לא מעט אנשים שחלו בקורונה מעידים כי ההתמודדות הקשה לא הייתה עם המחלה עצמה אלא עם תופעות הלונג קוביד שבאו אחריה. מחקר של קופת חולים כללית מאמת זאת. מנתוניו עולה כי עלות הטיפול במחלימים נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה, וכי במספר הפונים לקבלת טיפול רפואי נרשמה עלייה חדה, לעומת השנה שקדמה לפרוץ המגפה. המחקר המלא יוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שיתקיים בסוף החודש בתל־אביב.
האזינו לפודקאסט על תופעות הלונג קוביד:
קראו עוד:
מנתוניו עולה כי בעקבות תופעות הלונג קוביד נרשמה עלייה של 12% בצריכת שירותים בבתי החולים, עלייה של 8.2% בפניות לרופאי ילדים ולרופאי משפחה, עלייה של 8.5% בפניות לרופאים יועצים ועלייה של 11% בפניות לשירותים פרא־רפואיים.
בין התופעות המרכזיות והשכיחות של לונג קוביד הופיעו חולשה קיצונית ועייפות, כאבי שרירים ופרקים, קשיי נשימה, דפיקות לב מואצות וכאבים בחזה, קשיים בשינה, נימול, פגיעה בזיכרון, דיכאון וחרדה
עורכי המחקר ניתחו נתונים של כ־360 אלף מטופלים שהחלימו מהנגיף, בדקו את עלות צריכת שירותי הבריאות שלהם לאורך שמונה חודשים ממועד החלמתם והשוו אותם למספר זהה של מטופלים שלא חלו בקורונה והיו זהים למחלימים במאפייני גיל, מגדר, מצב סוציו־אקונומי ופרופיל רפואי.
בין התופעות המרכזיות והשכיחות של לונג קוביד הופיעו חולשה קיצונית ועייפות, כאבי שרירים ופרקים, קשיי נשימה, דפיקות לב מואצות וכאבים בחזה, קשיים בשינה, נימול, פגיעה בזיכרון, דיכאון וחרדה.
1 צפייה בגלריה
"להיערך לאפשרות שתסמינים ארוכי טווח של המחלה ימשיכו ללוות אנשים רבים בישראל"
(צילום: חיים הורנשטיין)
ד"ר גיל לביא, ראש אגף תכנון ואסטרטגיה בכללית שהוביל את המחקר, אמר כי ניתוח הנתונים מעלה ש"נדרשת תוספת של מאות מיליוני שקלים לתקציב מערכת הבריאות לצורך הטיפול במחלימי הקורונה לאורך זמן, נוכח הגדלת עומס צריכת השירותים בחודשי ההחלמה".
נוכח ההערכה כי הקורונה לא תיעלם בקרוב אומר לביא: "יש לקדם תוכנית לאומית שמתחשבת בהיבטים של עומס התחלואה גם במחלימי הקורונה ולא רק כחלק ממחלת הקורונה החריפה, ולוודא שמענה זה לא יפגע במענה השגרה הניתן לכל יתר התושבים. מוקדם עדיין לקבוע את משך ההשפעה לטווח הארוך. הממצאים מצטברים עם הזמן. יותר ויותר עובדות מהארץ ומהעולם מדגימות השלכות קליניות ארוכות טווח בקרב המחלימים. חשוב להיערך לאפשרות שתסמינים ארוכי טווח של המחלה ימשיכו ללוות אנשים רבים בישראל, ויש להיערך בהתאם ברמה הלאומית בכל הנוגע לאופן המעקב ולמענה הניתן להם, וכן מבחינת משאבי כוח האדם והתקציב שיאפשרו מענה זה".
החיסון הרביעי: ירידה ביעילות אחרי חודשיים
מחקר שנערך לאחרונה במכבי בדק את השפעת החיסון הרביעי על מבוטחי הקופה שהתחסנו בו, ומצא יעילות של 73 אחוזים במניעת מחלה קשה בקרב מתחסני המנה הרביעית לעומת אלו שלא התחסנו.
המחקר בדק את יעילות החיסון מינואר ועד למרץ 2022, בקרב כ-100 אלף מבוטחי מכבי בני 60 ומעלה אשר היו זכאים לקבלת המנה הרביעית. בדומה לעמדת משרד הבריאות, גם המחקר של מכבי מצביע על יעילות מוגבלת בכל הנוגע למניעת הדבקה. עוד נמצא כי השיא של מוכנות הגוף להתמודדות עם הנגיף מתרחש כשלושה שבועות לאחר קבלת המנה הרביעית. בשבוע השמיני שלאחר קבלת החיסון, יורדת היעילות לרמה דומה לזו של השבוע הראשון.
