בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם
ניתוח קיסרי מתוכנן הוא אירוע מרגש, שבו ילדך או ילדתך באים לאוויר העולם. אך כמו כל ניתוח, הוא מעורר לחצים רבים, בהם, חשש מסיבוכים ומכאב לאחר הניתוח והרצון להתאושש כמה שיותר ומהר כדי שניתן יהיה לחזור לתפקוד ולטפל בתינוק. בשנים האחרונות, שיטה חדשה, שנקראת ERAS (Enhanced Recovery After Surgery – שחרור מהיר מאשפוז לאחר ניתוח) מיושמת במגוון ניתוחים זעיר-פולשניים. עתה, במרכז הרפואי רמב"ם הוכנסה השיטה החדשה גם לניתוחים קיסריים והפכה את ההתאוששות מהניתוח הקיסרי לקלה ומהירה יותר.
"בעזרת שורה של עקרונות פשוטים ותיאום מלא בין כל הצוותים הרפואיים והסיעודיים ובשיתוף פעולה מלא של היולדות ניתן להשיג תוצאות טובות", מסביר ד"ר פיליפ אבקסיס, מנהל היחידה להרדמה מיילדותית במרכז הרפואי רמב"ם, "מאחר שמדובר בפרוטוקול מחייב את כל הצוותים זה גם יוצר סטנדרטיזציה שמיטיבה עם היולדת בתכנון ובביצוע של ניתוח קיסרי, מתוכנן ושאינו חירום".
פרופסור זאב וינר, מנהל מערך נשים ויולדות, מוסיף: "בשורה התחתונה, המטרה היא להקל עד כמה שניתן על תהליך ההתאוששות וההחלמה של היולדות מבלי לפגוע בתוצאות הניתוח הקיסרי".
מה היא השיטה? מה נעשה, לפני, במהלך ואחרי הניתוח כדי לצמצם את הסיכון לסיבוכים ולהגדיל ככל הניתן את הסיכוי להתאוששות מהירה מניתוח ושחרור מהיר יותר הביתה? ד"ר אבקסיס עם כל מה שצריך לדעת:
לפני הניתוח
ההיערכות מראש לניתוח קיסרי מתוכנן היא בעלת חשיבות רבה ויכולה להשפיע על קצב ההתאוששות מהניתוח.
לנשים הסובלות ממחלות רקע, כמו בעיות קרישה, נטילת תרופות קבועות, בעיות בעמוד השדרה כמו למשל עקמת שנותחה או שלא נותחה, בעיות לבביות, נוירולוגיות, ומגוון רחב של מצבים רפואיים, מומלץ להגיע לפגישה עם המרדים מספר שבועות לפני הלידה כדי לעבור בדיקות מקדימות ולתכנן את מהלך הלידה מראש.
עד שלושה ימים לפני ניתוח המתוכנן, המטופלת מוזמנת ונפגשת עם צוות רב מקצועי: הגניקולוג, המנתח, המרדים והמיילדת. מטרת הפגישה היא לתת לאישה מידע והסבר על תהליך הניתוח ולערוך בדיקות מקדימות, שכן הכנה מקדימה לניתוח יוצרת תחושת שליטה ומפחיתה לחצים ומתח נפשי.
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים על הקשר בין תזונה נכונה ובין שיקום מניתוח, שכן, מצד אחד הגוף צפוי להוציא הרבה מאוד אנרגיה לצורך התאוששות מהניתוח וההחלמה, ומצד שני מנותחים מדווחים על מתח נפשי הגורם לאיבוד התיאבון בימים שלפני הניתוח לפעמים מלווים בתחושת חולשה ובחילות. יש להניח שהמצב אינו שונה אצל יולדות לפני ניתוח קיסרי.
ביום הניתוח
אין צורך יותר בצום מלא וארוך לפני הניתוח. פעם היה מקובל צום מלא מחצות, ביום שלפני הניתוח ועד לרגע הניתוח. אם חלו עיכובים מצאו עצמם מנותחים בצום שארך שעות ארוכות, וכך הגיעו לניתוח על סף התייבשות, חולשה, בחילות, כאבי ראש ותחושה כללית רעה.
על פי השיטה החדשה, בניתוח קיסרי, די בצום של שש שעות ושתיית משקאות צלולים עד שעתיים לפני הניתוח. אין כל סיבה להביא יולדות לניתוח במצב של חולשה גופנית וכמעט התייבשות. מטופלת שאכלה ושתתה, ארוחה קלה עד שש שעות לפני הניתוח, תהיה יותר נינוחה, יותר חזקה ובעלת סיכוי גבוה להשתקם ולהחלים מהר יותר.
מהלך הניתוח
הרדמה: התאמת סוג ההרדמה חשובה, ולכן גם בנושא זה יש לקיים דיון מקדים ככל האפשר, עם היולדת ולהחליט על סוג ההרדמה בהתאם למצבה הרפואי. במהלך הניתוח יבוצע ניטור המערכות הפיזיולוגיות ולאחריו יבוצעו מהלכים לאישוש מהיר של היולדת.
