בשיתוף פורום Reboot
צפו בשיחת הבריאות עם ליאור שטרסברג:
לנצח את מחלת הבדידות עם ליאור שטרסברג
לפני כחודש נמצא בירושלים מר מנשה כהן בן 60, שמת שבועיים קודם לכן לבד בדירה שלו. הוא הצטרף למעל 170 מבוגרים שמתו בשנה האחרונה לבד בבית. זה יכול להיות גם סבא שלך, או סבתא שלך.
בדידות היא מחלה מסוכנת. התרופה, אפילו החיסון אפשר לומר, נמצאים ממש פה, אצל כל אחת ואחד מאתנו. רק צריך להעביר את זה הלאה. המחשבה שעולה לרוב האנשים בראש היא שבדידות זה לא נעים, אבל כולנו לבד לפעמים.
מה הביג דיל? זה רחוק ממני שנות אור. אז זהו שזה לא נכון. תרשו לי להפריך לכם כמה מיתוסים על בדידות.
מיתוס 1: בדידות זה לא נעים אבל אפשר לחיות עם זה
אופס, טעות. מחקרים בארץ ובעולם קבעו: לאנשים בודדים יש 30% יותר סיכון לשבץ מוחי ומחלות לב ו-40% יותר סיכון לדמנציה. להיות בודד זה מסוכן כמעט כמו לעשן 15 סיגריות כל יום.
למה בעצם? על פי תאוריה שגיבשו מומחים בשנים האחרונות בדידות היא סכנה פיזית וקיומית לחיים של בני אדם. מנקודת מבט אבולוציונית, מי שדחוי חברתית ולא מוצא את מקומו בתוך השבט, חשוף לפגיעת טורפים או לעיתים לפגיעת שבטים עוינים. בדיוק בגלל זה, בדידות היא סימן שאומר למוח "זהירות, סכנה, הבן אדם הזה חייב להתחבר עם אנשים בסביבה שלו". זה אותו מנגנון שאומר למוח שאנחנו חייבים לשתות ולאכול, או לברוח כשאנחנו עומדים מול אריה בטבע.
בדיקות מעבדה גילו כי מערכת החיסון של אנשים החשים בדידות, מתנהגת אחרת ברמה הביולוגית: המוח החכם שלנו יודע שבדידות היא עניין של חיים ומוות, ומערכת החיסון נכנסת למצב מגננה כצעד של מניעה, תוך שהיא נערכת לתסריט של פלישת חיידקים ומייצרת דלקת. דלקת שלא מטפלים בה הופכת כרונית ופוגעת פגיעה חמורה בבריאות. בקיצור ממש לא "סתם משעמם".
מיתוס 2: בדידות זו בעיה של זקנים
למעשה, כמעט 49% מבני דור ה-Z (מי שנולדו אחרי 1996 בגדול) מדווחים על בדידות לפעמים או רוב הזמן, לעומת פחות מ-40% מהדור שנולד לפני 1946 (הדור השקט). וזה למרות שהצעירים כל היום ברשתות חברתיות ומחוץ לבית. בקיצור, זו בעיה של הורים וגם של ילדים. שלנו.
מיתוס 3 – בדידות זה למי שאין לו משפחה או שהילדים שלו גרים רחוק, וגם למי שלא יוצא מהבית
גם לא. גם למי שיש משפחה, ואפילו באה לבקר פעמים בשבוע- עדיין רוב הימים והשעות הוא לבד. נשמע מוזר, אבל בדידות זה גם לשבת בקצה השולחן בארוחת חג, לא לשמוע מספיק טוב מה אומרים בצד השני, אולי שלא נעים לך לבקש שוב לדבר יותר לאט – ובסוף פשוט להיות לבד. דווקא במדינה שמקדשת את החבר'ה ושהספורט הלאומי הוא ארוחת שישי, כגודל הציפייה כן גודל האכזבה.
עבור אזרחים ותיקים זה קשה יותר: לקום מהספה, להתלבש, לצאת. יש הרבה יותר מבוגרים שנמצאים עדיין בקורונה (לא המחלה, התקופה והסגר החברתי), אולי הם באבל כי איבדו חברים ואהובים. אבל יש בכל זאת חדשות טובות – התרופה למחלה הזו טמונה בנו, בי, בך, בך. האחריות לשאול, לחפש ולהגיש עזרה היא של כולנו יחד.
איך? זה קל. לדפוק על הדלת של השכן המבוגר ולשאול אם יש לו במקרה כוס סוכר. לדבר עם השכנה במדרגות כי אני כן יכול לצאת לטיול עם הכלבה שלי והיא לבד 24 שעות 6 ימים בשבוע. לשים פתק על המחשב: "להתקשר השבוע פעמיים לסבתא". לעודד את הקרובים המבוגרים (גם הדודים) לצאת ולפגוש חברים. להזכיר להם שאין שום דבר שעושה טוב על הלב (ולמוח) כמו להיות שייך לחבורה, ההרגשה שאני חלק משָלם אנושי.
נכון, יש ממשלה שצריכה לשפר מדיניות, ועיריות, ועמותות. אבל בסוף מי שייקח אחריות ויוציא אותם מהבדידות והסכנה הזו הוא אנחנו.
מי שלימדה אותי את השיעור החשוב הזה היא אימא שלי, שלא רק שלא הפסיקה להגיד לי שהחברים והמשפחה הם הדבר הכי חשוב אלא גם נתנה דוגמא אישית. לפני שש שנים בערך היא התחילה להתנדב בפרויקט בעמותה שאני מנהל, ולבקר ניצולת שואה בשם שושנה, מדי שבוע. קשה להסביר כמה מהר הן התחברו, וכמה משמעותיות הן הפכו להיות בחיים אחת של השנייה. לא יודע להגיד לכם עד היום מי נהנתה יותר, אבל שתיהן בוודאות נלחמו על הקשר הזה. ועוד יותר כשהגיעה הקורונה: ממרחק בטוח, והרבה יותר בטלפון מן הסתם, אבל כמה שרק יכלו. לצערי הרב הן לא הספיקו את כל מה שתכננו. אמא שלי נדבקה בקורונה באוגוסט 2020, ונפטרה שלושה חודשים אחר כך. לשושנה חסרו הנוכחות והחברות, כשהבדידות וההסתגרות הכללית של הקורונה רק העמיקו אותה. חודשיים אחר כך גם שושנה נפטרה.
ברור לי שאפילו שאני מנהל ארגון ענק שעושה טוב להמון אנשים, אני מבין שבסוף, ההשפעה שלי לא יותר גדולה או חשובה מהביקורים של אימא שלי, האחת, שבאה לבד לשושנה כל יום שישי, והפכה אותה לחלק מהשָלם האנושי שלה.
ולכן יש רק דבר אחד שאני מבקש מכם לעשות: תפקחו עיניים ותחפשו אותם – את הקרובים המבוגרים שלכם, את השכנים שלכם שנמצאים לבד כל או רב הזמן – ותגיעו אליהם. תנו איתות, סימן חיים, תנו יד – שידעו שהם לא לבד.
שיחת הבריאות בשיתוף פורום Reboot המעודד חדשנות ויזמות ישראלית במערכת הבריאות ואת השיח הציבורי בתחום. שיחות בריאות נוספות
בשיתוף פורום Reboot
