הרופאה שהחלימה מסרטן. ד"ר דניאלה טנדלר
(צילום: ירון ברנר)
ד"ר דניאלה טנדלר, בת 33, מתמחה ברפואת משפחה, אובחנה כחולת סרטן בגיל 19 עם גידול באגן. "עברתי דרך ארוכה מאז, הגידול שלי חזר שש פעמים בשנים האחרונות. הייתי צריכה לעבור שישה ניתוחים גדולים עם תקופות שיקום ארוכות, שני סבבים של הקרנות וכימותרפיה. בארבע השנים האחרונות המחלה לא חזרה וזה משמח מאוד, אבל בסרטן כמו בסרטן, תמיד יש סיכוי שזה יחזור".
קראו עוד:
גם בשנים האחרונות, עדיין נאלצת טנדלר להתמודד, "התמודדות משמעותית מאוד, עם השלכות הטיפולים שעברתי בגיל צעיר, כמו שיתוק של הרגל שלי שמחייב אותי ללכת עם קביים".
כרופאה, העובדה שעברת את הדברים האלה משפיעה? מסייעת? נותנת לך פרספקטיבה אחרת מול מטופלים? "חד משמעית. קודם כל אני נכנסתי לעולם הרפואה מתוך זה שחליתי, שבאמת נחשפתי לכמה משמעותית העבודה של הרופאים יכולה להיות עבור המטופלים. קיוויתי לתת רפואה כוללנית והוליסטית, שמסתכלת גם על האדם שמאחורי המחלה. אני מקווה ומאמינה, שהדברים שאני עברתי מאפשרים לי להעניק את הסוג הזה של הרפואה, כי אני יודעת שמעבר לפן הפיזי, יש גם פן רגשי למחלה".
ד"ר דניאלה טנדלר: "הרגשתי שחליתי בתקופה הכי קשה שיש, כי אלו באמת השנים הכי חשובות, שנים שבהן אני מבססת את העתיד שלי - זוגיות, לימודים, התבססות כלכלית, רכישת מקצוע. הסרטן באמת פגע ולא הייתה לי לא תמיכה רגשית מהמערכת ולא מענה רפואי לרבים מהצרכים האלה"
כשפרצה אצלה המחלה, טנדלר, אז בת 19, טופלה במחלקת המבוגרים. "נכון שלא הייתי ילדה אז, אבל גם לא הייתי מבוגרת, וכל המטופלים מסביבי היו מבוגרים מאוד, אנשים שכבר השיגו דברים בחייהם, ילדים, קריירה. אני הייתי במקום שונה מאוד. גם מבחינה רפואית טופלתי כמו המבוגרים - טופלתי באותן תרופות, עם אותם פרוטוקולים, ובאמת הרגשתי מאוד שונה בנוף.
"מעבר לזה, גם בפן האישי הרגשתי שחליתי בתקופה הכי קשה שיש, כי אלו באמת השנים הכי חשובות, שנים שבהן אני מבססת את העתיד שלי - זוגיות, לימודים, התבססות כלכלית, רכישת מקצוע. הסרטן באמת פגע ולא הייתה לי לא תמיכה רגשית מהמערכת ולא מענה רפואי לרבים מהצרכים האלה.
2 צפייה בגלריה
דניאלה טנדלר שורר
דניאלה טנדלר שורר
"היה חסר לי שבמערכת יראו את הצרכים השונים שיש לי". ד"ר דניאלה טנדלר
"הרגשתי מאוד-מאוד לבד. היה חסר לי שבמערכת יראו את הצרכים השונים שיש לי ושהיא תתאים את עצמה לצרכים האלה. לאט-לאט התעוררה הקהילה הזאת של צעירים חולי סרטן. זה התחיל מהרשתות החברתיות, ופתאום אנחנו מגלים שאנחנו לא לבד, ושכמונו יש עוד הרבה צעירים שחולים בסרטן".
טנדלר תשתתף ביום שלישי השבוע בכנס מקצועי ראשון שעורכת עמותת חלאסרטן, התומכת בחולים אונקולוגיים בני 18 עד 44, ואשר יעסוק בטיפול בחולים ולא רק בהיבט הבריאותי. הכנס ייערך בהשתתפות רופאים בכירים מהארץ ומחו"ל, לנוכח העלייה בתחלואה בסרטן בקרב צעירים, ויישאו בו דברים גם פרופ' עידו וולף ומנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, משה בר חיים. "חלאסרטן" הוקמה בהשראתה של טל יעקובסון, שנפטרה בגיל 26 מהמחלה.

