ריאיון עם ד"ר דורית ניצן ארגון הבריאות העולמי
(צילום: משי בן עמי)
יותר מחצי מיליון כבר התחסנו בישראל במנה השלישית, ועדיין בעולם מתלבטים לגבי יעילותה ובטיחותה. ד"ר דורית ניצן מארגון הבריאות העולמי, אומרת הבוקר (ג') באולפן ynet כי עיני העולם נשואות למהלך הזה בישראל.
"אנחנו מסתכלים על ישראל כמדינה מופלאה ונמרצת, ויחד עם המסר של ארגון הבריאות העולמי, שמבקש לחסן ולסייע בחיסון המדינות כולן כדי שלא ייווצרו יותר וריאנטים ומוטציות, אז אנחנו לומדים עם ישראל ומישראל".
יש המון חששות מפני המהלך הזה. הרבה מאוד אנשים טוענים שהבוסטר הזה לא הוכח ואין מספיק ממצאים.
"אנחנו לא ממליצים עדיין ברמה העולמית על הבוסטר, אין לנו ספק שזה יגיע גם לשארית העולם אבל מבחינה בטיחותית זה לא החשש שלנו, החשש שיחד עם מסלולי הבוסטרים ועוד בוסטר ועוד בוסטר, שאר העולם לא מתחסן, ומתחת לאף שלנו נוצרות המוטציות שהן המדאיגות. הפחד שלנו שיהיה וריאנט שלא יגיב יפה לחיסונים כמו שאנחנו רוצים".
בעצם את אומרת שהחיסון בטוח, החיסון אפילו מומלץ, אבל יש פה עניינים אחרים שהם מוסריים וערכיים כלפי חלקים בעולם שטרם חוסנו.
"אני חושבת שהמונחים מוסרי וערכי מאוד חשובים כאן, אבל מעבר כך, אנחנו מכוונים למה שנקרא ביטחון בריאותי. כדי שיהיה ביטחון בריאותי לכולנו על פני כדור הארץ, כולם צריכים להיות בכיסוי חיסונים גבוה. עד שזה לא יקרה, המוטציות והווריאנטים ימשיכו להתרחש בכיסי האוכלוסייה שאינה מחוסנת, ואנחנו נסבול כולנו כך שזה כן נכון, מוסר, דאגה, אור לגויים וכל השאר, אבל גם ביטחון בריאותי מאוד חשוב".
אז בעניין הזה הישראלים יכולים להיות רגועים?
"כן, אין לנו על זה ביקורת, הביקורת היא יותר כמו שאמרתי למהותו של הווירוס הזה, כי החיסון, אנחנו יודעים שהוא חשוב, יעיל ומסייע להצלת חיים גם עם הדלתא. אנחנו רואים את זה. אבל יהיה למדא, יהיו אחרים שמופיעים בשטח ומה יהיה עם החיסונים? אנחנו לא יודעים לעתיד".
את אומרת שיש עוד וריאנטים. מה אתם יודעים להגיד עליהם?
"דלתא ממש דוחף את כל החבר'ה האחרים לשוליים, ממש מעיף אותם. אבל מתחת לאף שלנו נוצרים וריאנטים נוספים. יש את הלמדא שנראה שבינתיים הוא לא תופס תנופה ותאוצה אבל הוא כבר נמצא בהרבה מדינות כך שבאיזשהו רגע, עם איזושהי מוטציה נוספת לאחד הווריאנטים האלה, אנחנו לא יודעים מה יקרה ולכן חייבים כולנו לעזור לאנושות כולה להתארגן".
"המונח המוסרי והערכי מאוד חשוב כאן, אבל מעבר לזה, זה גם מה שאנחנו מכוונים אליו, זה מה שנקרא ביטחון בריאותי. כדי שיהיה ביטחון בריאותי לכולנו על פני כדוה"א כולם צריכים להיות בכיסוי חיסונים גבוה. עד שזה לא יקרה, המוטציות והווריאנטים ימשיכו להתרחש"
האם יש סיכוי שנעבור בקרוב מפנדמיה לאנדמיה, כלומר למשהו נשלט? האם אתם שוקלים להכריז על כך?
