בשיתוף טקדה
לימפומה היא גידול סרטני שמקורו בלימפה (מערכת נימים, צינורות דקי דופן וקשרים, המוליכים נוזל דמוי פלזמה ותאים מהרקמות אל כלי הדם והיא חלק ממערכת החיסון). המחלה נחלקת לשתי קבוצות עיקריות: לימפומה מסוג הוגד'קין שמהווה 15% מכלל מקרי הלימפומה בישראל וכל יתר סוגי הסרטן של תאי מערכת הלימפה שאינם הוגד'קין (Non Hodgkin lymphoma).
לימפומה מסוג הוגד'קין מתפרצת בעיקר באוכלוסייה צעירה. מדובר בסרטן שנפוץ יותר בקבוצת הגיל 15-35. בחלק מהמקרים המחלה תופיע גם במבוגרים בגילאי 55-60. לרוב לא נמצא קשר בין גורמי סיכון המובילים להתפתחות המחלה, אם כי לעיתים ידוע על קשר בין מחלות המתאפיינות בחוסרים חיסוניים (למשל HIV) וגם לחשיפה לווירוס EBV – אותו נגיף שמחולל את מחלת הנשיקה – שכן לעיתים החומר הגנטי של הווירוס נראה בתוך תאי ההוגד'קין.
הביטוי של המחלה הוא ייחודי בהשוואה ליתר מקרי הלימפומה, מאחר ולעיתים יחלפו חודשים רבים מרגע התחלואה עד להופעת התסמינים. הסימפטומים כוללים גרד מטריד, ירידה לא רצונית במשקל והזעות לילה ממושכות. תופעה ייחודית שמאפיינת לימפומה מסוג הוגד'קין היא כאב בזמן שתיית יין כתוצאה מבלוטה פתולוגית. סימפטום זה מופיע רק במיעוט מהמקרים.
המחלה נקראת על שמו של תומס הוגד'קין – רופא ופתולוג אנגלי שבשנת 1832 שהיה הראשון לתאר את התאים החריגים והפתולוגים של המחלה. ברבות השנים, כשהצליחו לאפיין את המחלה והבינו שהוא היה הראשון שתיאר אותה, הוחלט לקרוא לה על שמו. הוגד'קין ביקר פעמיים בארץ ישראל עם משה מונטפיורי. בביקורו השני בשנת 1866 הוא חלה וטופל בבית חולים ביפו אבל לבסוף נפטר ונקבר בישראל.
"לא מגלים אותה מיד"
לרוב לימפומה מסוג הוגד'קין אינה מתגלה באופן מידי. ברוב המקרים החשד עולה לאחר מישוש של בלוטה חריגה באזורים כמו הצוואר, בתי השחי והמפשעות. לעיתים החשד עולה כשאדם מתלונן על שיעול טורדני שאינו פוסק ובצילום חזה ניכרת הגדלה של בלוטות לימפה בבית החזה ובדרכי הנשימה.
ישנה חשיבות רבה לאבחון בשלבים המוקדמים של המחלה, על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפול. לפני מספר שנים הגיעה אלי למרפאה צעירה שהתלוננה על גרד. שלחתי אותה לבצע את כל הבדיקות האפשרויות, אך אלו לא העלו דבר. החלטנו שהיא תהיה במעקב וביקורת תקופתית. לאחר חצי שנה היא התלוננה על שיעול טורדני. בצילום ריאות נראה גוש בבית החזה שאובחן לימפומה מסוג הוגד'קין. אין ספק שהגרד עליו התלוננה חודשים קודם לכן היה הביטוי הראשוני של המחלה שהופיעה בבדיקות ההדמיה חצי שנה לאחר מכן.
מהלך המחלה הטבעי של לימפומה מסוג הוגד'קין הוא איטי. עם זאת, בהיעדר טיפול היא עלולה להיות מסוכנת ולהביא לתמותה בפרק זמן של שנה עד שנתיים, ובמקרים מסוימים של גידול בבית החזה – אפילו בפרק זמן קצר יותר.
