מוגש כשירות לציבור בשיתוף גיליאד, וללא מעורבות בתכנים
הבשורה כי יש לך סרטן שד יכולה להיות מלחיצה ומבלבלת. מיליון שאלות רצות בראש, וחוסר הוודאות ניכר. למרות הסיטואציה הקשה, ישנם מספר נושאים שחשוב לדעת ולהכיר כדי להתמודד עם המחלה בצורה המיטבית. ד"ר איילת שי, מנהלת יחידת השד במרכז הרפואי רמב"ם, מסבירה מה כדאי לדעת ומה הן השאלות שחשוב לשאול הרופאה או הרופא האונקולוגי בשיחה הראשונה ובהמשך הטיפול, ומה המשמעות של התשובות האפשריות לשאלות אלה.
"מטופלות מגיעות לרופאה עם המון שאלות, אבל חשוב להבין שעל רובן הרופאה תענה גם בלי שנשאל אותה", מדגישה ד"ר שי. "העצה הראשונה היא לבוא נינוחה ככל האפשר, להקשיב כדי שתוכלי לקלוט ולהבין את מה שהרופאה אומרת. "חשוב גם לזכור שהקשר עם הרופאה האונקולוגית הוא מתמשך. גם אם לא קיבלת תשובה על שאלה בפגישה אחת, יהיו הזדמנויות אחרות. האמון והקשר עם הצוות הוא החשוב ביותר ולאו דווקא המידע שמועבר בפגישה הראשונה".
השאלה הראשונה שתעלה בשיחה היא מה סוג הגידול? "גידולי השד מקוטלגים לפי שלושה סוגים", מסבירה ד"ר שי. הגידולים הנפוצים ביותר הם גידולים שתלויים בהורמונים הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון, ושתאי הסרטן בהם אינם מבטאים את החלבון HER2 בצורה מוגברת. "הסוג השני הוא של גידולים שיש בהם ביטוי יתר של HER2, שהוא חלבון שממלא תפקיד בהתפתחות הגידול (ובהתאם גם הטיפול יתמקד בחלבון זה, כפי שיוסבר בהרחבה בשאלה הבאה). גידולים אלה עשויים להיות תלויים בנוסף בהורמונים הנשיים. הסוג השלישי של גידולים נקרא טריפל נגטיב, כי הוא שלילי לשני ההורמונים הנשיים, וגם ל-HER2.
השאלה הבאה, והחשובה ביותר, היא מה כוללים הטיפולים למחלה? "הטיפול מותאם לכל מטופלת בהתאם למאפיינים שלה", מסבירה ד"ר שי. במקרה של סרטן מקומי – שלא התפשט מעבר לשד עצמו ולבלוטות הלימפה הסמוכות לו – הטיפולים כוללים טיפול מקומי וטיפול אונקולוגי לכלל הגוף. הטיפול המקומי כולל הסרה של הגידול בניתוח, עם או בלי הקרנות של השד ולעתים של קשרי הלימפה. הטיפול האונקולוגי יכול להיות טיפול בכדורים שעובדים על המערכת ההורמונלית, במקרה של גידולים שתלויים בהורמונים. אפשרויות נוספות הן כימותרפיה, לבד או בשילוב עם טיפול ביולוגי, בין היתר טיפול ביולוגי שמכוון לפעול במיוחד נגד החלבון HER2 בנשים עם סוגי הסרטן המתאימים לכך, או טיפול אימונותרפי, שמיועד לעורר מחדש את מערכת החיסון להילחם בסרטן.
"חשוב לקבל את המידע של מה הטיפול המתוכנן ומה הסדר שבו הוא יתבצע - האם קודם מתחילים בניתוח או דווקא בטיפולים אחרים שמיועדים להקטין את הגידול לפני הסרתו. חשוב להבין מהשיחה מה צפוי להינתן ומה הסדר שבו הטיפולים יינתנו. במקרים בהם סרטן השד מתגלה כגרורתי או הופך לגרורתי, הסרת הגידול בניתוח אינה חשובה במרבית המקרים. הדגש הוא טיפולים תרופתיים שמגיעים דרך מחזור הדם לאיברים השונים וכך פועלים נגד התאים הסרטניים בהם. גם בהתמודדות עם סרטן שד גרורתי, ישנן היום יותר אפשרויות מאי פעם, וחשוב להתייעץ עם הרופאה לגבי האפשרויות הזמינות והמשמעויות שלהן להארכת תוחלת החיים מחד, וההשפעה על איכות החיים מאידך".