בני 15 עד 44 – כ-11% מכלל החולים בסרטן

לפי נתונים שפרסם לאחרונה משרד הבריאות, נכון לינואר 2020, נרשמו במאגר של הרישום הלאומי לסרטן 30,035 מקרים של גידולים המחויבים בדיווח לרישום הסרטן, ובהם גידולים חודרניים, ממוקדים, בעלי התנהגות בלתי ברורה וכן גידולים שפירים של המוח ומערכת העצבים המרכזית. בתום שנה זו נפטרו כ-12 אלף בני אדם מהמחלה.
במשרד הבריאות העריכו כי הנתון משקף כ-92% מהתחלואה בישראל באותה שנה. באשר לגיל החולים, כפי שעולה מהדוח, בקבוצות הגיל הצעירות שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר בסרטן נרשמו בקרב נשים אך בקבוצת הגיל של 60 ומעלה המגמה מתהפכת, כאשר גברים מבוגרים נוטים לחלות יותר מנשים.
2 צפייה בגלריה
סרטן לימפומה
סרטן לימפומה
בקרב בני ובנות 15 עד 19 סוג הסרטן הנפוץ ביותר הוא הודג'קין לימפומה
(צילום: shutterstock)
במקביל, שיעורי התמותה מהמחלה בקרב צעירים נמוכים יותר. על פי נתוני המשרד, בין השנים 2009 ל-2015 84.5 אחוז מהגברים היהודים עד גיל 19 שחלו בסרטן נותרו בחיים לאחר אבחון המחלה, לעומת 61.6 אחוז בגילים 65 ומעלה. בקרב נשים ערביות נרשמה מגמה דומה: 86.6 אחוז מהנשים נותרו בחיים כחמש שנים לאחר האבחון, לעומת 60 אחוז בקרב בנות 65 ומעלה. בקרב גברים ערבים שיעורי התמותה של חולים צעירים גבוהים יותר ורק 78 אחוזים נותרו בחיים.
עוד עולה מהדוח כי בשנים אלו אובחנו למעלה מ-56 אלף בני אדם בגילים 15 עד 44 עם מחלת הסרטן והם מהווים כ-11 אחוז מכלל החולים לעומת 44 אחוז שיעורם באוכלוסייה. שיעורי התמותה בין השנים 2014 ל-2018 נותרו יציבים. בקרב בני 15 עד 19 שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נרשמו אצל גברים יהודים, ואילו בגילים 20 עד 44 השיעורים הגבוהים ביותר נמצאו בקרב נשים ערביות.

חלאסרטן

העמותה נוסדה בשנת בהשראתה של טל יעקובסון, בתם של זוהר ויענקל'ה, במטרה שצעיר.ה חולה ומחלימ.ה מסרטן לא יתמודדו לבד, יהיו חלק מהקהילה ויוכלו ליצור בעצמם מענים מותאמים לצורכיהם הייחודיים ולתחומי החיים שנפגעו מהמחלה.
תחת הערך של חבר מביא חבר, קהילת חלאסרטן הפנימה את הכוח והיכולת שיש בידיה לעצב לעצמה מציאות משקמת. כמי שהיו שם בזמן המחלה וחוו את החוסר, הקושי והכאב, הם יודעים ליצור מענים אופטימליים הרלוונטיים והאפקטיביים ביותר עבור עצמם. בשנים האחרונות הקימה העמותה מרפאות צעירים במכונים האונקולוגיים.