שיתוף פעולה בין שתי קופות חולים 'מאוחדת' ו'לאומית' במסגרתו הכשירו במשותף 121 אנשי רפואה מכלל התחומים. המטרה: לתת מענה יעיל ומהיר, בכל קופה בנפרד, לסובלים מהפרעות אכילה, שעד כה נאלצו לחכות חודשים ארוכים לטיפול.
קראו עוד:
השירות יינתן לא רק במרפאות המחוזיות של כל קופה, כפי שהיה עד עתה, אלא גם במרפאות קהילתיות וכן באמצעים הדיגיטליים שמפעילות שתי הקופות .
הפרעות אכילה הן קבוצת הפרעות נפשיות, המתאפיינות בעיסוק כפייתי באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו. ארגוני בריאות בין-לאומיים מגדירים כמה סוגים של הפרעות אכילה, שהמרכזיים בהם הם אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה התקפית. הפרעות אלה עלולות להשפיע על מערכות רבות בגוף ולגרום לסיבוכים רפואיים קשים.
אחוזי התמותה בקרב הסובלים מהן ובעיקר מאנורקסיה נרבוזה (20-5 אחוז מכלל ההפרעות) גבוהים בהשוואה לחולים בכל המחלות הפסיכיאטריות האחרות. למרות זאת, הן מתאפיינות לעתים קרובות (במיוחד אנורקסיה נרבוזה) בהתנגדות לקבלת טיפול.
התפרצות מגפת הקורונה לפני כשלוש שנים גרמה להצטברות של גורמי סיכון רבים לפיתוח הפרעות אכילה, כמו בידוד חברתי, חוסר ביטחון תזונתי, שיבוש השגרה ופגיעה בנגישות של שירותי הבריאות. חלק מההערכות דיברו על עלייה של פי שלושה במקרי הפרעות האכילה בקרב ילדים ובני נוער
לפי דוח מחקר בנושא שיקום צעירות עם הפרעות אכילה קשות בישראל, שפורסם בשנת 2020, החלמה קלינית מלאה מהפרעות אכילה (היעלמות התסמינים) מתרחשת בקרב 40-45 אחוז מהחולים, החלמה חלקית מתרחשת בקרב 35-30 אחוז ובקרב כ-20 אחוז, המחלה נשארת כמצב כרוני המוביל לעתים לתמותה.
הקורונה כזרז למחלה
התפרצות מגפת הקורונה לפני כשלוש שנים גרמה להצטברות של גורמי סיכון רבים לפיתוח הפרעות אכילה, כמו בידוד חברתי, חוסר ביטחון תזונתי, שיבוש השגרה ופגיעה בנגישות של שירותי הבריאות. חלק מההערכות דיברו על עלייה של פי 3 במקרי הפרעות האכילה בקרב ילדים ובני נוער.
"לא רק הקורונה אחראית להתפשטות התופעה", אומרת ד"ר סיגל סופר, דיאטנית ראשית ב'מאוחדת' ואחת ממובילות המיזם החדש, "אלא גם המסכים השונים, שבני הנוער צמודים אליהם ונחשפים באמצעותם לסטנדרטים חדשים של הופעה חיצונית, והנגישות הגבוהה לכל סוגי המאכלים, כולל הלא-בריאים".
על-פי דוח שהוכן על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנה שעברה, מספר הישראלים הסובלים מהפרעות אכילה עומד על כ-100 אלף, גבוה בהרבה מהדיווחים הרשמיים של הקופות. התופעה קיימת בעיקר בקרב נערות בגיל ההתבגרות ונשים צעירות, אבל לאחרונה ניתן לאתר אותה גם בקרב בנים בגילים אלה, חלקם בעלי משקל גוף תקין. התוצאה: ההמתנה לקבלת טיפול במרפאה ייעודית להפרעות אכילה עומדת בממוצע על 10-6 חודשים.
על-פי דוח שהוכן על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנה שעברה, מספר הישראלים הסובלים מהפרעות אכילה עומד על כ-100 אלף, גבוה בהרבה מהדיווחים הרשמיים של הקופות. התוצאה: ההמתנה לקבלת טיפול במרפאה ייעודית להפרעות אכילה עומדת בממוצע על 10-6 חודשים
כשמדובר באשפוז במחלקות ייעודיות בבתי החולים השונים בישראל, זמן ההמתנה אף ארוך יותר. מאותו דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי כל מחלקות האשפוז בישראל נמצאות באופן תמידי בתפוסה מלאה ובכולן - זמני ההמתנה הם לפחות 3 חודשים עד שנה ומעלה.
