הוכחה נוספת לקשר ההדוק בין גוף לנפש: חוקרים אמריקנים מצאו שתחושת חרדה, דיכאון ובדידות מגבירים את הסיכון לתסמיני קורונה ארוכי טווח.
במחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry, בחן צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד תשובות לסקר שכלל כמעט 55 אלף תושבי ארה"ב וקנדה, מאפריל 2020 עד נובמבר 2021. מעל 3,000 איש מהמשתתפים בסקר דיווחו כי נדבקו בקורונה וכ-1,400 אמרו שהם סובלים מתופעת הלונג-קוביד, המוגדרת כתסמיני קורונה הנמשכים ארבעה שבועות או יותר.
קראו עוד:
צוות החוקרים התייחס לתסמינים כמו שיעול ממושך, קוצר נשימה, אובדן או שינוי בריח או בטעם - שאינם קשורים בדרך כלל למצבים פסיכולוגיים - והפריד מקרים של תסמיני עייפות, ערפול מוחי ובעיות זיכרון שאופייניים אף הם בקרב מחלימי קורונה, אך עשויים להיות קשורים למצב הנפשי.
התוצאות הראו שמי שדיווחו על מצוקה פסיכולוגית לפני שנדבקו, היו בסיכון מוגבר של 32 עד 56 אחוז ללונג-קוביד, בהשוואה למי שלא דיווחו על מצוקה כזו. משתתפי הסקר שדיווחו על רמות גבוהות של שניים או יותר תסמיני מצוקה פסיכולוגית, כמו דיכאון וחרדה, היו בעלי סיכון מוגבר ב-50 אחוז לתסמיני קורונה ממושכים. החוקרים מצאו עוד כי קיים קשר חזק יותר בין סיכון ללונג-קוביד בעקבות מצוקה פסיכולוגית, בהשוואה לגורמי סיכון כמו השמנת יתר, אסתמה ויתר לחץ דם.
"הממצאים מצביעים על כך שלבריאות הנפשית יכולה להיות השפעה על תסמיני קורונה ממושכים", אמרו החוקרים, והוסיפו כי התסמינים אמיתיים ואינם "פסיכוסומטיים". עם זאת, המחקר החדש מגיע עם כמה מגבלות: ראשית, רבים מהאנשים שנסקרו הועסקו כעובדי בריאות במהלך החודשים הראשונים של המגפה, כך שרמות הלחץ שלהם עשויות להיות גבוהות מזו של הציבור הרחב. שנית, המשתתפים דיווחו בעצמם על ההדבקה בנגיף הקורונה, מכיוון שבתחילת המחקר לא היו בדיקות ביתיות זמינות.
החוקרים מעריכים כי ישנם כמה גורמים העשויים לקשר בין מתח נפשי לבין תסמיני לונג-קוביד: סטרס עלול להפעיל מולקולות המאותתות לגוף לייצר תהליכים דלקתיים; מתח יכול גם להוביל לדיכוי חיסוני, מה שמקשה על הגוף להדוף נגיפים; ואנשים הסובלים מדיכאון, עלולים לפתח נוגדנים המכוונים בטעות לתקוף את תאי הגוף.
החוקרים מצאו כי קיים קשר חזק יותר בין סיכון ללונג-קוביד בעקבות מצוקה פסיכולוגית, בהשוואה לגורמי סיכון כמו השמנה, אסתמה ויתר לחץ דם
על פי מחקר של המרכז האמריקני לבקרת מחלות מחודש יוני האחרון, כ-19 אחוז מהאמריקנים דיווחו על תסמיני לונג-קוביד. עבור חלקם, התסמינים משמעותיים ופוגעים בתפקוד היומיומי וביכולת לבצע פעולות שגרתיות. החוקרים ציינו כי הם עדיין אינם יודעים אם הפחתת הלחץ תפחית את הסיכון ללקות בלונג-קוביד או אם טיפול נפשי יכול לשמש כטיפול בקורונה כרונית.
"קיים קשר ברור בין מצב גופני לנפשי", מסבירה ד"ר עינת מדר, מומחית לפסיכיאטריה ולרפואה פנימית מהמרכז הרפואי העמק, "מאמרים ראשונים בתחילת מגפת הקורונה הצביעו על דיכאון כאחד מגורמי הסיכון למחלת קורונה קשה. בתוך כך, חרדה ודיכאון עלולים להעצים תסמינים גופניים ואף מחלות אוטואימוניות והתקפי לב. לפיכך, באופן עקיף, חולים הסובלים מדיכאון עלולים לסבול גם מתחלואה גופנית קשה שמגבירה את הסיכון למחלת קורונה קשה ולסיבוכיה".
"כ-70 אחוז מהפונים אלינו סבלו מהפרעה דיכאונית"
לדברי ד"ר מדר, במרפאת מחלימי הקורונה במרכז הרפואי העמק, דיכאון וחרדה היו בין האבחנות הנפוצות ביותר בקרב המחלימים: "כ-70 אחוז מהפונים אלינו סבלו מהפרעה דיכאונית או חרדתית. חלק מהמטופלים כבר שנה ויותר אחרי ההדבקה ועדיין אינם מסוגלים לשוב לתפקוד מלא.
"מחלימי קורונה שסובלים מבעיה רגשית לא צריכים להתבייש להגיע לפסיכיאטר, גם אם מעולם לא סבלו מבעיה נפשית. ההחלמה דורשת הרבה סבלנות, לונג-קוביד עלול להיות קשה וממושך עם פגיעה משמעותית במערכות רבות בגוף, אבל המצב הנפשי עלול בבירור להאריך את משך המחלה, עוצמתה ואת הסבל, ואותו ניתן להפחית משמעותית".
