ד"ר טל ברוש: "אירוע שאני לא חושב שיהיה ניתן לשלוט בו בצורה מלאה"
(צילום: משה מזרחי)
עם שיא שרושם הבוקר (ב') הגל החמישי בנדבקים ובאחוז החיוביים, עלייה במקדם ההדבקה ל-1.88 וגם במספר החולים הקשים שנזקקים לאשפוז, אומר לאולפן ynet ד"ר טל ברוש, מזכיר הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) ומנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא אשדוד: "יש פה אירוע שאני לא חושב שיהיה ניתן לשלוט בו בצורה מלאה. תהיה פה התפרצות גדולה מאוד, שבה ייחשפו לנגיף רוב האנשים באוכלוסייה. יידבקו, לא יידבקו, אני לא יודע. יש לנו כרגע התפרצות של נגיף שהוא יותר מידבק ממה שראינו קודם, עם רמת הידבקות שקשה לשלוט בה".
ד"ר ברוש סבור כי כמו בסבבים הקודמים, אפשר היה תיאורטית לשלוט בגל הנוכחי על ידי אמצעים אפידמיולוגיים קשים, דוגמת סגר מוחלט. "גם בזה הנזק הוא אדיר, והאוכלוסייה התעייפה מהדברים האלה. יש לנו כרגע איזושהי עייפות מובנת של קורונה, כשאנשים פחות משתמשים במסכות, פחות נמנעים מהתקהלויות ויש דברים שאנחנו גם לא רוצים יותר לעשות, שזה לסגור את הכול – לסגור את בתי הספר לחלוטין, לעבור לגמרי לזום, לא ללכת לעבודה, כמו בסגר הראשון – פשוט להישאר בבית ולצאת רק עם הכלב. אין כרגע רצון לעשות את זה".
קראו עוד:
אז או סגר או השתוללות בהדבקה - זה מה שמצפה לנו?
"מה שהממשלה מנסה לעשות, זה למתן את הגל הזה כדי שהוא לא כולם יידבקו בתוך שבועיים, אלא שהוא יימשך יותר. מה שקריטי בניהול הגל הזה הוא כמה אנשים ימותו, וכמה מערכת הבריאות תוכרע או תעוכב על ידי חולים קשים וחולים בינוניים שיעמיסו עליה. החלק הכי משמעותי פה זה להגן על אוכלוסייה פגיעה, באמצעות החיסונים, כולל נושא המנה הרביעית".
ד"ר ברוש מזכיר שגם בווריאנטים הקודמים, רוב האנשים שנדבקו עברו את המחלה בשלום ולא פיתחו מחלה קשה, ורק מיעוטם, "מיעוט משמעותי" – מפתח מחלה קשה. "האומיקרון קל יותר, אפשר כבר להגיד את זה, יש מספיק נתונים אמינים, ולא רק מדרום אפריקה אלא גם נתונים טובים מאוד מבריטניה, שמראים שהסיכון של אדם אינדיבידואלי שנדבק באומיקרון להגיע לאשפוז הוא משמעותית קטן יותר. אבל הוא לא אפס, בסדר? הנגיף לא איבד לחלוטין את אלימותו, עדיין יש סיכון ובמספרים הענקיים שאנחנו צפויים לראות פה, זה יהיה מספיק בשביל לייצר תחלואה קשה בכמות מאוד משמעותית.
בהנחה שכ-50 אלף איש יידבקו מדי יום בשיאו של הגל החמישי, ד"ר ברוש נשאל האם מערכת הבריאות מסוגלת לספוג 150-100 מאושפזים נוספים מדי יום. "אני לא חושב שאנחנו נגיע למצב שלא נמצא מיטות אשפוז בתי החולים לחולים הקשים. היינו רחוקים מזה בגלים הקודמים, אבל אנחנו כן היינו במצב של פגיעה באיכות הטיפול שאנחנו נותנים באופן כללי, ויכול להיות שניאלץ להגיע למצב הזה בגל הנוכחי.
על הבוסטר: "עם כל התמיכה שלי במנה הרביעית, זה הרבה פחות חשוב מאשר המנה השלישית למי שלא קיבל אותה עדיין. והבוסטר עובד די מהר, תוך כשבוע, אז זה הזמן לרוץ ולעשות את זה"
"המספרים האלה מספיק גדולים בשביל לייצר נטל גדול מאוד על בתי החולים ולפגוע בטיפול שאנחנו נותנים גם לחולי הקורונה וגם לחולים אחרים, כי המערכת לא יכולה להתרחב ואין לה יותר מדי רזרבות. יש כמות מוגבלת של אחיות, כמות מוגבלת של רופאים ושל טכנאים. כשיש יותר חולים, זה חולים מאוד קשים שמצריכים הרבה מאוד תשומת לב קלינית, אז אנחנו מטפלים פחות טוב בכולם. זו המשמעות כשמגיעים למספרים מאוד גבוהים".
ד"ר ברוש מקווה שהבוסטר ואולי גם המנה הרביעית יקטינו משמעותית את התחלואה הקשה בישראל. "אנחנו כן יודעים שחיסון – בעיקר חיסון טרי – משפיע על זה בצורה טובה מאוד. זאת אומרת, יש יעילות טובה של החיסון, בעיקר אחרי הבוסטר, למנוע אשפוז ולמנוע מוות גם עם האומיקרון".
