בשיתוף סאנופי
הסכנה מתחילה בלב: יש לו שמות רבים – אירוע לבבי, התקף לב או פשוט אוטם שריר הלב, אשר נגרם כתוצאה מפגיעה באספקת הדם לשריר הלב העלולה לגרום לנזק חמור בתפקודו ובמקרים מסוימים אף למוות.
התקפי לב מהווים אחד מגורמי התחלואה ותמותה השכיחים בעולם המערבי. מרביתם מתרחשים באנשים עם מחלת לב כלילית כתוצאה מטרשת העורקים הגורמת להיצרות ואף חסימה של העורקים המספקים דם לשריר הלב.
מדי שנה מאושפזים כ-25,000 ישראלים בעקבות התקף לב, חלקם עם אירועים חוזרים של התקפי לב. אך יש גם חדשות טובות: גם אם עברתם כבר אירוע לבבי בחייכם, על ידי שמירה על מספר עקרונות תוכלו לצמצם באופן משמעותי את הסיכון לאירוע לבבי נוסף.
שיעור גבוה של אירועים חוזרים
"חשוב לזכור שהשיעור של אירועים לבביים חוזרים בקרב מי שכבר חווה אירוע לבבי הוא גבוה, בייחוד בשנה הראשונה", אומר ד"ר צפריר ברק, קרדיולוג, מנהל השירות למניעה ושיקום מחלות לב בבית החולים "הכרמל". יש גם עלייה בשיעור אירועים הקשורים לטרשת עורקים באתרים נוספים בגוף, כגון שבץ מוחי ומחלת כלי דם היקפיים. "אנחנו לא יכולים למנוע לחלוטין אירוע נוסף, אך בהחלט ניתן להפחית במידה רבה את הסיכון.
"ישנם גורמי סיכון ברי השפעה אשר מחמירים את הנטייה לפתח טרשת עורקים הגורמת להיצרויות בכלי הדם, ועליהם יש לנו יכולת להשפיע: גורמים אלו כוללים בין היתר - עישון, השמנה, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, סוכרת, תזונה לקויה והיעדר פעילות גופנית. ככל שמספר גורמי הסיכון הלא מאוזנים יפחת, כך יפחת גם הסיכון למחלות לב וכלי דם. יש לציין כי ישנם גם גורמי סיכון שאינם ברי השפעה, כגון גיל, מין, היסטוריה משפחתית, ומרכיבים גנטיים. אך חשוב להדגיש כי מחקרים הראו כי גם מי שיש לו גנטיקה "רעה" ושומר על אורח חיים בריא ומאוזן, יפחית משמעותית את דרגת הסיכון שלו באופן יחסי.
אורח החיים שעשוי להפחית את הסיכון לאירוע לבבי חוזר
כיצד ניתן להפחית את הסיכון להישנות אירועים לבביים? הבסיס כמובן, מתחיל באורח חיים בריא. "לא צריך להיות רופא מומחה – כולנו מכירים את העקרונות של אורח חיים בריא", קובע ד"ר ברק. קודם כל, יש להימנע מעישון. כשני שליש מהצעירים מתחת לגיל 50 שמגיעים עם התקף לב משני בגלל עורק כלילי חסום הינם מעשנים. הימנעות או הפסקת העישון היא הפעולה בעלת הערך המשמעותי ביותר במניעת מחלות לב וכלי דם. הבעיה היא שלמרות מאמצים גדולים של שירותי הבריאות, שיעורי הפסקת עישון לאחר אירוע לבבי הינם נמוכים. לא קל להפסיק לעשן, אך ישנן דרכים שונות שבהם מנסים להתמודד עם בעיה קשה זאת, בהצלחה חלקית.
"מרכיבים נוספים בשמירה על אורח חיים בריא כוללים הקפדה על עקרונות תזונה בריאה, שמירה על משקל גוף תקין ופעילות גופנית סדירה. אנחנו ממליצים לכל מי שמצבו הקליני יציב לאחר אירוע לבבי להקפיד על פעילות גופנית סדירה, בעיקר אירובית, כאשר הסף המומלץ הוא מינימום 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית בעצימות בינונית או 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה, בעדיפות חלוקה על פני מספר ימים במהלך השבוע".
מה עם תזונה?
