האם נדודי שינה מגבירים את הסיכון להתקף לב? כך לפחות מעריכים חוקרים שבדקו נתונים של מאות אלפי בני אדם ומצאו קשר אפשרי בין התקפי לב לשינה מועטה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Clinical Cardiology.
קראו עוד:
אין זה סוד שהשינה חשובה לבריאות: במהלכה מתרחשים תהליכים רבים החשובים למערכות בגוף ולתפקוד תקין של המוח. על פי ההערכות, כ-15-10 אחוז מתושבי ארצות הברית סובלים מנדודי שינה.
המחקר החדש סקר מחקרים שבוצעו במספר מרכזים רפואיים בעולם, ונבדקו בו נתונים של 153,881 אנשים שסבלו מנדודי שינה ושל 1,030,375 איש שאינם סובלים מהם. החוקרים גילו שאלו שסבלו מנדודי שינה היו בסיכון גבוה ב-69% ללקות בהתקף לב לעומת הנחקרים ששנתם היתה סדירה. כ-1.6% מהאנשים שסבלו מנדודי שינה עברו התקף לב, ובקבוצת הביקורת שיעור ההתקפים עמד על 1.2%.
מתברר שהאנשים שישנו בלילה חמש שעות או פחות, היו בסיכון גבוה פי 1.56 ללקות בהתקף לב לעומת אלה שישנו שבע-שמונה שעות. עם זאת, משך שינה ארוך במיוחד לא סיפק בהכרח הגנה גבוהה יותר: אלה שישנו שש שעות בלילה, היו בסיכון נמוך יותר להתקף לב מאלה שישנו תשע שעות או יותר. הסיכון המוגבר להתקפי לב בקרב אלה ששנתם נדדה לא היה קשור לגיל או למין.
לדברי החוקרים, אחת הסיבות האפשריות לסיכון הגבוה להתקף לב אצל הסובלים מנדודי שינה נעוץ כנראה בהורמון הדחק קורטיזול. כשהרמות שלו גבוהות מדי, לחץ הדם בגוף עולה, ואילו כשאדם ישן היטב, לחץ הדם שלו יורד בלילה. בעיית שינה תגרום לליקוי בוויסות הקורטיזול ולעליית לחץ דם – תופעה המוכרת אצל אנשים הסובלים מבעיות שינה. יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתקפי לב.
למחקר היו כמה מגבלות: רוב המחקרים שנכללו בו התבססו על דיווחים עצמיים של המשתתפים על השינה שלהם באמצעות שאלונים שקיבלו, אם כי אירועי התקפי הלב אושרו על ידי דיווחים רפואיים. נראו גם הבדלים בין האוכלוסיות השונות שנכללו במחקר בשל ההבדלים באופי ובאיכות החיים בין המדינות.
אחת הסיבות האפשריות לסיכון הגבוה להתקף לב אצל הסובלים מנדודי שינה נעוץ כנראה בהורמון הדחק קורטיזול: בעיית שינה תגרום לליקוי בוויסות שלו ולעליית לחץ דם – תופעה המוכרת אצל אנשים הסובלים מבעיות שינה
מחקרים קודמים כבר גילו את הסכנות שבשינה מועטה. למשל, מחקר שפורסם ב-2010 בכתב העת Sleep ושהתבסס על נתונים מ-16 מחקרים, מצא כי אלה שישנו פחות משבע שעות בלילה בחלק מהמחקרים, ופחות מחמש שעות במחקרים אחרים, היו בסיכון תמותה גבוה ב-12% ב-25 השנים הבאות בהשוואה לאלה שישנו שבע-שמונה שעות בלילה. המחקר העלה גם שאלה שישנו יותר משמונה-תשע שעות בלילה, היו בסיכון תמותה מוגבר ב-30% בהשוואה לאלה שישנו שבע-שמונה שעות בלבד. החוקרים הודו כי יש הבדלים בין הממצאים במחקרים הרבים, אולם העלו בכל זאת מסקנה נחרצת: קיים קשר בין מחסור או עודף שעות שינה לבין סיכון מוגבר לתמותה.
אז כמה צריך לישון בכל גיל? אצל תינוקות שזה עתה נולדו, ההמלצות עומדות על 14 עד 17 שעות שינה ביממה. תינוקות בני שלושה חודשים ומעלה זקוקים ל-12 עד 15 שעות. בגיל שנה יורד הצורך בשינה ל-11 עד 14 שעות. ילדי גן זקוקים ל-10 עד 13 שעות. אצל ילדי בית הספר היסודי יש צורך ב-9 עד 11 שעות שינה. בני נוער זקוקים ל-8 עד 10 שעות, ומבוגרים זקוקים ל-7 שעות שינה לפחות.