"אין ספק שזה זמן ארוך מדי", אומרת ד"ר סופר, "והחלטנו שחייבים לשים קץ למצב הזה. קופות החולים לאומית ומאוחדת משתפות פעולה כבר זמן רב בתחום המחקר האקדמי, ובעקבות זאת עלה רעיון לשיתוף פעולה נוסף".
"כיום, קיימות מסגרות טיפול שונות להתמודדות עם הפרעות אכילה", מוסיפה ד"ר סופר, "כמו מרפאות ייעודיות רב מקצועיות בקופה, מסגרות לטיפול יום, מחלקות אשפוז במרכזים רפואיים לבריאות הנפש, בתים משקמים ויחידות לטיפול יום בהפרעות אכילה. אבל בכל המסגרות האלו קיימים ביקושים גבוהים מאוד ותורי המתנה ארוכים ולכן, ישנה חשיבות רבה לתת פתרון וסיוע ראשוני למטופלים וגם למשפחות שלהם. לטיפול בהפרעות אכילה חלון זמן קריטי להתערבות מוקדמת. עיכוב בטיפול עלול להביא להחמרה ולהתפתחות מחלה כרונית וקשה לטיפול. המטרה היא לאפשר מענה מיידי ובמקביל גם למנוע הדרדרות במצב המטופלים, שרק מחריף ככל שעובר הזמן וככל שהם ממתינים יותר זמן לקבלת מענה מקצועי. איתור והתערבות מהירה מקדמים החלמה, מונעים הדרדרות גופנית ונפשית, סיבוכים, מהלך מחלה כרוני ואף תמותה. מבחינתנו זוהי רק ההתחלה, ואנחנו שואפים לתת את השירות בכל מרפאות הקופה".
121 אנשי צוות רפואיים הוכשרו למשימה
מכיוון שהיה צורך להכשיר כוח אדם לטיפול בנושא, הקימו שתי הקופות את "בית הספר להפרעות אכילה", במסגרתו הוכשרו 121 אנשי צוות רפואיים, ביניהם דיאטניות, רופאי ילדים ומשפחה, אחיות, אנשי בריאות הנפש ועובדים סוציאליים, וקיבלו כלים להתמודדות עם מטופלים שסובלים מהפרעות אכילה . "השילוב בין שתי הקופות העשיר את המשתתפים ואיפשר למידה משותפת מקדמת ומזרזת טיפול", אומרת חני סקאל, דיאטנית ראשית ב'לאומית' וממובילי המיזם.
על-פי שתי הקופות, השירות בכל אחת מהקופות ייפתח כבר בשבועות הקרובים. הטיפול במרפאות הקהילתיות ובאמצעים הדיגיטליים יינתן למתמודדים עם הפרעות אכילה בעצימות נמוכה ובינונית, במשך שישה חודשים, בליווי איש מקצוע מטעם מערך בריאות הנפש שמתמחה בטיפול בהפרעות אכילה. מטרת הטיפול היא בראש ובראשונה לשפר ולייצב את משקל המטופל ואת מצבו הרפואי ולהעניק לו ולמשפחתו תמיכה ודרכי התמודדות. הטיפול יינתן ללא עלות למעט אגרה רבעונית לדיאטנית (29 שקלים).
מה תקבלו ב'כללית' וב'מכבי'?
ב'כללית' מפעילים פרויקטים שונים לטיפול בהפרעות אכילה, ובהם קורס להכשרת צוותים רב מקצועיים בתחום, הפקת מרשמי וידאו, נתינת התערבות ראשונית על ידי צוותי רפואה במרפאת האם של המטופל וקבוצות מקוונות לתמיכה ולהדרכה להורים. בבית החולים שניידר לילדים הוקמה מרפאת המתנה להפרעות אכילה, שנועדה לספק מענה מיידי למטופלים.
ל'מכבי' חמש מרפאות להפרעות אכילה, והיא מקדמת הקמתן של שתי מרפאות נוספות. למכבי יש גם הסכמים עם מספר ספקים ציבוריים הנותנים שירות של טיפול בהפרעות אכילה, והיא מעמידה לרשות המבוטחים דיאטניות המתמחות בתחום. בימים אלו עובדים שם על הכשרות בנושא הפרעות אכילה ומעניקים לרופאי המשפחה של הקופה ייעוץ לטיפול עם ממתמודדים במחלה.
