ניתן לאף אחד לשנות את זה, לא ניתן לאיש לגרור אותנו אל מחוזות השנאה והקיטוב".
לדבריו של חגי, אסור שיחסי רופא-מטופל יהיו תלויים, לא באמירות של פוליטיקאים ולא בהבהרות של מי מהם. "עלינו לעמוד יחד, כמו תמיד, כחומה בצורה - כפי שעשינו לא פעם גם בתקופות רגישות ומתוחות מאוד. רק כך נבטיח שמערכת הבריאות הישראלית תישמר כמגדלור של צדק, חמלה ושוויון".
אל תלמדו מארצות-הברית
"סטרוק עושה שימוש מניפולטיבי ומטעה במושג 'סירוב מצפוני' שבמקור בא לעזור לרופא או רופאה להתמודד עם לחצים שבאים מחוץ לזכות לבריאות, וגורמים להם לפעול באופן שאינו מטיב עם המטופלים", מסבירה הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה בעמותת "רופאים לזכויות אדם". "פיקוח על עינויים, האכלת אסירים שובתי רעב בכפייה, השתתפות במחקרים לא אתיים - וההיסטוריה לצערנו מלאה במקרים של רופאים שצייתו ועשו דברים איומים. עם זאת, סירוב מצפוני לא בא ואסור שיבוא לשרת עריצות של הרוב. סטרוק מדברת על מבנה מדיר, המפלה באופן גורף דווקא קהילות מוחלשות. כלומר, זו לא החלטה מצפונית אישית אלא תפיסת עולם שבה סוג מסוים של קהילות לא יקבל סוג מסוים של טיפולים".
הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה בעמותת "רופאים לזכויות אדם": "לא ייתכן שיתייגו את הרופאים שכן מוכנים לעשות משהו כ'פחות ערכיים', ובו בזמן ישתמשו בהם כקבלני ביצוע למה שבעיני הקולגות שלהם הוא עבודה לא ערכית, אסורה ואף בזויה; בארה"ב עלה רעיון לערוך רשימה של רופאים שמוכנים לבצע הפסקות הריון, וזה הוביל לאיומים על חייהם"
זיו מדגישה כי אם יש תפיסת עולם חיונית לבריאות ולרפואה, זו הדאגה להנגיש טיפולים למוחלשים, שפעמים רבות מתקשים להגיע לכך ממילא. "שלא לדבר על כך שיש בזה גם גזענות רבה. לא מן הנמנע שסטרוק רואה בחזונה בית חולים על פי ההלכה, ואז בעצם יש בו כפייה על הצוות המטפל לפעול בניגוד למצפונם".
זיו מוסיפה: "אין ברפואה שוק חופשי ואסור שיהיה. סטרוק מסתמכת על המצב שבו יהיו 'אחרים' שייתנו את השירות, אבל לא ייתכן שיתייגו את הרופאים שכן מוכנים לעשות משהו כ'פחות ערכיים', ובו בזמן ישתמשו בהם כקבלני ביצוע למה שבעיני הקולגות שלהם הוא עבודה לא ערכית, אסורה ואף בזויה.
"בארה"ב, למשל, עלה רעיון לערוך רשימה של רופאים שמוכנים לבצע הפסקות הריון, וזה הוביל לאיומים על חייהם. אסור ללמוד מהם בתחום הזה. ויש גם דוגמה מאמריקה הלטינית שבה יש הרבה בתי חולים של כנסיות – נערה נשלחה מאחד לשני עד שהייתה חייבת ללדת ילד שהוא תוצאה של אונס שעברה".
