אנחנו מבלים שליש מחיינו בשינה, ובשנים האחרונות ברור שהיא משמשת לא רק למנוחה, אלא גם לעיבוד נתונים, לפעילות הורמונלית תקינה ולתפקוד המערכת העצבית. עכשיו מחקר חדש מגלה, ששינה לא מספקת או ארוכה מדי, עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד המוח, ואף להגביר את הסיכון לדיכאון ולאלצהיימר.
קראו עוד על שינה בריאה:
איכות השינה חשובה לבריאות תקינה, אבל יש חשיבות גם למשך הזמן שאנחנו ישנים, במיוחד עם ההתבגרות. המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי JAMA, מצא שאצל אנשים הישנים שש שעות או פחות מדי לילה, נמצאו רמות גבוהות של חלבונים מסוג עמילואיד בטא, שהצטברות שלהם במוח מהווה את אחד הסימנים הראשונים של מחלת האלצהיימר. עוד גילה המחקר שיש מחיר גם לשינה ארוכה מדי: מבוגרים שישנים מעל תשע שעות ביממה, הראו שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון, עלייה במסת הגוף וירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
המחקר נערך על ידי חוקרי אוניברסיטת סטנפורד וכלל 4,417 גברים ונשים בני 65 עד 85, ב-67 מרכזים בארה"ב, קנדה, אוסטרליה ויפן. החוקרים מסייגים שלמחקר היו מספר מגבלות: הוא התבסס על דיווח הנבדקים על משך השינה, ולא על מדידה אובייקטיבית שלה במכשור רפואי. המשתתפים גם לא מסרו מידע על בעיות בריאות קיימות כמו מחלות לב או סוכרת, שעלולות להגביר בעצמן את הסיכון לאלצהיימר ולדיכאון. אולם הממצאים אינם מפתיעים: מחקרים רבים בעבר, שכללו היקף נבדקים קטן יותר, כבר הצביעו על כך שחריגה משעות השינה המומלצות עלולה להגביר את הסיכון לתחלואה במגוון מחלות.
כמה אנחנו ישנים?
על פי סקרים מהשנים האחרונות, הישראלי הממוצע הבוגר ישן בין חמש לשש שעות בלילה, הרבה פחות מהמומלץ. הרוב (כ-46% על פי סקר אחרון) הולכים לישון בין 23:00 ל- 24:00, כחמישית בין חצות לאחת בלילה, וכרבע מאיתנו נכנסים למיטה אחרי השעה 1 בלילה. ואם אתם מחסידי השנ"צ, אתם לא לבד: כשליש מהישראלים ישנים בצהריים, וזמן השינה הממוצע בשעות אלה עומד על כשעה ורבע.
וכמה מומלץ לישון בכל גיל?
אצל תינוקות שזה עתה נולדו, ההנחיות עומדות על 14 עד 17 שעות תנומה ביממה. תינוקות בגיל שלושה חודשים ומעלה זקוקים ל-12 עד 15 שעות שינה ביממה. בגיל שנה יורד הצורך בשינה ל-11 עד 14 שעות. ילדי הגן, הפעילים יותר, זקוקים ל-10 עד 13 שעות. ילדי בית הספר היסודי - 9 עד 11 שעות שינה. בני נוער זקוקים ל-8 עד 10 שעות, ומשך שנת הלילה המומלצת למבוגרים היא 7 עד 8 שעות שינה.