"חשוב לשמור על תזונה בריאה, כאשר ההמלצה היא לאמץ את עקרונות התזונה הים תיכונית, המבוססת על צריכה רבה של פירות וירקות, הימנעות ממאכלים מתועשים, הפחתה של סוכרים, שתייה ממותקת ופחמימות פשוטות, ובמקומם דגנים מלאים וקטניות. כמו כן, צריכת עוף ודגים המועדפים על פני בשר אדום ובשר מעובד, מוצרי חלב במידה מתונה וצריכת שומנים בריאים לא רוויים כמו שמן זית ואגוזים".
ד"ר ברק מוסיף: "תזונה בריאה היא חשובה בפני עצמה, אך לרוב אין לה את היכולת להוריד את רמות הכולסטרול בדם באופן ניכר בקרב מי שסובל מכולסטרול גבוה. כשאנחנו מדברים על מניעה של אירוע חוזר מבחינת כולסטרול, שינוי באורחות החיים ללא טיפול תרופתי אינו מספיק. מכיוון שהורדת הכולסטרול לרמות נמוכות מאוד מעכבת את התפתחות טרשת העורקים ומפחיתה את הסיכון לאירועים נוספים, יש הכרח בטיפול תרופתי, גם באדם עם רמת כולסטרול ממוצעת אשר עבר אירוע לבבי".
למה יש חשיבות כה רבה לטיפול התרופתי, למרות השמירה המוקפדת על אורח חיים בריא?
"לרבים מגורמי הסיכון יש צורך לשלב טיפול תרופתי, אשר הוכח במחקרים מבוקרים גדולים כמפחית תחלואה, בין אם מדובר בטיפול תרופתי לסוכרת, יתר לחץ דם או להפחתת כולסטרול. זאת כמובן בשילוב שיפור אורחות החיים".
עם אצבע על הדופק
בנוסף לטיפול התרופתי הקשור באופן ישיר לגורמי הסיכון השונים, מציין ד"ר ברק גם את חשיבות הטיפול התרופתי שמטרתו באופן ישיר הינה הפחתת הסיכון לאירועים לבביים חוזרים. אספירין במינון נמוך ניתן לכל החיים לאחר התקף לב. בנוסף, על כל מטופל שעובר אירוע לבבי וצנתור התערבותי, לקחת תרופה נוספת מעכבת טסיות למשך תקופה מסוימת לאחר הצנתור, זאת כדי להקטין את הסיכון להיווצרות קרישים וחסימת התומכנים. ישנן גם תרופות שעוזרות לשמור על התפקוד הלבבי במידה וישנה ירידה בתפקוד הלב לאחר אירוע לבבי או כאשר מתפתחת אי ספיקת לב.
בתי החולים בישראל עושים את מיטב המאמצים על מנת להיות עם האצבע על הדופק, תרתי משמע. במסגרת תוכניות שיקום לב המוצעות בבתי החולים בישראל, זוכים המטופלים למסגרת צמודה ותומכת שתכליתה היא מניעת ההתקף הבא או לפחות – הורדת הסיכון באופן משמעותי.
"מומלץ לכל אדם שעבר התקף לב להשתתף בתוכנית שיקום לב, הכלולה בסל הבריאות לשלושה חודשים לאחר התקף לב, צנתור התערבותי או ניתוח לב ואשפוז עקב אי ספיקת הלב", אומר ד"ר ברק. "למכון השיקום מגיעים בדרך כלל פעמיים בשבוע ומבצעים פעילות גופנית מנוטרת ומבוקרת תחת ניטור אק"ג, השגחה והדרכה של צוות רב תחומי הכולל רופא קרדיולוג, אח/ות טיפול נמרץ לב, פיזיולוג מאמץ ומאמנים גופניים, דיאטנים ופסיכולוג שיקומי.
"מסגרת זאת מאפשרת למטופל לחזור בצורה מיטבית ובהקדם האפשרי לתפקוד מיטבי, והוכחה מדעית כמפחיתה את הסיכון לאירועים לבביים נוספים ואף תמותה. אך לצערנו, כמות המשתתפים בתוכניות שיקום לב היא נמוכה ועומדת על כ-20%-30% מהזכאים לשירות זה".
ולבסוף, כמובן שישנה גם האחריות האישית של כל מטופל. "יש חשיבות להיות במעקב רפואי סדיר אצל רופא/ת המשפחה, אשר לו תפקיד חשוב בראייה הכוללת של התחלואה הנלווית וגורמי הסיכון של המטופל, ובמעקב תקופתי אצל הקרדיולוג המטפל", הוא מסכם.
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.
