באחד מביקוריו בישראל של ריצ'רד ברנסון, המיליארדר בעל האישיות הצבעונית והמייסד של קונצרן וירג'ין, הוא נחת בטיסה פרטית במנחת של הטכניון בחיפה. ברנסון, כמו אנשים מפורסמים וחשובים רבים אחרים דוגמת ראש ממשלת אוסטרליה, רצה לראות מקרוב את המעבדה של פרופ' דדי מאירי ואת גילוייו המסקרנים בתחום הקנביס והסרטן.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פרופ' מאירי מקדיש בשנים האחרונות מאמצים רבים לחקר הקנביס, סגולותיו ויכולתו לטפל בסרטן - ולא רק בו. כשמדברים איתו על ההבטחה הרפואית שנושא עימו הקנביס ניצוץ נדלק בעיניו. הוא מאמין כי תוך זמן לא רב כבר יימכרו בשוק תרופות ללוקמיה המבוססות על קנביס.
הוא נולד ב-1974 בהוד השרון, בן לאמא מורה ולאבא חקלאי - הוא חלם בעצמו להיות מורה, ואכן עסק בהוראה לאחר שהשלים את הדוקטורט בביולוגיה מולקולרית וגנטיקה של צמחים. כשהבין שיתקשה לפרנס כך ארבעה ילדים הוא חזר לאקדמיה, והשתבץ במרכז המשולב לחקר הסרטן שהקים בטכניון חתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר. "הרעיון היה להקים פקולטת-על שמתעסקת בסרטן, ושכל אחד יתרום מהידע שלו", מסביר פרופ' מאירי. במסגרת המחקר שלו התמקד מאירי בהשפעה של צמחים על מחלת הסרטן - וכך הגיע לבסוף לחקור גם את צמח הקנביס. המחקר שלו הוא למעשה המחקר הראשון של הקנביס שנערך בישראל במסגרת משרד הבריאות.
עוד כתבות למנויים:
פרופ' מאירי בדק את ההשפעה של מגוון זני קנביס על תאים סרטניים. "היו זנים שהרגו את סרטן המעי אבל לא את סרטן הפרוסטטה, והיו זנים שלא השפיעו בכלל", הוא מספר ומסביר: "סרטן הוא שם גנרי לאלפי מחלות שונות. יש לנו יותר ממאתיים סוגי תאים בגוף שלנו, ותא עור לא דומה לתא לבלב ולא דומה לתא ריאה. כל תא הוא יצור אחר לגמרי, מתנהג אחרת ונראה אחרת, ולכן ההתייחסות שלנו היא שונה לגמרי. כל חומר בעולם יהרוג תאים סרטניים – קח מלח שולחן ושים על תאים סרטניים – זה יהרוג אותם. השאלה היא הריכוז. ביחס לשרביטן (צמח רפואי), בקנביס הייתי זקוק להרבה פחות חומר כדי להרוג תאים סרטניים. יותר מזה, זה לא חומר רעיל. יש לזה משמעות גדולה, וזה גרם לי לעזוב את הכול ולעוף על זה. גם אחרי חמש שנים של מחקר צמחים לא ראיתי אף חומר שהורג בריכוז כזה והוא לא רעיל. זה מטורף".
"בעשרים השנים האחרונות אנו מתחילים להבין שלפעמים הרכבים של תרופות עושים עבודה יותר טובה. זה התחיל מהניסיון שלנו להילחם באיידס - חברה אחת יצרה מעכבים, חברה אחרת יצרה איזה מחסום וחברה שלישית יצרה חלבונים מיוחדים. שום דבר לא עבד, עד שבא חוקר אחד ואמר 'בואו ניקח את הכול ונעשה קוקטייל'. יש מחלות כמו אלצהיימר וסרטן שבמאות מעבדות במשך עשרות שנים עובדים על מולקולה אחת ולא מצליחים לשבור את הקיר, ולכן אנחנו מתחילים לראות איך לשלב תרופות"
עם התוצאות המפתיעות שקיבל ניסה מאירי להבין מדוע זן אחד של קנביס משפיע על סרטן אחד אך לא משפיע על האחר. הוא חזר אל המגדלים שסיפקו לו את הקנביס למחקר, אך למעט הבדלים זניחים בריכוזי ה-THC (המרכיב הפסיכו-אקטיבי בקנביס) או ה-CBD (מרכיב בצמח הנחשב לאנטי-דלקתי ומרפא), ומלבד עדויות שסיפקו מטופלים, איש לא ידע לעמוד על ההבדלים. מאירי התעקש לרדת לשורש העניין - ולשם כך פנה אל מחקריו של המומחה הכי גדול בתחום: פרופ' רפאל משולם.
פרופ' משולם, חתן פרס ישראל לחקר הכימיה, בודד כבר ב-1963 מולקולות מצמח הקנביס, ובהן גם ה-THC וה-CBD. אלו הם למעשה קנבינואידים - רכיבים פעילים בצמח הקנביס. בהמשך הראה פרופ' משולם כי בגוף האדם קיימת מערכת עצבית נוספת - המערכת האנדו-קנבינואידית, שמטרתה שמירה על איזון בגוף. לצורך תפקודה משתמשת המערכת הזו בקנבינואידים שנמצאים בין היתר במאכלים ובצמחים, ובקנבינואידים שהגוף מייצר בעצמו. אותם קנבינואידים שמיוצרים על ידי הגוף מכונים אנדו-קנבינואידים, בעוד שאלו המיוצרים על ידי הצמחים מכונים פיטו-קנבינואידים. "המערכת האנדו-קנבינואידית קיימת בגוף של כל יצור חי למעט חרקים", מסביר מאירי. "זו מערכת מיוחדת של ויסות ושל בקרה שיושבת מעל כל המערכות האחרות. אין תא בגוף שלא מייצר או מכיל את המערכת הזאת. בכל איבר או סוג תא התפקיד שלה קצת שונה, אבל בכולן יש לה תפקיד של ויסות ובקרה".
בנוסף למערכת האנדו-קנבינואידית קיימת בגוף גם "מערכת אגרסיבית", כפי שמכנה אותה פרופ' מאירי. המערכת האגרסיבית היא זו שמופעלת במצבים קשים, כמו למשל בזמן פציעה: הגוף יוצא מאיזון, אתה לא יודע איפה אתה נמצא ולא מרגיש כאב; קצב הלב יורד; שיעור החמצן יורד. הגוף למעשה עושה הכול כדי להציל את עצמו. למערכת הזו יש מחיר גדול, ולכן לצידה קיימת בגוף גם המערכת העדינה – המערכת האנדו-קנבינואידית. "זאת מערכת של הגנה", מתאר הפרופסור. "סנסורים מעבירים תחושה למוח, שמעביר פקודה לתאים ומוריד את הכאב. תוך שבע-שמונה שניות נעלם הכאב. זוהי המערכת האנדו-קנבינואידית - מקומית, מהירה וזריזה. כשאני מריח ריח של מנגל, מולקולות של בשר שרוף מגיעות לאף, מייצרות אנדו-קנבינואיד ספציפי ותוך שניות מתעורר התיאבון, אך כשאני מפסיק את החשיפה זה עובר, בניגוד לרעב שנבנה במשך שעות - ואז המערכת האגרסיבית פועלת, והכול ייראה לך טעים".
במשך כשני עשורים מאשר משרד הבריאות טיפול בקנביס רפואי לבעלי רישיונות, אך ככל שניסה מאירי למצוא היגיון או סדר בתחום, הוא נדהם לגלות שאיש לא באמת יודע מה הוא עושה. הוא נפגש עם חוקרים בבתי חולים שונים ועם רופאים שכבר מטפלים בחולים בקנביס, והתמונה רק הלכה ונעשתה עכורה יותר: "נסעתי לאיכילוב, שוחחתי עם פרופסור שטיפל בילדים אפילפטיים ושאלתי איך הוא מטפל בילדים. הוא אמר שהוא נותן 5 מ"ג CBD לכל קילוגרם". מאירי שמח שסוף-סוף מישהו דיבר אליו בשפה שאליה היה רגיל, שפה מקצועית ונקייה, אבל הוא התעקש להבין מהיכן מקבל הפרופסור CBD טהור, ולכן פנה אל המגדל שסיפק את ה-CBD עבור המטופלים. זה הסביר לו שהוא מגדל זן קנביס מיוחד, שמספק 15% של CBD לצד שיעור זניח של THC. "הסתכלתי עליו ושאלתי אם הוא מבין שהוא בעצם נותן 85% של משהו אחר, ולך תדע מה זה. הוא היה בשוק. "זה הדהים אותי", נזכר מאירי, "אפילו הרופא הכי בכיר לא יודע על מה הוא מדבר".
"חקרנו במעבדה כבר מעל לאלף זנים של קנביס - והראינו שכל זן הוא תרופה אחרת. אי אפשר להגיד 'נתתי קנביס וזה לא עבד'. נתת זן אחד של קנביס שלא עבד, יש לך בארגז הכלים עוד הרבה"
פרופ' מאירי לא התייאש. "אם אנחנו יודעים כיום לקחת בדיקת דם, להסתכל על כל המולקולות - אלפי מולקולות - אז למה אנחנו לא יכולים לעשות את אותו הדבר עם הצמח?", מאירי חזר למעבדה, אסף את הצוות שלו ואמר להם: "או שאנחנו מתאבדים על זה או שאנחנו עוזבים את זה. אף אחד לא יעזור לנו. אנחנו צריכים לעשות הכול מהתחלה".
מאירי וצוותו אכן עשו הכול מהתחלה. "היינו הראשונים שיודעים למפות את כל הקנביס", הוא מכריז, "לקחנו את כל הזנים, מיפינו אותם והגענו ל-144 פיטו-קנבינואידים. אף אחד לא דומה לשני – לכל זן הרכב חומרים אחר, שמשפיע על רצפטורים (קולטנים) אחרים ומשפיע על הגוף בצורה שונה".
5 צפייה בגלריה
''אם אנחנו יודעים להסתכל על אלפי מולקולות של בדיקת דם - אז למה לא של קנביס?''
(צילום: עידו א. זן)
המיפוי המוצלח הפך את המעבדה של פרופ' מאירי למרכז עלייה לרגל עבור כל מי שרצה להקים סטארט-אפ בנושא הקנביס, לגדל את הצמח או לבצע ניסוי קליני הקשור בו. "מצאתי את עצמי יושב פה כמו בקצה האולימפוס. כולם באו לפה לראות מה אפשר לעשות וללמוד - ורצו לשתף פעולה. גייסתי כספים אדירים וקניתי ציוד בעשרות מיליונים. המעבדה שלי קפצה תוך כמה חודשים משבעה ל-40 אנשים", הוא מתגאה. כיום המעבדה של פרופ' מאירי מתרכזת ביכולת הטיפול של הקנביס במחלת הסרטן, אבל עוסקת גם במחלות אחרות כמו אלצהיימר, אפילפסיה, בעיות שינה וכל הקשור למערכת החיסונית.
תגלית חשובה נוספת של פרופ' משולם הגיעה בשנות ה-90, כשהראה לעולם שעל אף שהאנושות הצליחה כבר לבודד מעל למאה אנדו-קנבינואידים, הם עובדים טוב יותר יחד, כקבוצה.
"אפקט הפמליה זה בעצם תגובה מורכבת, וכיום אנחנו כבר לא מפחדים מהתגובה הזו.", מסביר מאירי, "האדם השתמש בצמחים במשך אלפי שנים כתרופה. התרופה המרכזית של האדם היא צמחים. קמו חברות תרופות שלקחו צמחים שהן ידעו שעוזרים למשהו, בודדו את המולקולה, רשמו עליה פטנט והפכו אותה לתרופה. קחו לדוגמה את האספירין – קליפת עץ הערבה – אתה מרתיח ושותה אותה והיא מורידה חום ומרגיעה. לקחה את זה חברה – בודדה מולקולה, עשתה שינוי, קראה לזה אספירין וזו תרופה שכולנו מכירים אותה".
פרופ' מאירי מפרט: "בעשרים השנים האחרונות אנו מתחילים להבין שלפעמים הרכבים של תרופות עושים עבודה טובה יותר. זה התחיל מהניסיון שלנו להילחם באיידס - חברה אחת יצרה מעכבים, חברה אחרת יצרה איזה מחסום וחברה שלישית יצרה חלבונים מיוחדים. שום דבר לא עבד, עד שבא חוקר אחד ואמר 'בואו ניקח את הכול ונעשה קוקטייל'. אם תסתכל היום על חולה סרטן שמגיע לרופא לקבל טיפול, הוא בדרך כלל לא ייתן לו כימותרפיה אחת. הוא ייתן קוקטייל. אבל כל תרופה כזו היא מולקולה אחת שאושרה על ידי ה-FDA למטרה אחת. יש מחלות כמו אלצהיימר וסרטן שבמאות מעבדות במשך עשרות שנים עובדים על מולקולה אחת ולא מצליחים לשבור את הקיר, ולכן אנחנו מתחילים לראות איך לשלב תרופות.
"קנביס הוא קונצרט של מולקולות", מסביר מאירי, "הוא עושה שירות מדהים. הוא פתח דלת וחלון לגישה הזאת, שעכשיו צריכים שלוש מולקולות כדי להרוג את הלוקמיה. מולקולה אחת לא עושה את העבודה. עדיף לתקוף מכמה חזיתות מאשר מחזית אחת".
לדעתו של פרופ' מאירי, הגל הבא של התרופות והמחקרים כבר יעסוק בתרופות מורכבות יותר, שמופקות מצמחים מורכבים כמו גינקו (מין של עצים שמקורו בסין), אכיניצאה (המוכר בעברית כפרח קיפודנית) ופטריות – "למה שמו אותן בצד? כי הן מורכבות מדי. הדבר הזה פותח חלון להתחיל לנסות ולהתגבר על מחלות שעד היום לא הצלחנו. אם היית הולך לרופא לפני 3,000 שנה, הוא היה קוטף עלה מפה, שורש משם ופרח מפה, מערבב את כולם ונותן לך. זאת רפואה הוליסטית. כיום המעבדה שלי יודעת לקחת את הרפואה ההוליסטית ולחבר אותה לרפואה מתקדמת - זה אפקט פמליה מבוקר".
לא לכל דבר קנביס הוא הפתרון האידיאלי. במקרים של כאב נקודתי עז, למשל, הוא פחות יעיל, כי הוא מפעיל את המערכת העדינה ולא את המערכת האגרסיבית. "אם חייל נפצע בקרב, עדיין עדיף לתת לו מורפיום. לאישה יולדת עדיף לתת אפידורל מאשר ג'וינט", מסביר פרופ' מאירי, "אבל דווקא במקומות שאנחנו רוצים להיות עדינים ולהפעיל משהו לאורך זמן, בצורה כרונית, שם הקנביס עושה עבודה מופלאה. הקנביס הרבה יותר בטוח".
"חקרנו במעבדה כבר מעל לאלף זנים של קנביס - והראינו שכל זן הוא תרופה אחרת. אי אפשר להגיד 'נתתי קנביס וזה לא עבד'. נתת זן אחד של קנביס שלא עבד, יש לך בארגז הכלים עוד הרבה", הוא מוסיף. "המטרה שלנו היא לנסות להבין אילו רכיבים עושים מה ובאיזה מינון. כיום יש לנו יכולת לקחת כל זן של קנביס, וגם צמחים אחרים, לעשות מיצוי בשיטות שונות, לראות את המולקולות הפעילות שלו, ואז לסרוק בצורה מהירה ולגלות איזה זן של קנביס עושה את הפעולה הכי טובה. אני עושה את זה בסרטן אבל גם בדברים אחרים - זו היכולת של המעבדה שלי. אני חושב שבתוך שנתיים נראה על המדף תרופות לסרטן מסוג לוקמיה, או הרכב מולקולות". מלבד הסרטן, פרופ' מאירי מאמין כי בקרוב יהיו על המדפים גם מוצרים שיטפלו באינסומניה ובאפילפסיה.
"קנביס משפיע על שינה, כאב, תיאבון, מצב-רוח, בחילות, המון דברים שקשורים לאיכות החיים שלנו. כל הרכב מולקולות משפיע על משהו אחר – בכל אחד מהם הוא יודע לעשות קצת", אומר מאירי וממחיש באמצעות דוגמה: "כך למשל חולה סרטן שסובל מכאבים, מצב רוח ירוד, לחץ, בחילות, בעיות שינה וירידה במשקל. אם תשאל אותו כמה כואב לך עכשיו במספרים והוא יגיד 7, אז הקנביס יוכל להוריד לו את מידת הכאב עד 5.5. זה לא מספיק. אופיאט יוריד מ-7 ל-2. אבל עם הקנביס הוא גם ישן טוב יותר, אוכל טוב יותר ומצב הרוח שלו טוב יותר. כמו שהחולים אומרים בעצמם: 'כואב לי, אבל הקנביס מזיז את הכאב הצידה'".
"במושגים של איכות חיים, רואים במחקרים שחולים שמקבלים טיפול בקנביס חוזרים לעבוד. הכאב שלהם לא פחת דרמטית, אבל איכות החיים עלתה. יש איזו קונספציה שאם תתחיל לתת לחולים קנביס אז כולם יהיו סטלנים ולא יעבדו, אבל אתה רואה שההיפך - זה מחזיר אנשים למעגל העבודה. זה גם גורם להם לקחת פחות תרופות אחרות: לכאב, לבחילות, תרופות פסיכיאטריות - פשוט כי הם לא צריכים. אתה שואל חולה כמה הוא צעק על בן משפחה בחודש האחרון, ואתה שומע ממנו שהוא הפסיק לצעוק".
פרופ' מאירי רוצה מאוד להכניס את הקנביס לטיפול בחולי לוקמיה, ומסביר את המסלול שיצטרך לעבור: "אני צריך ללכת למחקר בבני אדם. כאן יש לי שני מסלולים שונים. במסלול ה-FDA אני צריך לעבור מספר שלבים, לנקות את המולקולות, לסנתז אותן ולהתחיל ניסויים על רעילות. מדובר בסדר גודל של 300 עד 700 מיליון דולר ותקופה של חמש עד שבע שנים ותהיה תרופה מאושרת, עם מינון, שרופא יכול לתת לך כדור. אבל במקביל יש 18 אלף חולי סרטן בישראל שכבר מקבלים קנביס במרשם רופא. אם אני רוצה עכשיו לתת קנביס לחולה לוקמיה, כשאני יודע איזה זן בישראל יכול לרפא אותו, אני רק צריך להגיד לו איזה זן לקחת כי במרשם כבר כתוב לו קנביס. אני לא משנה התוויה ולא משנה תרופה".
"יש מעל לאלפיים חולים בישראל שכבר מקבלים את הזן שאני מצאתי כמרפא לוקמיה. אני לא צריך לעשות בדיקות בטיחות – אני רק צריך לעשות את ההתאמה. אני אוכל להתחיל ניסוי קליני על חולים, לאחר רגולציה שלוקחת קרוב לשנה. תוך שנה אני אוכל להתחיל לטפל בחולים – ובסדר גודל של שנה וחצי מהיום, ואני כבר בתוך התהליך הזה, אני אוכל להיות עם תרופה. נכון, התרופה היא צמח קנביס, אבל היא צמח קנביס שאני יכול להגיד שיש בו את הריכוז של המולקולה הזאת והזאת - ולכתוב שזה טוב ללוקמיה. רופא בישראל יכול לרשום לך מרשם. תוך שנה וחצי, ובעלות של פחות מ-2 מיליון שקלים, אני אוכל להביא לשוק תרופה ללוקמיה שהיא מיצוי של קנביס – זה מטורף.
"בעוד חמש שנים יהיו תרופות מדף מדויקות לעוד אינדיקציות", חוזה מאירי. "הידע שלנו על הזנים ודיוק הטיפול יהיה רחב יותר, יהיו עוד אינדיקציות, ואנחנו נתחיל לראות תרופות נוספות מצמחים נוספים. קנביס היא אולי לא תרופת קסם, אבל היא בהחלט עושה קסמים".
