בשיתוף פורום Reboot
כ-400 יזמים ויזמיות התמודדו השנה בתחרות "יוזמת הבריאות המובילה של השנה" של פורום Reboot, המתקיימת בשיתוף "ידיעות אחרונות" ו- ynet. מתוך עשר היוזמות המובילות שעלו לשלב הגמר, ולאחר בחינה מעמיקה של חבר השופטים, נבחר המיזם של Insight Axis לזוכה בתחרות. היוזמה הזוכה מציעה ניבוי טיפולי מתקדם להפרעות נפש ומחלות נוירופסיכיאטריות, באמצעות EEG קוונטי, המייצר חתימה מוחית שמאפשרת להתאים את הטיפול למטופל.
התחרות היא אחד מהמהלכים שמוביל פורום Reboot, ששם לו למטרה לעודד שיתופי פעולה חוצי מגזרים ותעשיות כדי להתמודד עם האתגרים של מערכת הבריאות בישראל. ראשי הפורום, שנוסד לפני עשור, מאמינים כי כדי לפתור אתגרים במערכת נחוצה חשיבה יצירתית וחדשנית - ולכן יזמו תחרות של רעיונות שבכוחם לשנות ולשפר את מערכת הבריאות.
השנה, בצל המלחמה, כללה התחרות מסלול נפרד בתחום בריאות הנפש. הצורך של הציבור במערכת בריאות נפש מתפקדת רק הלך וגבר מאז ה-7 באוקטובר, עם דחיפות במענה לניצולים מהטבח, שורדי שבי, חיילים ששבו משדה הקרב, בני ובנות זוג של חיילי וחיילות מילואים וילדים שנפגעים מהדי המלחמה. הצרכים האקוטיים החדשים, פגשו את הצרכים הרבים שהיו קיימים עוד טרם "חרבות ברזל", במערכת פסיכולוגיה ציבורית במשבר, עם תורים ארוכים ומחסור מתמשך בתקנים וכוח אדם.
את היוזמות הזוכות בחר חבר שופטים המורכב מבכירים ממשרד הבריאות, בתי חולים, קופות חולים, משרדי ממשלה, תעשייה, וכן עורכים מקבוצת ידיעות אחרונות. בראש חבר השופטים עמדו ד"ר יצחק ברלוביץ', יו"ר פורום Reboot ומשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ופרופ' רן בליצר, המנהל המדעי של פורום Reboot, יו״ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, סמנכ״ל וראש מערך החדשנות בכללית. ליוזמה הזוכה בתחרות מוענק פרס כספי בסך 150 אלף שקלים. ליוזמה שהגיעה למקום הראשון במסלול בריאות הנפש מוענק פרס כספי של 50 אלף שקלים.
אל מול האתגרים עמם מתמודדת מערכת הבריאות, בכוחה של היוזמה הזוכה, שפיתח הצוות של Insight Axis, עם השותפים המייסדים המנכ״ל ד״ר רום אליעז, ד״ר פליקס בנינגר, ד״ר עודד שור ופרופ׳ אנדריי חרניקוב - לקצר את משך האבחון וזמן הטיפול ובכך לייעל את המערכת. ההמצאה בעצם מציעה טוויסט על פרקטיקה ישנה – בדיקת EEG. השינוי הוא בפענוח של התוצאות, שמאפשרות ניבוי – כלומר: לדעת מהם המצבים הרפואיים שיתרחשו בעתיד - ולא רק מה מתחולל בגופנו כרגע.
הידע מגיע מפענוח של "חתימה מוחית", שמתקבלת כתוצאה מבדיקת ה-EEG, שהינה ייחודית לכל מטופל - ולמעשה נראית כמו שורשים של עץ, או גלים שמתקדמים כלפי מטה. באמצעות "החתימה המוחית" הייחודית ניתן לנבא את מידת ההתאמה של המטופל לטיפול התרופתי המוצע, עוד לפני שהוא מתחיל.
"למשל, במצב של דיכאון, החולה מגיע לרופא, שמאבחן ורושם נוגד דיכאון כלשהו. החולה חוזר אחרי חודשיים, הרופא שואל אותו שאלות, וחוזר חלילה", מסביר המנכ"ל ד"ר אליעז. "יש פה ניסוי וטעיה, הלוך ושוב שיכול להמשך גם שנתיים. לפעמים יגדילו מינון, לפעמים ישלבו תרופות שונות. המטרה שלנו היא לאפשר לרופא להתאים את הטיפול המדויק ביותר".
איך זה עובד?
"אנחנו מספקים חתימה מוחית של החולה, על ידי שימוש במתמטיקה P-אדית, ב-AI ובפיזיקה קוונטית", מסביר ד"ר אליעז. "תוך עשר דקות מרגע שהחולה מגיע לרופא, הפסיכיאטר יכול להתאים לו תרופה מדויקת במינון מדויק. היום אנחנו בדיוק שקרוב ל- 95 אחוז ובעתיד מקווה שנגיע ל - 100 אחוז".
מהלך הבדיקה יתרחש כך: המטופל יחבוש קסדה עם אלקטרודות, או יחבר את האלקטרודות לראש ולמכשיר EEG. לאחר עשר דקות, יצא פלט EEG, שאותו יפענחו. "הפלט אומר לנו שלושה דברים: מה המחלה, מה התרופה המתאימה ומה המינון המתאים. זה מהפך טוטאלי שמונע חודשים או שנים של טיפול לא נכון".