"אני לא יודעת בדיוק מתי נכריז את זה, אבל אין ספק שנגיע למועד הזה. אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו כבר מתחילים לחשוב על איך לחיות במצב מאוזן. הווירוס ימשיך את פעילותו, אולי אלימותו תפחת עם הזמן ואז נוכל לחזור לחיים פחות או יותר כמו מה שהיה. זה יקרה, אבל זה עדיין לא עכשיו, ומי בדיוק יכריז על זה, ארגון הבריאות העולמי, גם פנדמיה זה לא מהתפקיד שלנו להכריז אבל הודענו על זה. אני מניחה שבבוא העת אנחנו נוציא את ההודעה הזאת גם כן לאור".
מהו האלמנט שהופך פנדמיה לאנדמיה, כלומר מה צריך לקרות?
"ירידה מהותית ומשמעתית במספר החולים. החולים קשים, המאושפזים. מין סטטוס קוו כזה שבו אנחנו לומדים לחיות איתו. מסכות במקומות צפופים, עם זה נלמד לחיות אבל הכוונה למצב שבו הווירוס מפסיק לעשות את המוטציות הקשות האלה של התפשטות ותחלואה גם לאנשים שחלו קודם. זה יהיה, יגיע הרגע וזה יקרה, אני בטוחה".
"אני מאוד מרוצה מהטון של ממשלת ישראל שאומר: בואו נחכה ונבדוק ונלך עקב בצד אגודל; לא נאיים, אלא נעביר באמת את המושכות לקהילה, לאנשים. אנחנו מבקשים להפעיל את הסגר רק במקרי קיצון. סגרים הם לא פתרון"
מה אפשר ללמוד מהמקרה של בריטניה? האם אתם רואים באמת התמתנות בהתפשטות המגפה?
"אנחנו רואים את ההתמתנות בבריטניה, למרות שבבימים האחרונים יש שם קצת עלייה; נקווה שזה לא תחילתו של גל רע. ראינו בהולנד ובעוד מדינות שהסגרים לא נדרשים כי הקהילה, האנשים, כן מגיבים לזה נכון, שומרים על מרחק, שמים מסכות במקומות סגורים. עדיין, שומרים על ניקיון, לא מצפים שישגיחו עליהם, לא מצפים שיאמרו להם איך להתנהג. כל אחד שומר על השני ועל עצמו. יחד עם זאת, גם בדיקות, הרבה מאוד בדיקות, נגישות לבדיקות בחינם, בבתי מרקחת, בתחנות, בכל מקום, כמו שאנחנו רואים גם בקופנהגן. מאוד עוזר לאנשים לשלוט בזה, לתת לאנשים לאחוז במושכות, אבל בשביל זה המדינה צריכה לתת את הכלים".
אני שומע בקולך גם התנגדות לסגר. אתם בעצם אומרים: אל תלכו לסגרים. את אומרת לממשלת ישראל, אל תעשו סגר, למרות המספרים שיש כאן?
"אני מאוד מרוצה מהטון של ממשלת ישראל שאומר: בואו נחכה ונבדוק ונלך עקב בצד אגודל, לא נאיים, אלא נעביר באמת את המושכות לקהילה, לאנשים. אנחנו מבקשים להפעיל את הסגר רק במקרי קיצון. סגרים הם לא פתרון, הם לא מחנכים, הם לא מלמדים אותנו את התרגיל שאנחנו צריכים לעשות לקראת השלב שעליו דיברת קודם, האנדמיה. מה שמחנך אותנו זה באמת ההשתלטות על עצמנו, הלימוד והדאגה אחד לשני".
