המוזיקה כמקום מפלט
(צילום: בית אקשטיין)
בכל פעם שאמה פיליפ (18), מראשון לציון, מרגישה שהיא קצת שוקעת או לא מאוזנת, היא יושבת לכתוב שירי ראפ, מבצעת אותם, ומשהו בה נרגע. פיליפ אובחנה בגיל הבגרות עם הפרעה דו-קוטבית וכמתמודדת נפש היא לומדת בתיכון לאומנויות "יד רמב"ם" של בית אקשטיין מקבוצת דנאל. "עד לפני שנתיים, לפני שהגעתי לכאן, היו לי קשיים במסגרות. בעקבות המאניה-דפרסיה שממנה שאני סובלת הייתי מאושפזת לתקופה ובכיתה ח' בכלל לא הגעתי לבית הספר. לא חשבתי שאעשה בגרויות, שאהיה בכלל במקום כזה של הצלחה".
קראו עוד:
קצת לפני שהגיעה למוסד החינוכי, ששוכן במושב יד רמב"ם ליד רמלה, הבינה פיליפ שהיא מחוברת למוזיקה. "ראיתי שיש בזה משהו מעבר ל'לאהוב לשמוע מוזיקה'. התחלתי לעשות קאברים של ראפרים כמו אמינם. בתיכון יש לי שיעור פרטני של שעה בשבוע עם מורה למוזיקה – היא הציעה לי לנסות לכתוב טקסטים ומיד התחברתי והתאהבתי בזה".
מהר מאוד, פיליפ לקחה את הכתיבה למקום אישי ולאתגרים שלה כמתמודדת נפש גם בתכנים. "המוזיקה משפיעה עלי לטובה בכל הרבדים. אם למשל, אני קמה בבוקר חסרת ביטחון, אני מתיישבת מול המחשב, מפעילה רמקולים והכל פתאום משתנה. אם זה שיר שאני מרגישה שאני מבצעת ממש מושלם - הביטחון מיד עולה לי".
פיליפ כבר עלתה על במות שונות בחייה, היא נהנית מהאדרנלין וממה שהמופע מביא איתו ואפילו מעידה שבזכות העשייה המוסיקלית הציונים שלה עלו פלאים והיא מצליחה מאוד במבחני הבגרות.
היום (ב') היא תעלה על הבמה במסגרת מופע מוזיקלי בהשתתפות 16 הרכבים מבתי ספר ומסגרות של בית אקשטיין ברחבי הארץ, ארגון המספק שירותי דיור, חינוך, תעסוקה והשמה לאנשים עם צרכים מגוונים, במימון ובפיקוח משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה.
המופע המוזיקלי מתקיים זו השנה השישית ברציפות במועדון הברבי בתל באביב, ומהווה אירוע שיא לעבודה המתקיימת במהלך כל השנה. השירים במופע הם נבחרים לפי טעמם של התלמידים, בשילוב שירים מקוריים שלהם.
"אני מתרגשת בקטע טוב. זה לא לחץ או מתח אלא פשוט כמיהה שזה יגיע כבר ושאופיע. אני נזכרת בילדה-נערה שהייתי וחושבת לעצמי - הלוואי שמישהו היה אומר לי פעם שאגיע לכזה מעמד ולמקום רגשי כזה ושיהיה לי לאן לברוח כשאהיה ברגע לא קל".
"אין לתאר את מה שמתחולל בגוף כשמנגנים"
חבר נוסף שישתתף במופע, ולומד גם הוא באותו תיכון, הוא מיכאל פודפלקו (17) מרחובות. כשהיה בן 14, אובחן עם דיכאון קליני. "קשה לי מאד עם נושאים כמו ביטחון עצמי, גבולות, סמכויות, ולקח לי זמן עד שמצאתי את עצמי. אבל עכשיו אני יודע שזה מאחוריי. כשהגעתי לתיכון לאומנויות, ללא כל רקע מוסיקלי, נכנסתי לחדר המוזיקה, ראיתי גיטרה ואמרתי - 'אני רוצה לנגן!' ומכאן זה התחיל.
4 צפייה בגלריה
מיכאל פודפלקו. "המסגרת המכילה והכניסה שלי לעולם המוזיקה, הצילו אותי ממש"
(צילום: יונתן רזניק)
"המסגרת המכילה והכניסה שלי לעולם המוזיקה, הצילו אותי ממש. אני מטבעי אדם פרנואידי, חושב המון על כל סיטואציה ועל כל מה שקורה והנגינה היא מפלט עבורי. היא הדרך לשכוח מהכול ולהתרכז במה שטוב. כשאני צריך לקבל החלטה כלשהי ונכנס למערבולת של מחשבות, אני לוקח את הגיטרה, מתנתק ומגיע להחלטות. אני חושב על בני נוער שלא מוצאים את עצמם וחוששים מהבגרויות ומכל הלחץ שהגיל מביא איתו ואומר - לכל אחד יש משהו שהוא אוהב לעשות ושיכול לבנות אותו. רק צריך למצוא אותו. דבר נוסף מאוד מעצים ומספק הוא ההתנדבות שלנו בבית ספר לחינוך מיוחד עם ילדים. פעם בשבוע אני מנגן איתם ומלמד אותם".
פודפלקו הוא חלק מהרכב שיופיע גם הוא במופע המושקע ב"בארבי". "אין לתאר את מה שמתחולל בגוף כשמנגנים בתוך הרכב. כל ההרמוניה הזו. אני מאמין שלא רק המשפחה שלי תתרגש בקהל אלא כל מי שיצפה בנו. עצם ההכנות למופע הן חוויה מטורפת".
עצם ההכנות למופע הן חוויה מטורפת
(צילום: בית אקשטיין)
דניאל עוזיה, מנהל התיכון לאומנויות יד רמב"ם ורכז המופע, מנהל את הפרויקט בשנים האחרונות. "תהליך החזרות נמשך לאורך כל השנה וכחלק בלתי נפרד ממערכת השעות הבית-ספרית ואין לתאר מה שההכנות הללו, עושות לחבר'ה שלנו. זהו אירוע שיא שלקראתו מתרגשים במהלך כל השנה.
"בכוונה אין כאן תחרות ואין זוכים - כדי שהנערים והנערות נטו ייהנו מהעשייה המוזיקלית שלהם ומכל מה שכרוך בפרויקט הזה. אנחנו גם משקיעים בלימודים - חלק גדול אצלנו מסיים בגיל 21 , כמקובל בחינוך המיוחד, עם בגרות מלאה, כחלק מתפיסת העולם שלנו - אנחנו רוצים להכין אותם לחיים בוגרים ולאפשר להם פדגוגיה כמה שיותר הוגנת, שתביא את היכולות שלהם לידי ביטוי. הם אינטליגנטים ומוכשרים מאוד. לפעמים הקושי הרגשי נפשי מייצר במהלך הדרך אתגרים שעוצרים אותם מלבטא את הפוטנציאל שלהם".
יגאל נחתומי, מנכ"ל בית אקשטיין מקבוצת דנאל, אומר כי המופע הוא הזדמנות חשובה לנערים ונערות המאובחנים על הרצף האוטיסטי, מתמודדים עם קשיים נפשיים ברמות תפקוד שונות או מתמודדים עם לקויות למידה מורכבות, לבטא את כישרונם ואת עצמם. "מדובר בתהליך מתמשך של ביטוי ויצירה, אשר מאפשר לתלמידים להעצים את עצמם ולקדם את דימויים העצמי, חיבור ושילוב בקהילה".
פיליפ מאשרת: "דרך האהבה שלי למוזיקה למדתי שיש לקויות שנשארות, יש אתגרים שילוו אותך כל החיים אבל המוזיקה - אם היא מפרה אותך ועושה לך טוב והעיסוק בה גורם לך לפרוח, מה שחשוב זה מה עושים עם הזמן הפנוי ביום-יום. זה מפנה את תשומת הלב לדברים החיוביים ולמעשה משנה חיים".
