בשיתוף אסטרהזניקה
בימים האחרונים הודיעה סין – אחת המדינות שהטילו את המגבלות הקשות ביותר – שהיא מצמצמת את מגבלות הקורונה ומפסיקה את מדיניות "אפס הדבקה". בכך לכאורה, המציאות הנוכחית מזכירה את זו שהכרנו לפני דצמבר 2019.
אולם בעוד שרובנו אומנם חזרנו לשגרה, הקורונה עוד לא נעלמה לחלוטין. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשבוע שעבר היו למעלה מ-12,000 ישראלים שנמצאו מאומתים לקורונה. ישנן מדינות רבות בעולם בהן אפשר לראות עלייה במקרי התחלואה ו/או באשפוזים.
מתחילת פרוץ המגפה ועד דצמבר 2022, בצרפת מספר המאומתים הגיע ללמעלה מ-39 מיליון, המספר דומה גם בגרמניה, שם מספר המאומתים הגיע למעל 37 מיליון מאומתים, ובארצות הברית הגיעו למעל 100מיליון מאומתים לנגיף עד כה.
הערכות במערכת הבריאות הן שישראל ניצבת בפני גל תחלואה חדש ופרויקטור הקורונה אף המליץ לעטות מסיכות בחללים סגורים. אומנם רבים אינם חוששים מהתפרצות מחודשת של הקורונה לאור יעילות החיסונים, אולם ישנה קבוצה לא מבוטלת של עשרות אלפי אנשים "מדוכאי חיסון" שנמצאים בסיכון מוגבר.
מה המשמעות של להיות מדוכא חיסון?
מערכת החיסון שלנו נחלקת לשתיים: האחת, המערכת המולדת שמהווה את קו ההגנה הראשוני ונכנסת לפעולה כשגוף זר חודר פנימה. המטרה העיקרית של מערכת החיסון היא למנוע באופן מיידי התפשטות ותנועה של גורמים זרים בתוך הגוף.
השנייה, מערכת החיסון הנרכשת שפועלת בשלב מאוחר יותר. מנגנון הפעולה העיקרי של מערכת זו הוא שכפול של תאי חיסון (לימפוציטים), לצורך ייצור נוגדנים כנגד אותו פולש למערכת המהווה זיכרון לטווח ארוך שתזכור את אותו פולש (הפתוגן), גם אם ייפגשו שוב בעוד שנים רבות.
דיכוי חיסוני הוא מצב בו מערכת החיסון אינה פועלת כהלכה, כך שיש סיכוי גבוה יותר לזיהום כתוצאה מחדירה של פולש. הסיכוי של אדם שמדוכא חיסון לחלות בקלות וללקות במחלות קשות גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסייה עם מערכת חיסון תקינה.
קיימים מספר רב של גורמים לדיכוי חיסוני. לגיל יש השפעה על תפקוד מערכת החיסון ובנוסף גיל מבוגר עלול להשפיע על יעילות החיסון, כמו כן ישנן מחלות כרוניות העלולות לגרום לדיכוי חיסוני מסויים, לדוגמה סכרת לא מאוזנת.
בנוסף, חולים במחלות המטואונקולוגיות, חולים אונקולוגיים שמטופלים בכימותרפיה והקרנות שמחלישים את המערכת החיסונית, חולים במחלות אוטואימוניות שנוטלים תרופות שמדכאות חיסון, מושתלי איברים, חולי מיאלומה נפוצה וגם חולים במחלות נדירות יותר בהן יש פגיעה גנטית ומולדת במערכת החיסון עלולים להימצא בסיכון מוגבר לתחלואה או תמותה מקורונה במידה ויידבקו בנגיף.
הקורונה למדוכאי חיסון חולים היא מחלה קשה ומסכנת חיים
"אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בקורונה באופן קשה. מדגישה פרופ' תמר תדמור מנהלת המכון ההמטולוגי ובנק הדם במרכז הרפואי בני ציון בחיפה. "על אף שכיום השפעת הווריאנטים של הקורונה היא הרבה יותר קלה עבור מרבית האוכלוסייה, יש עדיין קבוצות של מטופלים שנמצאות בסיכון, והקורונה יכולה להיות עבורם מחלה מאוד קשה ואף מסכנת חיים".
עבור אוכלוסיית מדוכאי החיסון, תחלואה כתוצאה מהידבקות בנגיף עלולה גם לגרום לאשפוזים ארוכים. "גם כיום אנו מטפלים בלא מעט חולי לוקמיה לימפטית כרונית (CLL) ולימפומה, לרוב לאחר טיפולים, שחלו בקורונה ולא מצליחים להיפטר ממנה ומתאשפזים שוב ושוב", אומרת פרופ' תדמור.
"בקרב אלו שכן הצליחו להחלים, באופן מצער, אנו רואים חזרתיות של המחלה פעם אחרי פעם, עד כדי כך שהם לא מצליחים להיפטר מהסימפטומים של הנגיף שבאים לידי ביטוי בירידה במשקל ושיעול כרוני. הם לא מצליחים להתקדם, הם מתקשים לחזור לשגרה, הם סובלים מזיהומים חוזרים בריאות עד כדי כך שחלקם פשוט נפטרים מהסיבוכים".
פרופ' תדמור מספרת על ההתמודדות והדילמות של הצוותים הרפואיים באוכלוסיית מדוכאי החיסון. "מגיעים אלינו לבית החולים חולים עם מחלה סרטנית – מחד יש לנו את הצורך לטפל במחלה הממארת שלהם, ומאידך, אנו יודעים שעצם ההחלטה לטפל בהם מבלי שהם מוגנים מהקורונה – עלולה להעמיד אותם בסיכון".
מדוכאי חיסון נשכחו מאחור
"בחודשים האחרונים, בעיקר לאור יעילות החיסונים, ישראלים רבים חזרו לטוס, מגבלות ההתקהלות בוטלו, וברוב המקומות אין צורך לעטות מסכות. יחד עם זאת יש הרבה מאוד אנשים שהקורונה היא סכנת חיים עבורם מפני שהם אינם מוגנים ונמצאים בסיכון מוגבר", אומרת פרופ' תדמור. "הם נמנעים מלראות את המשפחות שלהם ואת הנכדים. הם בוודאי לא מעלים בדעתם לעלות על טיסה ולטייל בעולם".
פרופ' תדמור מוסיפה: "גם האפשרות לבצע בדיקת דם לגילוי נוכחות של נוגדנים בקרב מדוכאי החיסון כבר לא קיימת. אם בעבר ניטרנו מטופלים – בין אם זה במסגרת מחקרים ובין אם זה דרך פעילות ברמת קופות החולים – וכך יכולנו לדעת אם פיתחו נוגדים לחיסונים או לא, עכשיו כשהמגיפה דעכה – כבר לא עושים את הבדיקה הזו ולמטופלים אין שום מידה של ביטחון. הם לא יודעים אם הם הגיבו או לא לחיסון החדש והם תלויים ועומדים באוויר".
הנחיות משרד הבריאות למדוכאי חיסון
משרד הבריאות ממליץ לקבוצות בסיכון להתחסן כנגד נגיף הקורונה, שכן החיסונים הוכיחו את עצמם כהגנה הטובה ביותר נגד הנגיף. ממולץ לפנות אל הרופא המטפל כדי לקבל מידע עבור ההגנה המתאימה עבור החולים האלו.
בשיתוף אסטרהזניקה