נוזלים: על פי הגישה החדשה, נותנים פחות נוזלים בשאיפה להקטין את הסיכונים. כמו למשל, פחות בצקת אחרי הניתוח, פחות סיכון לבצקת בריאות. ברגע שלא משאירים את הנשים מיובשות ונותנים להן לשתות עד שעתיים לפני הניתוח, יש פחות היפו-גליקמיה לאימא ולתינוק. אישה ששתתה לפני הניתוח פחות מיובשת ופחות חלשה.
חבל הטבור: אם פעם היו מנתקים מיד את חבל הטבור, לפי שיטת ה-ERAS אם התינוק לא במצוקה, יש צורך להשאיר את התינוק מחובר לחבל הטבור בין 30 שניות לדקה, כדי שכל הדם שיש בשיליה ימשיך וייכנס למערכת הדם של התינוק, זה חשוב לרמות ההמוגלובין.
חשוב לציין שלמאגרי ברזל משופרים ישנם יתרונות התפתחותיים. בפגים למשל, נמצא שיש פחות צורך בעירוי והפחתה של סיכון מדימום תוך מוחי. עם הוצאת התינוק בניתוח מאפשרים למטופלת מגע עור לעור עם הילוד, וכן אפשרות בחירה של היולדת בשיטת 'אפס הפרדה'.
לאחר הניתוח
טיפול בכאב: גם ההתייחסות לכאב השתנתה. ברמב"ם הוקמה יחידה מיוחדת לטיפול בכאב חריף, שאינו כרוני, בראשות ד"ר רות אדרי. השיטה החדשה מטפלת קודם כל בכאב מרכזי, משום שאישה שלא כואב לה יכולה להחלים בצורה יותר מהירה. זו הסיבה שהשיטה דוגלת במתן משככי כאבים ככל שנידרש ומסביב לשעון ביום-יומיים שלאחר הניתוח.
אם הגישה הקודמת הייתה, "אם כואב לך תבקשי משככי כאבים וניתן לך", היום, הגישה היא "ניתן לך משככים כדי שלא תחושי כלל בכאב". גם סוג משככי הכאבים השתנה פחות משככי כאבים המבוססים על אופיאטים הגורמים לטשטוש וערפול ויותר תרופות תוך ורידיות המטפלות ישירות בכאב.
לירז ארקין-קינן, בת 40, ילדה את בנה הרביעי בניתוח קיסרי. "יש לי ניסיון בלידות קיסריות. הפעם מבחינת התאוששות מהניתוח אין מה להשוות. נתנו לי משככי כאבים שמחזיקים 36 שעות. העובדה שהורידו את הקטטר ממש מהר, והעובדה שאני לא סובלת מכאבים איפשרה לי בתוך כמה שעות אחרי הלידה לרדת מהמיטה, להתקלח לבד, לטפל בתינוק ולחזור לתפקוד".
לדבריה, "האפקט הפסיכולוגי מאוד משמעותי. ברגע שלא כואב, תחושת המסוגלות עולה, וברגע שאני כבר בתנועה, ברור שהתאוששות יותר מהירה וגם ההחלמה", אומרת לירז ומוסיפה כי "בנוסף, מצב הרוח יותר טוב, משום שכל הצוות היה מאוד קשוב לצרכים שלי, שמו מוזיקה, הניחו עליי את התינוק, זה היה מאוד מרגש".
על פי השיטה החדשה, יוצאו כל העזרים והמכשירים המיותרים מהר ככל שניתן. כך למשל, הקטטר, במקום 12-14 שעות קודם, בשיטה החדשה מוציאים כשש שעות אחרי הניתוח, וזאת כדי לגרום ליולדת לקום מהמיטה וללכת לשירותים. מחקרים מצאו שקימה מהמיטה ופעילות מתונה של הגוף מוקדם ככל שניתן, מעודדת החלמה מהירה ומפחיתה סיבוכים. כך למשל, חל שיפור בפעילות מערכת העיכול, נוצרת זרימת דם המפחיתה את הסיכון להיווצרות קרישי דם והכי הכי חשוב: היולדת מבינה שהיא לא חולה. שהיא יכולה לקום מהמיטה ולטפל ביילוד .
שחרור מאשפוז
כאשר כל השלבים של לפני ומהלך הניתוח מבוצעים היטב, היולדת יכולה להשתחרר תוך ארבעה ימים במקום חמישה ימים ממועד הניתוח, ולעיתים אף תוך פחות מזה. "לפעמים כשאני אומר למטופלת, שלקחה חלק פעיל בתהליכי ההכנה, שעדיף שהיא תישאר באשפוז יום נוסף, היא ממש מאוכזבת כי היא מרגישה טוב וכבר רוצה לצאת עם התינוק הביתה", מסכם ד"ר אבקסיס.
בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם
