תינוק בן חמישה שבועות מאזור ירושלים מת משעלת. כך עדכן בצהריים (יום ג') משרד הבריאות. מהחקירה האפידמיולוגית עלה כי אימו של התינוק לא התחסנה בהיריון.
משרד הבריאות מזכיר כי שעלת היא מחלה מסוכנת במיוחד לתינוקות עד גיל חצי שנה שעלולה לגרום לסיבוכים ולמוות. משרד הבריאות ממליץ על מתן חיסון לנשים בשליש השלישי להיריון, שמאפשר לאישה ההרה לפתח נוגדנים לשעלת ברמה גבוהה ולהעבירם דרך השליה לעובר ברחמה, וכך להעניק לתינוק הנולד הגנה עד שהוא יוכל לקבל את החיסון בעצמו.
1 צפייה בגלריה
בכי של תינוק
בכי של תינוק
חיסון במהלך ההיריון מעניק הגנה לתינוק שנולד. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
מינואר השנה נרשמה עלייה בתחלואת שעלת בישראל ועל כן, משרד הבריאות פועל רבות כדי להתמודד עם העלייה בתחלואה.
כדי למנוע את התפשטות המחלה, כל חולה בשעלת עובר תשאול על ידי רופאה או אח מלשכות הבריאות בכדי לזהות את מקור החשיפה ולאתר את המגעים תוך מתן המלצות מתאימות במטרה לצמצמם את מעגל ההדבקה. בנוסף, נעשה ניטור קבוע אחר נתוני התחלואה על מנת לגבש המלצות מדיניות נוכח הנתונים. גיל החיסון הראשון נגד שעלת הוקדם בטיפות חלב מגיל 8 שבועות לגיל 6 שבועות בכדי לאפשר ליילוד ליצור נוגדנים עצמיים בשלב מוקדם ככל האפשר וכן נעשים מאמצים לעידוד התחסנות בקרב נשים בהיריון.
ד"ר אפרים רוזנבאום, רופא חרדי ומומחה לרפואת ילדים בלאומית, אמר: "באזור שבו אני עובד בבית שמש, כמעט כל הילדים מחוסנים. אנחנו רואים את זה בעדיפות עליונה ויש מודעות לחשיבות. עם זאת, יש עניין של פחד באוכלוסייה מחיסונים וזו תוצאה של חוסר חינוך לגבי הנתונים ותופעות הלוואי.
"יש שתי קבוצות באוכלוסייה החרדית. באוכלוסייה האנגלו סכסית אנחנו רואים שיעורי התחסנות גבוהים יותר ובאוכלוסייה הישראלית הנתונים נמוכים יותר. תחנות טיפות החלב עושות עבודה טובה אך ככלל מידע לא מגיע מאתרי האינטרנט וכלי התקשורת. לא כל האנשים הולכים לתחנות טיפות חלב ואני לא רואה מספיק עלונים בעניין החיסונים. צריך להיות מידע רב יותר ובשפות שונות. למשל, יש קהילה דוברת יידיש שלא מקבלת את המידע בצורה מדויקת. יש הרבה מידע מוטעה או היעדר מידע. הרבנים מבינים את חשיבות העניין ואני חושב שהם מקדמים את הנושא. אני לא חושב שיש הרבה מקורות מידע שנמצאות בקהילה על מנת לקדם את הידע בקהילה החרדית ברמה הביולוגית והמדעית".
אינפו התחסנות בקרב ילדים (תחתית הרשימה)
אתמול חשפנו נתונים מדאיגים על שיעור ההתחסנות ביישובים חרדיים ובאזור ירושלים. לעומת זאת, בצמרת הרשימה ניצבים יישובים ערביים ודרוזיים. על פי דוח מערך המודיעין של משרד הבריאות מחודש אפריל האחרון, "החל מינואר 2023 ניכרת עלייה בתחלואת שעלת בישראל, כאשר שיא התחלואה עד כה דווח בינואר 2024 עם 272 מקרים מאומתים חדשים". עוד צוין כי "ניתן לראות כי תחילתו של הגל, וכמות רבה של חולים, התרחש במחוז ירושלים". ואולם, יש לציין כי בהמשך נכתב כי ההתפרצות התפשטה גם ליישובי מרכז הארץ.
אינפו התחסנות ילדים (היישובים בצמרת)
מהנתונים עולה כי שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר נגד שעלת, כחלק מהחיסון המחומש שניתן במנה ראשונה לילדים בגיל חודשיים ומכיל גם תרכובות נגד דיפתריה, טטנוס, פוליו והמופילוס אינפלואנזה B, נמצאו באופן כמעט בלעדי בירושלים וביישובים עם צביון דתי או חרדי לצד יישובים מעבר לקו הירוק.
תמונה דומה עולה גם בנוגע לחיסון המרובע, שניתן בגיל שנה ובהמשך לתלמידי כיתה א' נגד ארבע מחלות ובהן חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. על פי הנתונים, שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר של המנה הראשונה נרשמו גם כן ביישובים עם ייצוג גבוה לאוכלוסייה החרדית ובהם ירושלים, שילה, צפת, יבנאל, בית שמש, צפת, תפרח ויד בנימין.
ד"ר רוני פרבר , מנהל המחלקה לבריאות הציבור, קופת חולים מאוחדת, מוסיף: "סיבוכי מחלת השעלת כוללים דלקת ריאות (1 מכל 8 חולים), התייבשות, פרכוסים, הפרעות שינה, קרעים בריאות, שבירת צלעות ואף דלקת המוח שנגרמת כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוח והרעלן של חיידק השעלת (1 מכל 20 חולים).
"התחלואה קשה יותר ככל שהתינוק צעיר יותר (מתחת לגיל שנה). כשליש מהתינוקות מתחת לגיל שנה שחולים בשעלת זקוקים לטיפול בבית החולים. מרבית האשפוזים הם של תינוקות לא מחוסנים בני פחות מחצי שנה. לכן, חשוב מאוד להתחסן, ולעודד חיסון ילדים שאינם מחוסנים, בכל הגילים. מאחר שתינוקות מתחת לגיל שנה הם הפגיעים ביותר, חשוב להתחיל לחסנם במועד, בגיל חודשיים (ניתן להקדים לגיל 6 שבועות).
"לנשים הרות מומלץ להתחסן בשבוע 36-27. החיסון חשוב להגנת התינוקות מרגע הלידה ועד שיוכלו להתחסן בעצמם והוא גורם לייצור נוגדנים אצל האם והעברתם לתינוק דרך חבל הטבור, וכך מגנים עליו בשבועות הראשונים לחייו, מאחר ומשך הזמן בהם רמת הנוגדנים של האם מספיקה כדי להגן על התינוק נמשך מס' חודשים בלבד, נדרש לחזור על החיסון בכל היריון מחדש".