בשיתוף סאנופי
ד"ר מאיר ורמן, מומחה לאף אוזן גרון ומנתח ראש-צוואר מבית החולים קפלן ברחובות, מסביר עד כמה חשובה זרימת אוויר תקינה ומיטיבה בנחיריים, מה קורה כשהמנגנון משתבש ומדוע צריך להתייחס ברצינות לאף סתום, לצינון שלא חולף וירידה מתמשכת בחוש הריח. כי לפעמים זה לא "רק צינון".
מה זה בעצם אף?
"המהות של האף היא שתהיה בו זרימה ותנועה מתמדת. כמו שהפילוסוף היווני הרקליטוס אמר 'הכל זורם'. ברגע שמשהו באף תקוע, מיד מצטברים עליו חיידקים והוא הופך להיות משהו פתולוגי, לא תקין. לכן הזרימה באף חייבת להיות מתמדת", מסביר ד"ר ורמן. הנשימה באף בריא, מוסיף המומחה, צריכה להיות איטית – עם תנגודת מסוימת אך לא מוגזמת – כדי להבטיח שאוויר חם ולח יגיע אל דרכי הנשימה התחתונות. "החשיבות הזאת היא קריטית במיוחד בחורף, כשיש אוויר קר בחוץ, ואנחנו צריכים לחמם אותו לפני שהוא יורד אל הריאות".
לעיתים, הזרימה הקבועה הזו מופרעת, ונוצרת תגובה דלקתית באף, שנקראת 'דלקת סוג 2'. הדלקת יוצרת בליטות במבנה הרירית העוטפת את פנים האף, והן מתפתחות למבנים בצורת בלוט שנקראים פוליפים.
לדברי ד"ר ורמן, דלקת כרונית זו, שנקראת גם סינוסיטיס כרונית, יכולה להיגרם ממספר סיבות. "יכולה להיות בעיה אנטומית, מבנית שגורמת לכך שריריות נוגעות בריריות, ואם יש מגע יכולה להתפתח דלקת". אפשרות שנייה היא נוכחות של חיידקים שמעוררים את מערכת החיסון – יוצרים תגובה דלקתית של הגוף. "למשל חיידק שנקרא סטפילוקוק זהוב, יש על המעטפת שלו מבנים, אנטיגנים, שגורמים לתגובה של הגוף כלפיו. התגובה הזו יכולה ליצור דלקת ממושכת באף ובסינוסים שלעתים יכולה להיות מאוד קשה ולגרום לתגובה דלקתית כרונית", מסביר המומחה. מנגנון שכיח שלישי, הוא מוסיף, הוא התפתחות פוליפים כתוצאה מדלקת סוג 2. דלקת סוג 2 היא דלקת כרונית לא חיידקית בדרכי הנשימה, בעור ולעיתים גם במערכת העיכול, שמאפיינת מצבים שונים, ובהם תגובה אלרגית במהלכה הבקרה על מערכת החיסון משתבשת מסיבה שאינה ברורה לחלוטין".
מה הם הסימנים לכך שאני סובל מפוליפים?
הביטויים הראשונים לנוכחות פוליפים, מוסיף המומחה, הם ירידה בחוש הריח, תחושת חסימה באף ולעיתים נזלת. "שלושת הסימנים האלה הם לעתים מאוד מוזנחים. אנשים אומרים 'אוקיי אני סתום באף, אני קצת מצונן'. וה'צינון' הזה ממשיך שבוע, שבועיים ולעיתים חודש ולעיתים שנה. לא כך. אם אתה מצונן יותר מזמן מסוים סביר שנקרא לו חודשיים-שלושה, אל תקרא לזה הצטננות. זו לא התקררות רגילה. תפנה לרופא מומחה באף אוזן גרון שיבצע בדיקה אנדוסקופית מעמיקה לאבחון מדויק".
ד"ר ורמן מספר כי לעיתים קרובות, מטופלים מגיעים אליו רק אחרי שמשהו אחר מציק להם, "למשל כשנסתמת להם האוזן או שהם סובלים מכאבים", הוא אומר. "סינוסיטיס כרוני עם פוליפים, כפי שנקראת הבעיה לפי ההגדרות המקצועיות. היא לעיתים ממוסכת: נוטים להדחיק את הסימנים שלה ולא לשים לב אליהם".
לדבריו, המטופלים הסובלים מסינוסיטיס כרונית עם פוליפים יתלוננו לרוב על נזלת ממושכת, ירידה בחוש הריח וגודש. "הרבה אנשים, ולעיתים גם רופאים, לא יודעים לפענח את התלונה של הגודש. אז למדתי עם הזמן שגודש זה תלונה בעצם של נפיחות פנימית, תחושה של נפיחות פנימית כאילו אתה רוצה לקנח איזה משהו ושום דבר לא יוצא".
למה האבחון חשוב?
"אף קשור לאיכות חיים כי לנשום דרך האף זה הדבר הבסיסי ביותר. כל כך חשוב, בצורה שאנחנו לא מבינים עד תום, אבל מחקרים מראים שהפגיעה באיכות החיים לאנשים עם סינוסיטיס כרוני היא כמעט שקולה לפגיעה שסובלים אנשים עם בעלות לב כרוניות או עם בעיות ריאה כרוניות - זאת אומרת זו פגיעה מאוד משמעותית באיכות החיים".