"המבט שלנו הוא הוליסטי, כלומר, אנחנו מסתכלים על כל המוח", מוסיף ד"ר פליקס בנינגר, אחד השותפים המייסדים, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית ומומחה לאפילפסיה בבית החולים בילינסון. "המידע של כל המוח, אפילו שזה נשמע עתידני, יושב בכל סיגנל בודד שאני מקבל מהמוח. כלומר, רוב האינפורמציה של המוח תהיה אפילו בסיגנל אחד, כי כל נוירון משפיע על כל נוירון אחר. רק צריך מתמטיקה ואלגוריתמיקה וכוח מחשב מספיק חזק כדי להוציא את המידע הזה".
"היכולת שלנו לנבא מחלה - היא גיים צ'יינג'ר"
"זו צורה חדשה שאנחנו לא מכירים של רפואה", מצהיר ד"ר בנינגר. "ברפואה כיום קשה לנו לדעת מה יהיה בעתיד, חסר לנו הידע לגבי תוכניות לעתיד הבריאות שלנו. היכולת שלנו לנבא היא הגיים צ'יינג'ר. כך אפשר למשל למנוע התדרדרות דרך שינוי תזונה או הפסקת עישון. בנוסף, תרופות עובדות טוב יותר בשלב מוקדם יותר במחלה".
בתחום הטיפול שלו, אפילפסיה, מדובר במידע קריטי לחיי המטופל בטווח המיידי. "אחת השאלות הגדולות איתה מתמודדים מטופלים היא: 'מתי יהיה ההתקף הבא?", אומר ד"ר בנינגר, "אני יכול לבדוק אותם כמה שאני רוצה, אבל למחרת או עוד חודש, עלול להיות אירוע של איבוד הכרה. הוא עלול ליפול על הרצפה, לקבל מכה, לעשות תאונה בכביש חלילה. הכלי הזה יכול לומר לי - 'החולה הזה יקבל התקף, והחולה הזה לא'".
ב- Insight Axis, הפועלת כיום בשיתוף פעולה עם בתי החולים בילינסון, גהה ועוד, מאמינים שהם מובילים פריצת דרך ולכן גם לא הופתעו מהזכייה בתחרות. "ידענו שיש לנו משהו טוב ביד", אומר ד"ר אליעז. "יש לנו טכנולוגיה מהפכנית שיכולה לעשות שינוי, ולשמחתי השופטים ראו את זה".
ד"ר בנינגר זהיר יותר אבל מדגיש: "התוצאות מדברות בעד עצמן, המתמטיקה שלנו עובדת. בעוד כמה שנים יהיה בלתי אפשרי לעבוד בלי זה".
במקום השני – AI לאבחון פסיכיאטרי; במקום השלישי – מיזם שנלחם בהתפשטות זיהומים
למקום השני בתחרות "יוזמת הבריאות המובילה של השנה" הגיעה Mentaily, שלאור תרומתה לתחום בריאות הנפש זכתה גם במקום הראשון במסלול התחרות הייעודי ליוזמות בתחום בריאות הנפש. Mentaily , שנוסדה על ידי איריס שטיין, ד"ר אסף כספי, פרופ' מרק ויזר וד"ר דניאל כהן, פיתחה בשיתוף פעולה עם ביה"ח שיבא, מרכז החדשנות ARC, מייקרוסופט ו- KPMG כלי תומך החלטה מבוסס AI לסקרינינג, טריאז׳ ואבחון פסיכיאטרי. כלי ה-AI, שנקרא LIV, עורך שיחה מפורטת ומותאמת אישית עם המטופל לפני הפגישה עם המטפל. המידע מועבר לארגון באופן המייעל את התהליך בהבנת הדחיפות, החומרה והצורך של האדם.
LIV מנגישה את המידע למטפל אנושי באופן שמסייע בשיפור התהליך וייעול של האבחון הפסיכיאטרי באמצעות הנגשת המידע הרלוונטי למטפל מתוך השיחה שהיא ערכה עם האדם כולל סיכום קליני, סימפטומים, האבחנה, האבחנה המבדלת ותוכנית הטיפול המתבססת על הספרות המקצועית והפרוטוקולים של הארגון הרפואי. LIV מפנה את המטפל האנושי מהעבודה המקדימה ומאפשרת לו להעניק את הטיפול האנושי, החומל והאמפתי.
השימוש ב-LIV מאפשר להעניק טיפול לעד פי 5 יותר אנשים עם אותה כמות של צוות מטפל תוך העצמה ודיוק של המטפל ומתן טיפול מותאם אישית בסקייל גבוה לאוכלוסייה רחבה במקביל.
היוזמה SHIELD זכתה במקום השלישי. מדובר במערכת מבוססת למידת מכונה לאיתור מוקדם, מניעה וחיזוי התפרצות של זיהומים בבתי חולים. היזמים הם ד"ר הדר מודריק-זהר, ד"ר פנינה שטרית, אילן סיני ואורי גורן. בישראל מתים כ- 4,000 מטופלים מדי שנה בגלל זיהומים כאלו. המערכת, שפותחה ע"י צוות מהמרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, יוצרת רשתות של קשרים המעידים על חשד להדבקה של מטופלים, שבאו במגע עם מטופל מאומת וכך בולמת את התפשטות ההתפרצות. המשמעות למערכת הבריאות היא היכולת לקצר את משך האשפוז, למנוע חזרה לאשפוז, לצמצם תחלואה ולמנוע תמותה.