בשיתוף בילינסון
המעיים שלנו הם מכונה משומנת שתפקידם לעכל, לספוג ולפרק את המזון שאנו אוכלים, לכן לא מפתיע כי לתזונה יש קשר מובהק לסרטן המעי. "רוב האוכל שאנחנו אוכלים מתפרק בפה בקיבה ובמעי הדק. לאחר מכן המזון המפורק נספג מהמעי הדק, לדם", מסבירה ד"ר סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה קלינית בבילינסון. "מה שלא התפרק ונספג ממשיך אל המעי הגס, בו מתקיימת אוכלוסיית חיידקים. חשוב שלא כל האוכל ייספג במעי הדק על מנת שאוכלוסיית החיידקים הזו תתרבה במעי הגס". הסיבים הנמצאים בירקות, פירות, דגנים וקטניות (במיוחד בקליפות), הם המרכיב העיקרי במזון שאיננו מתפרק, מגיע למעי הגס ומשמש מזון למיקרואורגניזמים שם.
אוכלוסיית החיידקים במעיים נמצאת שם מסיבה טובה ומיטיבה, ובשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בידע אודותיהם. מחקרים מראים כי להרכב החיידקים, הפטריות, הווירוסים- שהם כלל המיקרואורגניזמים במעיים, המכונים בשם מיקרוביום, יש השפעה מרחיקת לכת על בריאותנו הגופנית וגם הנפשית.
הרכב חיידקים מאוזן ובריא, מסבירה ד"ר פרישמן שחקרה בעבודת הדוקטורט שלה את הנושא, מתאפיין בכמות ובמגוון גדולים ככל האפשר של חיידקים ידידותיים. "כל המחקרים בתחום בשנים האחרונות מראים שלאנשים חולים יש כמות ומגוון קטנים יותר של מיקרואורגניזמים לעומת אנשים בריאים".
2 צפייה בגלריה
לאנשים חולים יש כמות ומגוון קטנים יותר של מיקרואורגניזמים לעומת אנשים בריאים
(צילום: shutterstock)
איך שומרים על הרכב חיידקים מאוזן ותקין?
"התזונה היא הגורם המשפיע ביותר על הרכב החיידקים הטובים. ידוע כי כל תינוק נולד עם מיקרוביום שמתייצב בשנים הראשונות לחייו. מה שיקבע את המשך האיזון של הרכב החיידקים תלוי במידה רבה בתזונה".
אחד המרכיבים החשובים ביותר לשמירה על הרכב חיידקים מאוזן, אומרת ד"ר פרישמן, הם סיבים. "הסיבים הם רכיב עמילני שאינו מתפרק במעי הדק ולכן לא נספג בדם. אי הספיגה הזו חשובה לאוכלוסיית החיידקים הטובים במעיים כי הסיבים הם למעשה האוכל שלהם. ככל שנאכל יותר סיבים מסוגים שונים- ירקות מכל הסוגים, דגנים מלאים, עשבי תיבול וקטניות – הרכב החיידקים הטובים שלנו יהיה מגוון יותר ולכן טוב יותר. התזונה המומלצת ביותר היא התזונה הים תיכונית שהבסיס העיקרי שלה הוא מזון מהצומח (מכיל כמות סיבים רבה) והימנעות ככל האפשר ממזון אולטרא מעובד, שגם הוא אחראי לא מעט על שינוי לרעה של מגוון וכמות המיקרואורגניזמים במעי הגס".
דיאטה קטוגנית – מעלה סיכון לסרטן המעי
סרטן המעי הגס נוצר כאשר תאי אפיתל במעי צומחים באופן לא מבוקר וכתוצאה מכך נוצרים פוליפים שעלולים להתפתח לגידולים סרטניים. גורמי הסיכון העיקריים לסרטן המעי הגס הם תזונה לקויה, חוסר בפעילות גופנית, השמנה וחוסר בוויטמין די.
לכ-10%-20% מהחולים יש רקע משפחתי של סרטן המעי הגס אשר מעלה את הסיכון לחלות, לעיתים אף בגיל צעיר, מתחת ל-50. גם במקרים של גנים תורשתיים למחלה, אומרת ד"ר פרישמן, התזונה משחקת תפקיד חשוב. "את הגנים התורשתיים לסרטן המעי לא נוכל לשנות, אבל ניתן לשנות את הביטוי שלהם. אימוץ של אורח חיים בריא ותזונה נכונה יכולים 'להשתיק' את הגנים הפגומים, זה נקרא אפיגנטיקה".