לעיתים, הפוליפים מהווים יותר מאשר פגיעה באיכות החיים. ד"ר ורמן מספר כי חלק מהמטופלים שלו סובלים מתופעה שנקראת דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) שעשויה להיות קשורה לבעיות בזרימת האוויר באף. אצל הסובלים מדום נשימה בשינה, בכל פעם שהם נכנסים למצב שינה עמוקה, הנשימה שלהם מופרעת, אוויר טרי לא נכנס לריאות, והגוף גורם להם להתעורר. דום נשימה בשינה יכול לגרום לאירועים מוחיים, הפרעות קצב, מחלות לב, יתר לחץ דם וגם תאונות דרכים כתוצאה מעייפות מצטברת.
הטיפול בדום נשימה בשינה הוא בעזרת מכשיר המזרים אוויר בלחץ חיובי דרך האף והפה בזמן השינה, שנקרא CPAP. "אבל הCPAP לא יתפקד כמו שצריך אצל מי שיש לו פוליפים באף. במקרים האלה של דום נשימה בשינה אני הרבה יותר אגרסיבי, במירכאות, מבחינת הטיפול שלי ומבחינת מה שאני מהלך אימים, על הבן אדם עצמו כדי שהוא יטפל בעצמו, כי זה קריטי".
האבחון של פוליפים מתחיל בשאלון בן 22 שאלות, שבוחן שאלות כמו תחושת חסימה באף, ירידה בחוש הריח, הפרעות בשינה ועוד. בשלב הבא, ד"ר ורמן מספר, הוא משתמש באנדוסקופ כדי לבחון את החללים הפנימיים של האף, המחולקים לשלוש "קומות" - שנקראות קונכיות. "אני עובר על הקומה הראשונה ובוחן את הקונכייה התחתונה. משם אני עובר לקונכייה האמצעית, ושם אני כבר אמור לדעת אם יש או אין בעיה, כי הפוליפים נובעים מצדי הקונכייה האמצעית. לפעמים אני בוחן את הקונכיה העליונה שאחראית על חוש הריח".
כיצד מטפלים בפוליפים?
"ארסנל הכלים לטיפול בפוליפים כולל שלוש שכבות. בשלב הראשון, מנסים טיפול באמצעי לא-תרופתי: שטיפות של מי מלח. מי המלח פותחים את האזורים שבהם יש עצירה של זרימת האוויר, אזורים של סטזיס, שיכולים לעודד התפתחות דלקת.
"בשלב השני, אם פתיחת העצירות לא מספיקה, ישנן תרופות שונות שעוצרות את החמרת המחלה וגם מקטינות את הפוליפים. את התרופות אפשר לחלק לשתי קבוצות –סטרואידים או תרופות של דלקת שאינן סטרואידים, שהן מעכבי לויקוטריאנים".
סטרואידים יכולים להינתן בצורה מערכתית – לכלל הגוף – דרך הפה או בזריקה, או מקומית לאף בעזרת תרסיס. "לסטרואידים יש תופעות לוואי ואנחנו לא מעוניינים לתת אותם לטווח ארוך. הם פועלים באופן לא מובחן על כל דלקת בגוף. המטופל מרגיש שהוא נושם, שהוא מריח שוב, אבל ההנאה הזו היא לטווח קצר", מסביר ד"ר ורמן ומציין כי עבור חולים שאינם יכולים לשאת טיפול בסטרואידים מקומיים אפשר לתת טיפול במעכבי לויקוטוריאנים, שהן תרופות לבליעה. לויקוטריאנים, הינם מתווכים תאיים דלקתיים המיוצרים על ידי תאים לבנים והם משתתפים במחלות דלקתיות שונות.
השלב השלישי כולל ניתוחים מורכבים לטיפול בהסרה כירורגית של הפוליפים מהאף וממערות הפנים. "מדובר בניתוח שבו אנחנו מסירים את הפוליפים ומפנים את דרכי המעבר, כדי לאפשר זרימה של אוויר". ד"ר ורמן מדגיש כי מדובר בניתוח הדורש מיומנות רבה. "המיקום של הסינוסים הוא מתחת לבסיס הגולגולת - ליד העיניים, לפעמים במרחק של מילימטרים ספורים". כדי להבטיח ניתוח מועיל בלי לגרום לפגיעה היקפית, מסביר המומחה, "יש לנו ציוד אנדוסקופי - מסתכלים עם מצלמה לתוך האף - ויש מכשירים עדינים שאיתם כורתים וגם שואבים את אותם פוליפים כדי מצד אחד ליצור את המרווח הכי גדול, מהצד השני לשמור על המבנים החשובים בתוך האף".
אצל חלק מהחולים, מתפתחים מחדש פוליפים והם זקוקים לניתוחים חוזרים. עבור חולים אלה, שאינם מצליחים להגיע לאיזון, ישנן תרופות ביולוגיות מסוג חדש. מדובר בחומרים שפועלים על תאי מערכת החיסון שאינם סטרואידים, כמו ציטוקינים, "הם מועילים לחלק מהמטופלים. הן על דרכי נשימה עליונות האף והסינוסים והן על דרכי נשימה תחתונות", אומר ד"ר ורמן ומוסיף כי "הקו התרופתי האחרון והחדשני שקיים היום בעולם הוא הנוגדנים המונוקלונליים - נוגדנים שנוצרו במיוחד לפעול נגד תאי דלקת ספציפיים". "הם 'תופסים' את מי שעושה הכי הרבה בלגן באף, 'ושמים אותו בכלא', לכל הזמן שלוקחים את הנוגדן", מתאר ד"ר ורמן את פעולת התרופות הביולוגיות החדשניות בשפתו הציורית. "הנוגדנים משפרים את איכות החיים להמון אנשים".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא/ה המטפלים.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי
