רופאים ממליצים לבצע בדיקת דם סם סמוי בצואה או קולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת (הרקטום), שמהווה גורם מוביל לתחלואה ותמותה מסרטן. קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית בעלת שלבי הכנה שעלולים להיות לא-נעימים, מה שמרחיק לא מעט נבדקים. פיתוח חדש של חברת הביוטכנולוגיה האמריקנית Guardant Health עשוי לאתר את המחלה בשלב מוקדם באמצעות בדיקת דם פשוטה.
בסוף השבוע האחרון התכנס פאנל מומחים מטעם מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לדון בבקשת חברת הביוטכנולוגיה לאישור הבדיקה שפיתחו. הפאנל הצביע ברוב של שמונה מומחים לעומת אחד על כך שהבדיקה החדשה בטוחה לשימוש בקרב אנשים שעומדים בקריטריונים, ברוב של שישה מומחים מול שלושה קבע הפאנל כי הבדיקה יעילה לשימוש בקרב האנשים שעומדים בקריטריונים, וברוב של שבעה מול שניים קבע שיתרונות הבדיקה עולים על הסיכונים האפשריים.
הפאנל המליץ כי הבדיקה תהיה מיועדת לאנשים מעל גיל 45 ללא גורמי סיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת. כמו כן, היא לא תומלץ לאנשים בסיכון גבוה למחלה, כמו אלו בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה. תוצאות חריגות של בדיקת הדם יצריכו ביצוע בדיקת קולונוסקופיה. איך מבצעים בדיקת קולונוסקופיה? צפו בסרטון הבא:
הצצה לבדיקת קולונוסקופיה בבית החולים העמק
(צילום: המרכז הרפואי העמק)
ה-FDA אינו מחויב להמלצות ומסקנות הפאנל, אך הדברים יילקחו בחשבון כשיחליט אם לאשר את הבדיקה. לדברי ד"ר קרייג איגל, שעומד בראש מערך הרפואה בחברת Guardant Health, אם הבדיקה תאושר זו תהיה הפעם הראשונה שבדיקת דם תאפשר איתור של סרטן המעי הגס.
פרופ' רויטל קריב, מנהלת תחום גסטרואנטרולוגיה ארצית במכבי שירותי בריאות ורופאה בכירה במכון למחלות דרכי העיכול והכבד באיכילוב, הסבירה כי "המחקר הנוכחי מציג טכנולוגיה המשתמשת במולקולות DNA בדם שמקורן ברקמת המעי הגס. טכניקה זו קיימת כבר בשימוש באבחנה טרום-לידתית עם DNA עוברי בדם האם. המחקר שנערך מראה לראשונה אפשרות לעשות שימוש בבדיקת דם, שבודקת מולקולות DNA ששטות בדם באופן חופשי". לדבריה, "כיום יודעים שלמולקולות יש חתימה, כלומר ניתן לזהות מה המקור הרקמתי שלהן. על סמך זה הצליחו לאפיין וליצור בדיקה שמזהה את המולקולות כאשר הן מופרשות מנגעים ממאירים ונגעים טרום-ממאירים בשלב מתקדם במעי הגס".
עם זאת, פרופ' קריב ציינה כי "קרוב לוודאי שהבדיקה תהיה יקרה, מה שיימנע ממנה להפוך לבדיקת סקר בישראל, שצריכה להיות פשוטה, זולה ונגישה". היא הדגישה כי מדובר בבדיקה "טובה שמראה התקדמות מדעית", אך הוסיפה כי "קרוב לוודאי שנצטרך פתרונות אחרים, מאחר שהבדיקה לא טובה בלאתר פוליפים מתקדמים, אלא מאתרת סרטן בלבד ולכן איננה יותר טובה מקולונוסקופיה, ולא זולה מספיק כדי להיות בדיקת סקר.
"עם זאת, ייתכן כי בשנים הקרובות נראה תחליפים בלתי-פולשניים נוספים לבדיקת הקולונוסקופיה, או אפשרות לבצע תעדוף לבדיקות, כיוון שאי-אפשר מבחינת משאבים לעשות את הבדיקה לחלקים נרחבים באוכלוסייה", מוסיפה פרופ' קריב. "מי שבסיכון גבוה צריך לבצע קולונוסקופיה, ולגבי אלו שבסיכון ממוצע רצוי לבצע תעדוף על סמך רמת הסיכון שלהם. ידוע כי גורמים כמו גיל, משקל, עישון, סוכרת ועוד תורמים אף הם לסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת".