כל שנה ארגוני הסרטן העולמיים מפרסמים המלצות להפחתת הסיכון למחלה בהתבסס על המחקרים העכשוויים ביותר. "כיום, ההמלצות הגורפות בכל הנוגע לסרטן המעי הגס הן שמירה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית, צמצום אורח חיים יושבני, ואימוץ הדיאטה הים תיכונית המבוססת על צריכת מזונות כמה שפחות מעובדים. כלומר, ירקות, פירות, אגוזים, אבוקדו ושמן זית לצד מוצרי חלב וחלבונים מהים".
מה לגבי תוספי תזונה כמו סיבים ופרוביוטיקה?
"אני לא בעד. אני מעדיפה לשלוח אנשים לחנות ירקות כדי לצרוך סיבים. אותו דבר לגבי פרוביוטיקה – החיידקים הטובים נוצרים באופן טבעי במעיים, ואין צורך בתוסף מעבר למזונות המומלצים כמו מוצרי חלב. כל יוגורט מכיל חיידקים שידועים כמקטינים את הסיכון לסרטן המעי. אין צורך לקנות יוגורט מועשר".
איזו תזונה יכולה להעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס?
ד"ר פרישמן מציינת כי אחת הדיאטות הבולטות שמעלות סיכון לסרטן המעי הגס היא הדיאטה הקטוגנית (קיטו), שהפכה בשנים האחרונות לפופולרית במיוחד בישראל. "זו דיאטה שמבוססת על צריכה גבוהה של בשר ושומן רווי מן החי. ידוע חד משמעית שבשר מעובד מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. זה לא אומר שצריך להפסיק לאכול לגמרי בשר, זו רק שאלה של מינונים נכונים".
תזונה בונת רקמות לחולי סרטן המעי
מידי שנה מאובחנים בישראל 3,000 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס. המחלה, מציינת ד"ר פרישמן, כרוכה לרוב בירידה משמעותית במשקל. "התופעה הזו נקראת כחקסיה. היא מתרחשת בשלבים מתקדמים של הסרטן והיא נובעת מהטיפולים, שגורמים לתופעות לוואי לא רצויות כמו חוסר תיאבון, בחילות ושלשולים. ההקרנות והניתוחים באזור המעיים משפיעים רבות על התזונה".
תזונה נכונה חשובה לא רק כגורם מונע של סרטן המעי הגס אלא גם בעת התמודדות עם המחלה, מבהירה ד"ר פרישמן. "חשוב לצרוך תזונה בונת רקמות עשירה בחלבון (כגון- ביצים, מוצרי חלב, קטניות, תחליפי בשר וחלב מבוססי קטניות, דגים, עוף וכד') על מנת לעבור את הטיפולים ולחזק את מערכת החיסון. צריכת סיבים תזונתיים פחות חשובה בחולים בשלבים מתקדמים, כיוון שהם קשים לעיכול".
איזו המלצה אפשר לתת לחולים שחשים בחילות ומתקשים לאכול?
"טיפ אחד חשוב הוא לאכול ארוחות קטנות ותכופות במהלך היום כדי להקל על תחושת השובע. חשוב לאכול לאט על מנת שהאוכל יגיע טחון היטב לקיבה. רצוי לאכול מזונות קרים בטמפרטורת החדר ושיהיו כמה שפחות מתובלים. מומלץ גם לשטוף את הפה, לאכול בחדר מאוורר ולנסות ללכת כדי לסייע בהתרוקנות".
סרטן המעי הגס הוא המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בקרב גברים ונשים בישראל, וכיוון שהיא איננה מעוררת תסמינים בשלבים הראשונים שלה, ישנה חשיבות רבה בגילויה המוקדם, אומרת ד"ר פרישמן לסיכום. "בשנתיים האחרונות כולנו היינו עסוקים סביב הקורונה, אבל אסור לנו לזנוח את המחלות האחרות כמו סרטן המעי הגס. חשוב שכל אדם מעל גיל 50 יעשה בדיקות סקר וכמובן יאמץ תזונה נכונה, יעשה ספורט וישמור על אורח חיים בריא".
בשיתוף בילינסון
פורסם לראשונה: 11:37, 23.03.22
