טיפולים חדשים מראים פוטנציאל לצמצום משמעותי של כמות הטיפולים שחולים במחלות רשתית נדרשים לבצע מדי שנה - שכוללים זריקות תוך עיניות. כך עולה משורת פרסומים שהוצגו בשבוע שעבר בכנס השנתי של האגודה האירופית של הרופאים המומחים לבריאות הרשתית (EURETINA).
במהלך הכנס, שנחשב לאחד החשובים בעולם בתחום בריאות העין, הוצגו מחקרים שעסקו בטיפול במחלות רשתית, שמהוות את הסיבה העיקרית לעיוורון בקרב מבוגרים בישראל. לפי המחקרים, בין שבעה לתשעה מכל עשרה מטופלים שקיבלו את הטיפול החדש ירדו מזריקה פעם בשמונה שבועות - לזריקה פעם ב-16 שבועות, תוך שמירה על איכות הראייה למרות המחלה. בנוסף, חלק ניכר מהם הגיעו לריווח של 20 ואפילו 24 שבועות בין זריקה לזריקה.
2 צפייה בגלריה
היפרדות רשתית ניתוח עיניים
היפרדות רשתית ניתוח עיניים
"משך הפעולה של התרופות הקיימות מוגבל". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הטיפולים הקיימים כיום כוללים כאמור זריקות תוך עיניות, שניתנות בהרדמה מקומית ואומנם גורמות לאי-נוחות, אך אינן מכאיבות. עם זאת, המגבלה העיקרית שלהם היא מספר ההזרקות שנדרשות כדי להשיג תגובה אפקטיבית וממושכת. "כיום יש בידינו טיפולים יעילים לטיפול מניעת ההידרדרות במצב הראייה אצל הסובלים מניוון מוקולרי גילי ורטינופתיה סוכרתית", הבהירה פרופ' דינה צור, מנהלת המרכז למחלות ניווניות הרשתית בבית החולים איכילוב וראש החוג הישראלי למחלות רשתית.
פרופ' דינה צור, מנהלת המרכז למחלות ניווניות הרשתית בבית החולים איכילוב וראש החוג הישראלי למחלות רשתיתפרופ' דינה צורצילום: אמיר צור
אך לצד זאת, ציינה כי "משך הפעולה של התרופות הקיימות מוגבל, ולכן צריך לרוב לחדש פעם בחודש-חודשיים את הטיפול, לפחות בשנה או השנתיים הראשונות לטיפול". לדבריה, "הצורך להגיע לטיפולים ומעקבים, לעתים קרובות עם ליווי, מעמיס מאוד על המטופלים, וגם על מערכת הבריאות כולה. מסיבה זו המאמצים העיקריים בשנים האחרונות לפתח טיפולים שמחזיקים לאורך זמן רב יותר כדי שניתן יהיה להפחית את התדירות".
פרופ' צור הסבירה כי ניוון מוקולרי גילי (AMD) היא מחלה שגורמת לניוון של מרכז הרשתית, וכפי ששמה מעיד, היא קשורה בגיל מבוגר. זו המחלה השכיחה ביותר שגורמת לעיוורון בגיל השלישי בעולם המערבי ובישראל, עם 200 מיליון חולים בעולם ואלפים רבים בישראל. "מדובר במחלה כרונית. מי שמאובחן יצטרך מעקב ולרוב טיפולים עד סוף החיים בתדירות כזו או אחרת", הוסיפה פרופ' צור.