על החיסון הרביעי: "זה לא נבדק עדיין, אנחנו עושים כרגע איזשהו הימור מושכל, בהתייחס למה שאנחנו יודעים על הנגיף ועל החיסון והמטרה העיקרית היא למנוע תחלואה קשה ומוות"
הוא מודה שבידי הצט"מ אין עדיין מידע מוכח בדבר תועלת גדולה של חיסון רביעי: "זה לא נבדק עדיין, אנחנו עושים כרגע איזשהו הימור מושכל, בהתייחס למה שאנחנו יודעים על הנגיף ועל החיסון והמטרה העיקרית היא למנוע תחלואה קשה ומוות. ככל שאנחנו יורדים בגילים, הדבר הזה פחות משמעותי כי בקרב צעירים, הסיכון לתחלואה קשה ולמוות הולך ויורד. לכן אני לא בטוח שאנחנו נרוץ עם הדבר הזה, אלא אם נראה בשטח שזה מאוד מועיל ואז נקבל יותר ביטחון ללכת ולהציע את זה גם לאוכלוסיות צעירות יותר. מידת ההגנה של מי שהתחסן בשתי מנות בלבד, מזכיר ד"ר ברוש, "היא נמוכה מאוד-מאוד. עם כל התמיכה שלי במנה הרביעית, זה הרבה פחות חשוב מאשר המנה השלישית למי שלא קיבל אותה עדיין. והבוסטר עובד די מהר, תוך כשבוע, אז זה הזמן לרוץ ולעשות את זה".
לשקול אלטרנטיבות לבדיקות
באשר למדיניות הבדיקות והעומסים הכבדים שחווה המערכת, ד"ר ברוש אומר: "נהיה חייבים להפחית את כמות האנשים שנבדקים, לא תהיה לנו ברירה. אי-אפשר לעשות יותר מ-X בדיקות במדינת ישראל, זה פשוט לא אפשרי. אנחנו צריכים לשקול אלטרנטיבות אחרות, כמו למשל מעבר לבדיקות עצמיות בבית. להעביר את האחריות לאדם האינדיבידואלי שנדבק, זה פחות מוצלח – אין על זה שום פיקוח, אין אכיפה, אבל יכול להיות שאין לנו ברירה – נצטרך לשקול את הדבר הזה".
"אני חושב שיהיה לנו פה גל שבאמת ישטוף אותנו, יעשה הרבה מאוד הדבקות ויכול להיות שבסיומו של הגל הזה יהיו בעולם כל כך הרבה מחלימים, שזה כן יעשה איזשהו משהו מאוד משמעותי למגפה ויקטין את הסיכון לעוד גלים כאלה עם הרבה תמותה. אני חושב שבסוף יכול להיות שתהיה ברכה. אנחנו אבל צריכים לצלוח את הגל הזה עם כמה שפחות פגיעה בנו ובהורים ובסבים ובסבתות שלנו, ולכן באמת זה זמן להתחסן. ומי שלא התחסן – לא להשתולל עם חשיפות של אנשים, במיוחד לא אנשים פגיעים".
קופות החולים החלו באספקת תרופת הקורונה של פייזר
בתוך כך, מכבי ומאוחדת הודיעו אתמול (א') כי הן החלו במתן התרופה האנטי-ויראלית של פייזר, "פקסלוביד". מדינת ישראל רכשה 20 אלף תרופות, כאשר המשלוח הראשון שחולק כבר כולל 2,000 מנות.
קופות החולים החלו במתן התרופה החדשה של פייזר
(צילום: משה מזרחי)
ד"ר ארז כרמון, מנהל רפואי במשל"ט קורונה של מאוחדת, מדווח הבוקר כי אתמול בערב קיבל החולה הראשון במאוחדת את התרופה לביתו. "אנחנו מאתרים את החולים לפי גורמי הסיכון להידרדרות למצב קשה. זה מתבסס בעיקר על פרמטרים שקשורים לגיל, תחלואת רקע, ואנשים שהם מדוכאי חיסון, ומציעים להם את הטיפול החדשני. הכוונה היא לעשות את זה לכל החולים שנמצאים בסיכון גבוה, ואנחנו צופים שבימים הקרובים המספרים שלהם יעלו בצורה משמעותית".
ד"ר כרמון מסביר שהקופות יעקבו מדי יום אחר מצב המטופלים, כדי לעקוב אחרי תופעות לוואי ולוודא שהחולים באמת נוטלים את התרופה בצורה הנכונה, ומבהיר שהתרופה לא אמורה לשפר את מצבו של החולה, אלא פועלת למניעת הידרדרות. "אנחנו נותנים אותה לחולים קלים ובינוניים כדי למנוע את ההידרדרות שלהם למצב קשה. חולים שכבר נמצאים במצב קשה או שהם עם סטורציה נמוכה - הם חולים שכבר לא יכולים ליהנות מהתרופה. חולים כאלה צריכים להתאשפז ולקבל טיפול אחר בבית החולים".
אתם אופטימיים בזכות התרופה?
"בהחלט, אבל אנחנו חושבים שזאת רק שכבת הגנה אחת. הפקסלוביד היא לא חזות הכול. המניעה האמיתית והחשובה היא בהתחסנות ואנחנו רואים נתונים שהאוכלוסייה שמחוסנת גם אם היא נדבקת בווירוס, הסיכוי שלה להידרדר לתחלואה קשה היא פי 10 יותר נמוכה מחולים שהם לא מחוסנים. אי אפשר להתבסס רק על התרופה. מאוחדת קיבלה 300 מנות כדי להתחיל את הימים הראשונים. אני מניח שבשימוש נכון ומושכל לא צפוי מחסור בתרופה".
