קרניות עיניו של עומר דץ ז"ל שנפטר מהתקף אפילפסיה יושתלו בחולים שמחכים לתרומה. כך הודיע הבוקר (יום א') המרכז הלאומי להשתלות. ההחלטה התקבלה לאחר שהוריו של עומר, אורנה ומשה דץ, הסכימו לתרומת האיברים. דץ ז"ל הובא למנוחות ביום שישי בבית העלמין בנחלת יצחק שבגבול גבעתיים-תל אביב.
כבר ב-2008 חתם משה דץ על כרטיס אדי: "אני חותם בעקבות הפנייה של ynet אליי. כשאסיים את תפקידי בחיים האלה ואוכל להציל חיים או לשפר את איכות חייו של מישהו, אשמח לדעת שלשם כך השתמשו באיברים שלי", אמר בשעתו.
"אני קורא על התור הארוך של המושתלים שמחכים, על הייסורים שהחולים עוברים כי אין כליה או אברים אחרים. על הפאניקה שיש תמיד מכיוון שכל דקה יכולה להיות הדקה התשעים. תמיד מרגש אותי לקרוא את הסיפורים מהצד השני, של אלה שתרמו ואחר כך נפגשו עם מי שקיבלו את התרומה".
- לחתימה על כרטיס אדי - לחצו כאן
בנו, עומר דץ ז"ל, נפטר בחמישי האחרון ממחלת האפילפסיה, הפרעה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית. המחלה, שממנה סובלים כ-90 אלף איש בישראל, נגרמת מהפרעה בפעילות החשמלית של תאי העצב במוח שגורמת לפרכוסים. חולי אפילפסיה נעזרים כיום במגוון טיפולים מתרופות ועד קוצבי מוח ובמקרים מסוימים - ניתוח לכריתת המוקד האפילפטי.
ממה נגרמת אפילפסיה?
ניתן לסווג אפילפסיה גם לפי הסיבות לפריצתה. אצל כמחצית מהחולים הגורם למחלה אינו ידוע. אצל המחצית האחרת יש גורמים שונים לאפילפסיה.
גורם גנטי: נמצאו גנים שונים שפגם באחד מהם יכול לגרום לאפילפסיה. מעריכים שקיימים מאות גנים נוספים שטרם זוהו ושאחראים למחלה. במקרים שבהם ישנם כמה בני משפחה הסובלים מאפילפסיה סביר להניח שהגורם הוא גנטי אף אם הגן האחראי למחלה לא זוהה.
גורם מבני: נזק למבנה המוח עלול לגרום לאפילפסיה. נזק מבני יכול להיגרם, למשל, כתוצאה מגידול שפיר או ממאיר, מחבלת ראש או מאירוע מוחי (שבץ). אצל אנשים מבוגרים אירוע מוחי הוא הגורם המוביל לאפילפסיה.
גורם זיהומי: זיהומים של המוח שמקורם בנגיפים, בחיידקים או בפטריות יכולים לגרום לאפילפסיה. גם זיהום תוך-רחמי בזמן התפתחותו של העובר עלול לגרום להתפתחות אפילפסיה ביילוד.
גורם מטבולי: מצבים ומחלות המשפיעים על חילוף החומרים יכולים אף הם לגרום לאפילפסיה.
גורם דלקתי: לעיתים נדירות עלולות מחלות דלקתיות הפוגעות במוח לגרום לאפילפסיה.
לאחר שמאובחנת אפילפסיה על הרופא הנוירולוג לבחור את הטיפול המתאים ביותר. הטיפול הראשון הוא לרוב תרופתי, ורק אם מתברר שאינו יעיל, נבחנות אופציות נוספות כמו ניתוח, השתלת קוצב מיוחד (Vagus Nerve Stimulation ובקיצור: VNS) או דיאטה מיוחדת.