אפשרות נוספת שכדאי לשקול לשאול, מוסיפה האונקולוגית המומחית, היא האם יש מחקר קליני שאפשר להצטרף אליו? "מחקר קליני מאפשר נגישות לטיפולים חדשניים. אי אפשר לדעת מראש אם כולם יהיו מוצלחים, אבל רבים מהטיפולים המחקריים מגיעים להיות טיפולים מאושרים, וההשתתפות במחקר יכולה לתרום למטופלות גם בגלל נגישות לטיפולים חדשים וגם בגלל ליווי צמוד מאוד בידי צוות המחקר", מסבירה ד"ר שי. לדבריה, כדאי לשאול אם יש מחקרים שמתאימים לסוג ולשלב המחלה שבו נמצאת המטופלת, ואם יש מחקרים כאלה, כדאי גם לברר באיזה שלב המחקר נמצא. "מחקרים שנמצאים כבר בפאזה שלישית הם מחקרים שבהם התרופה כבר נבדקה על קבוצת מטופלות קטנה והראתה יעילות, והם המחקרים שהכי כדאי להשתתף בהם", היא מסבירה.
נקודה נוספת אותה כדאי לברר בהקשר של המחקרים הקליניים היא מה הטיפול שתקבל קבוצת הביקורת במחקר והאם הוא הטיפול הטוב ביותר הזמין עבורי כיום? "במחקרים קליניים באונקולוגיה כיום, ההשוואה של הטיפול שנבדק היא עם הטיפול העכשווי, וגם בקבוצת הביקורת מקבלים טיפול", מדגישה ד"ר שי. "חשוב לברר מה הטיפול שניתן לקבוצת הביקורת ואם הוא הטיפול האידיאלי מבין האפשרויות הזמינות כיום עבור המטופלת ומצבה. ברוב המקרים התשובה תהיה כן, והטיפול הוא הטוב ביותר ולכן אין מה להפסיד בהשתתפות במחקר".
לאחר שמתקבלת תמונה ברורה ככל האפשר לגבי הטיפולים, ד"ר שי ממליצה להתעניין גם לגבי המעטפת התומכת שניתן לקבל ולשאול איזו תמיכה אני יכולה לקבל במכון האונקולוגי עצמו ובגופים חיצונים? ברוב המכונים האונקולוגיים יש, לצד הצוות הרפואי, גם צוות פסיכו-סוציאלי ושירותים ייחודיים כמו רפואה משלימה, קבוצות תמיכה וטיפולים פרטניים.
"הטיפול לא מתחיל ונגמר בטיפול התרופתי", אומרת ד"ר שי. "מלבד המכון האונקולוגי עצמו, יש גם ארגונים אחרים שמאוד עוזרים למטופלות, אם זה השירותים של האגודה למלחמה בסרטן או עמותות כמו 'אחת מתשע' שעושות עבודה נפלאה עם מטופלות סרטן. כמו כן, במקומות רבים אפשר למצוא קבוצות של פעילות גופנית למטופלות. "כדאי מאוד להתייעץ עם הצוות שמכיר מה זמין באזור מגוריך. לא צריך להיות גיבורות גדולות ולעשות הכל לבד. כדאי להתייעץ ולהיעזר במה שזמין", מוסיפה ד"ר שי. מנגד, היא מדגישה כי יש מקום שבו לא כדאי לחפש עצות וזה האינטרנט והרשתות החברתיות. "הרשתות נוטות להקצין את המציאות בכל תחום, וגם באונקולוגיה. המגע האנושי חשוב גם כדי לתת פרופורציות נכונות יותר".
שאלה נוספת שמטרידה נשים רבות היא כיצד לספר למשפחה, ובייחוד לילדים? "ההמלצה היא לא לשמור סודות במשפחה. למרות שזה עלול להיות קשה", אומרת ד"ר שי. "ילדים הם חכמים ויבינו שמשהו קורה. כשהם מבינים את המצב, גם ההתמודדות שלהם תהיה טובה יותר ועם פחות פחדים. "ילדים רוצים לדעת שההורה נלחם על הבריאות ומתאמץ כדי שיהיה בריא ויוכל להמשך את חייו איתם". היא מוסיפה כי כדאי לשאול ולבקש עזרה גם בתחום הזה מהעובדות הסוציאליות והצוות הפסיכו-סוציאלי במכון האונקולוגי. "הן טיפלו במטופלות רבות במצב דומה, והידע לגבי הדרך הנכונה לשתף את המשפחה הוא חלק מהמיומנות המקצועית שלהן. במקרה הצורך, אפשר להיעזר גם ברופאה עצמה. היו לי מקרים של ילדים שבאו לדבר איתי על המחלה של אמא שלהם".
לאחר מכן, יש שאלות שונות שחשוב לשאול לגבי מה תהיה ההשפעה של המחלה והטיפולים על חיי היומיום? "התשובה תלויה בטיפול הספציפי ובאשה. לפעמים זה יותר מפחיד ממה שזה באמת. אי אפשר לדעת לפני שמנסים", אומרת ד"ר שי.
שאלה נוספת היא מה תהיה ההשפעה על שגרת החיים ועל האפשרות לעבוד? "גם פה, התשובה היא אישית ותלויה בטיפול, באשה ובאופי העבודה, מסבירה ד"ר שי. "יש נשים שמרגישות שהן לא יכולות לתת את מה שנדרש לעבודה בתקופה הזו. יש מטופלות שחשוב להן להמשיך ולעבוד אפילו באופן חלקי או מלא. המטרה היא לאפשר לכל אחת את מה שעוזר לה".
ד"ר שי מדגישה כי מי שרוצה ומרגישה שהיא יכולה להמשיך לעבוד, העבודה לא מסכנת את המטופלות. "יש אמונה שנשים שמקבלות טיפול כימותרפי יהיו יותר חשופות לזיהומים אבל זה לא מדויק. הירידה החיסונית חושפת את המטופלות בעיקר לזיהומים של חיידקים שכבר נמצאים בגוף, בעיקר במערכת העיכול. "כך, למשל, בזמן הקורונה יצאו מחקרים גדולים שהראו שאין סיכון מוגבר להידבקות או סיבוכים אפילו אצל נשים שמקבלות כימותרפיה. אנחנו כמובן לא מעוניינים שהמטופלות יסבלו ממחלות וממליצים להתרחק מאנשים חולים, אבל אין צורך בבידוד מהסביבה. מאידך, מי שרוצה את הזמן לטפל בעצמה ולקחת הפסקה מהלחץ של החיים – כל עוד ההפסקה תורמת להתמודדות עם המחלה, אז זו הדרך הנכונה".
השפעה נוספת שכדאי לדון בה היא האם הטיפולים יגרמו לנשירת שיער? ד"ר שי מסבירה כי לא כל הטיפולים לסרטן שד גורמים לכך, אולם זו אכן יכולה להיות ההשפעה של רבים מהטיפולים שכוללים כימותרפיה. "חלק מהנשים מתגאות בקרחת יפה, ונשים אחרות מתקשות מאוד עם אובדן השיער", מספרת ד"ר שי על ניסיונה עם חולות סרטן שד. "בחלק מהפרוטוקולים של הטיפול אפשר להשתמש בשיטות לשימור השיער– לכן חשוב לדון בזה עם הרופאה המטפלת אם הנושא חשוב לך".
שאלה נוספת אותה מטופלות רבות עשויות לשאול היא האם יש טיפולים חלופיים, בהם טיפולים שלא כלולים בסל אבל ניתן להגיע אליהם בעזרת ביטוחי בריאות פרטיים? "לשמחתנו, נכון להיום הטיפול הראשוני בכל הסוגים מכוסה על ידי הסל. כמו כן, באופן כללי מרבית הטיפולים הזמינים היום לסרטן שד מכוסים על ידי הסל", מסבירה ד"ר שי. "אולם יש תרופות שיכולות לשפר את ההתמודדות עם המחלה ולצערנו אינן מכוסות על ידי הסל, בעיקר במקרים שבהם נדרשים טיפולי המשך מעבר לטיפול הראשוני בסרטן שד גרורתי", מסבירה ד"ר שי.
התרופות העיקריות אמנם כלולות היום בסל התרופות, אולם הרפואה מתקדמת ואחת לכמה זמן יש פריצות דרך חדשות בטיפול בסרטן שד. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טיפולים ממוקדי מטרה שנקראים "כימותרפיה מוצמדת לקולטן", שבהם, במקום לתת טיפול כימותרפי לכל הגוף, הטיפול בסרטן שד גרורתי יכול להינתן עם נוגדן. "הנוגדן יודע להתביית על תאי הגידול ולהביא את החומר הכימותרפי ישירות לשם, וכך לגרום להרג התאים הסרטניים תוך צמצום ההשפעות של הטיפול על כלל הגוף. טיפולים אלה הראו יעילות גם בנשים עם סרטן מסוג טריפל נגטיב, שפעמים רבות קשה יותר לטיפול כי אין לו מנגנונים ספציפיים כמו ההורמונים או ה-HER2 שאפשר לפעול נגדם".
לבסוף, שאלה חשובה שד"ר שי ממליצה לשאול היא מה אני יכולה לעשות כדי לסייע להצלחת הטיפול שלי? "חשוב להיות בקשר עם הצוות המטפל, לדווח על תופעות לוואי אם יש כאלה, לדבוק בהמלצות הרפואיות והטיפולים הנלווים שהוכיחו יעילות בשיפור הטיפול ואיכות החיים, ולעשות פעילות גופנית, שגם היא תורמת להצלחת הטיפול. חשוב לא לפחד, לבטוח בהמלצות של הצוות הטיפולי, לעדכן אם יש קשיים ולזכור להגיע לביקורות בזמן".
בסיום, ד"ר שי מוסיפה כי "לא תמיד נוכל לקבל תשובות על כל השאלות בהתחלה, מאחר שלפעמים התשובות תלויות במהלך המחלה, איך תרגישי עם הטיפולים שאנחנו מציעים ואיך הגידול יתנהג. לכן חשוב לנשום עמוק ולהבין שייתכן כי לחלק מהשאלות שמטרידות אותך תתקבל תשובה רק בהמשך הטיפול".
מוגש כשירות לציבור בשיתוף גיליאד, וללא מעורבות בתכנים
פורסם לראשונה: 16:44, 01.12.24