"גם להחלים וגם למנוע סיבוכים לטווח הארוך"
כאשר יש חשד ללימפומה, האבחון מתבצע באמצעות ביופסיה על מנת לאמת או לשלול את האבחנה. במקרה שבבדיקת המעבדה מאששת שמדובר בגידול ממאיר, מחליטים באשר לגישה הטיפולית בהתאם לשלבי המחלה – שלב מוקדם או מתקדם. במידה והמחלה נמצאת רק בצד אחד של הסרעפת (למשל רק בצוואר ובבית החזה, או רק בצוואר ובתי השחי) אז היא מוגדרת כשלב מוקדם (שלב 1 או 2). אם המחלה כבר מופיעה משני צידי הסרעפת היא נחשבת למחלה מתקדמת – שלב 3. במקרים בהם רואים הופעה שלה גם באיברים שהם לא איברים לימפטיים, כמו למשל מעורבות של כבד, ריאות, מוח עצם אז המצב נחשב למחלה מתקדמת בשלב 4.
קיים הבדל בגישה הטיפולית בין מחלה שמתגלה בשלב המוקדם למחלה שמתגלה בשלב מתקדם. השלב המוקדם מבוסס על מספר קטן של מחזורי טיפול כימותרפי בשילוב הקרנות. השלב המתקדם מבוסס על טיפולים כימותרפיים בלבד, אם כי במספר רב יותר של מחזורי טיפול.
סוגיית הטיפול היא מאוד חשובה בלימפומה מסוג הוגד'קין, זאת בשל השילוב הייחודי של אחוזי ריפוי מאוד גבוהים ואוכלוסייה מאוד צעירה ששנים רבות עוד לפניה. כיום ניתן לרפא בממוצע למעלה מ- 90% מהחולים. לכן אנחנו מחויבים לוודא שהמטופלים מקבלים טיפול שמצד אחד מסייע להם להילחם במחלה, ומצד שני לא יגרום להם לסיבוכים לטווח ארוך כמו העלאת השכיחות לממאירות אחרות בעתיד.
בכימותרפיה אנחנו 'מטילים פצצה' שאמורה לטפל במחלה, אבל אין לנו יכולת למנוע את ההרס שהיא זורעת מסביב, ובכך לצערנו, הנזק המשני של הטיפול הוא העלאת הסיכון לממאירות נוספת. קרינה למשל לאזור בבית החזה עלולה לגרום לפגיעה בלב, להפרעות במוח העצם (תסמונת מיאלודיספלסטית -MDS) וללוקימיה משנית. לתופעות הלוואי מטיפולים כימיים והקרנות יש נטייה להופיע רק אחרי 5-10 שנים, והם מתבטאים בפגיעות ריאתיות, בהופעת גידולים סרטניים משניים, בפגיעה בתת פעילות של בלוטת התריס ועוד.
בשנים האחרונות פותחו טיפולים ביולוגיים חדשניים וממוקדים, שמבוססים על נוגדנים חד-שבטיים ופחות על כימותרפיה. בעזרת התרופות החדשות אנחנו יכולים לשמור על יעילות הטיפול ואפילו לשפר אותה, ובמקביל להפחית את הרעילות. למעשה, יש לנו את האפשרות לתת לחולים טיפולים עם פוטנציאל לריפוי, תוך חשיפה מופחתת לתופעות לוואי ונזקים בטווח הקצר והארוך.
הטיפול בהוגד'קין לימפומה הוא בהחלט מאתגר. המטופלים הם צעירים, ולכן חשוב לנו לוודא שהם יוכלו להקים משפחה בעתיד ושהפוריות שלהם לא תפגע כתוצאה מהטיפולים הכימיים. קבוצות הטיפולים החדשות מאפשרות לנו להפחית את השימוש בתרופות שעלולות לפגוע בפוריות ולאפשר פרופיל תופעות לוואי נוח יותר. חשוב להדגיש שישנם גם מטופלים שמחלתם מתקדמת והם זקוקים לפרוטוקול טיפולי מאוד אינטנסיבי, כיום יש לנו יכולת להעניק גם לקבוצה זו של חולים טיפולים יעילים עם רעילות מופחתת.
הכותב הוא מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
בחסות חברת טקדה ישראל בע"מ. מוגש כשירות לציבור.