"ככל שמתחילים יותר מוקדם ומטפלים באופן איכותי ורציף - כך המצב טוב יותר. תאי הרשתית לא מחדשים את עצמם, אז עדיף למנוע את הנזק לפני שהוא נגרם"
סוכרת יכולה לפגוע ברשתית העין, מצב שנקרא רטינופתיה סכרתית. כתוצאה מכך, מצטברים נוזלים במרכז הרשתית ונוצרת בצקת מקולרית (DME). כ-650 אלף בני אדם בישראל סובלים מסוכרת, ו-DME היא הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בחדות ראיה בקרב אנשים בני 30 עד 65 בארץ. כמו ב-AMD, כלי הדם הקטנים בעין נפגעים ומפרישים נוזלים. "כל חולי הסוכרת שחיים עם המחלה 20 שנה ויותר נמצאים בסיכון מוגבר לפתח את הפגיעה בעיניים", ציינה פרופ' צור.
לדבריה, "בשתי המחלות, ככל שמתחילים יותר מוקדם ומטפלים באופן איכותי ורציף - כך המצב טוב יותר. תאי הרשתית לא מחדשים את עצמם, אז עדיף למנוע את הנזק לפני שהוא נגרם". בגלל הפגיעה הדומה, מנגנון הפעולה של הטיפולים הוא עיכוב הפעולה של החלבון VEGF, שמעודד גדילה לא תקינה של כלי דם בעין. בכנס הוצגו נתונים שבחנו את השימוש בתרופה חדשה, בשם אילייה (Eylea) 8 מ"ג, שכוללת ריכוז גבוה יותר של אחד הטיפולים הוותיקים יותר, שנקרא אילייה במינון של 2 מ"ג, ושומרת על יעילות לאורך זמן ממושך בלי לגרום לתופעות לוואי נוספות, וכך מאפשרת לרווח באופן ניכר את הזמן בין הטיפולים.
2 צפייה בגלריה
עין אנושית
עין אנושית
"בשורה טובה למטופלים שיהיו טיפולים שיאפשרו ריווח של הזרקות". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
המחקרים שפורסמו כללו מעקבים של שנתיים אחר המטופלים שקיבלו אילייה 8 מ"ג, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה את ה-2 מ"ג. מהממצאים עלה כי אצל הרוב המכריע של החולים ניתן לעבור בהדרגה לטיפול פעם ב-16 שבועות ואף יותר, בהשוואה לפעם בשמונה שבועות בטיפול הישן - בלי פגיעה נוספת במצב הראייה.
ניתוח נתוני המחקר מצא כי לאחר שנתיים שבהם נבדקו חולי AMD בטיפול, 71% מהנבדקים הגיעו לריווח של 16 שבועות או יותר בין זריקה לזריקה, 47% הגיעו ל-20 שבועות או יותר ואצל 28% מהחולים הריווח הגיע ל-24 שבועות - בלי פגיעה באיכות הטיפול. בחולי DME, קרוב לתשעה מכל עשרה משתתפים במחקר הגיעו לריווח של 16 שבועות או יותר, 43% הצליחו להגיע לריווח של 20 שבועות לפחות ו-27% הצליחו להגיע לריווח של 24 שבועות – הריווח המקסימלי שנבחן במחקר.
הפרסומים שהוצגו בכנס מבוססים על ניתוח ממצאים ממחקרי הדגל לבחינת יעילות הטיפול החדש. המחקר הראשון, בחולי AMD, נקרא PULSAR, והמחקר השני, בחולי DME, נקרא PHOTON.
כמו כן, בכנס הוצגו גם נתונים על שימוש בטיפול חדש נוסף שמיועד לאפשר ריווח בין זריקה לזריקה, שנקרא ואביסמו, ומתייחד בכך שמלבד פעולה על ה-VEGF הוא חוסם חלבון נוסף שמעורב ביצירת כלי דם חדשים בעין, ונקרא Ang-2. "גם על טיפול זה נצבר כבר מידע משמעותי, גם ממחקרים וגם מהשימוש בעולם האמיתי, והוא מראה יעילות גבוהה עם צורך מופחת בהזרקות, בדומה לאייליה 8 מ"ג", אמרה פרופ' צור. "זו בשורה טובה למטופלים שיהיו מספר טיפולים שיאפשרו ריווח של ההזרקות".