בדיקת הדם החדשה פותחה במעבדה (LTD), והיא כבר זמינה, כך שהיא לא בהכרח מצריכה את אישור ה-FDA על מנת לבצע אותה, בהתאם לתקנות הנוכחיות. עם זאת, אישור מינהל המזון והתרופות האמריקני עשוי לאפשר זמינות גבוהה יותר לבדיקה, ואף להפוך אותה לאחת הבדיקות הראשונות שמתבצעות לאיתור המחלה. החברה שפיתחה את הבדיקה ציינה שהיא לא אמורה להחליף את השיטות הקיימות, אך היא תהווה אפשרות לא-פולשנית שעשויה לגרום לאנשים רבים לבצע את הבדיקה.
פרופ' רויטל קריב: "מי שבסיכון גבוה צריך לבצע קולונוסקופיה, ולגבי אלו שבסיכון ממוצע רצוי לבצע תעדוף על סמך רמת הסיכון שלהם. ידוע כי גורמים כמו גיל, משקל, עישון, סוכרת ועוד תורמים אף הם לסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת"
הבדיקה פועלת באמצעות זיהוי DNA של הגידול בדגימות דם. מחקר שפורסם לפני כחודשיים בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine (NEJM), מצא כי הבדיקה יכולה לזהות במדויק אנשים שלקו במחלה ב-83% מהמקרים, ויכולה להגדיר במדויק אנשים שלא חלו ב-90%.
במחקר השתתפו כ-8,000 בני אדם, והוא הוצג לחברי הפאנל מטעם ה-FDA שדנו באישור הבדיקה. במהלך הדיון הוצגו גם נתונים על המחלה בקרב אזרחי ארצות הברית, בהם צוין כי כ-150 אלף אזרחים חולים מדי שנה ויותר מ-50 אלף מתים מהמחלה בכל שנה.
סרטן המעי הגס - השלישי בנתוני התמותה
לפי נתוני האגודה האמריקנית לסרטן, הסיכון ללקות במחלה בקרב אדם ממוצע הוא 1 ל-23 אצל הגברים ו-1 ל-25 אצל הנשים. בשבוע שעבר פרסמה אפיק (Epic), חברת רשומות בריאות אלקטרונית, נתונים על קולונוסקופיה ובדיקות צואה לאיתור סרטן המעי הגס בארה"ב, שנאספו מיותר מ-1.4 מיליון בדיקות. לפי הנתונים, בתחילת שנת 2018 הקולונוסקופיה היוותה כ-96% מבדיקות סרטן המעי הגס - אך ברבעון השלישי של 2023 הבדיקה היוותה פחות מ-70%. לצד הירידה המשמעותית, חלה עלייה ניכרת בשימוש בבדיקות דם סמוי בצואה לאיתור המחלה.
3 צפייה בגלריה
בדיקת קולונוסקופיה מסורבלת יותר ודורשת הכנה, אך מאפשרת הוצאת פוליפים לשם בדיקתם
(צילום: shutterstock)
פרופ' קריב הוסיפה כי "ברוב העולם יש שימוש בבדיקת דם סמוי בצואה, בתוכניות הסקר, שמתחילות לרוב מגיל 55-50. בארה"ב קיימת המלצה להיבדק מגיל 45. ה-FDA וארגונים שונים בעולם שואפים לאחוז היענות של 80 אחוזים, אך השיעור האמיתי בקרב אוכלוסיית היעד עומד על כ-60 אחוזים, כיוון שלא כולם אוהבים להיבדק". לדבריה, "קולונוסקופיה, בניגוד לדם סמוי בצואה, זו בדיקה מסורבלת הרבה יותר. היא ארוכה, פולשנית ודורשת הכנה מורכבת, אך בניגוד לדם סמוי בצואה שמגלה רק סרטן, קולונוסקופיה מגלה פוליפים - שניתנים להסרה".
לגבי המצב בישראל, אמרה פרופ' קריב כי "בדיקת הסקר הרשמית לפי סל הבריאות היא דם סמוי בצואה אחת לשנה (מגיל 50), כשחשוב לשמור על ביצוע רציף. במקביל, ברוב קופות החולים ניתן לבצע קולונוסקופיה. אם בדיקת הדם הסמוי בצואה יוצאת חיובית, היא מצריכה ביצוע קולונוסקופיה תוך שישה חודשים, לפי מדד משרד הבריאות". היא הדגישה: "סרטן המעי הגס שכיח מאוד, והוא נחשב לשלישי בנתוני התחלואה והתמותה בעולם המערבי. עם זאת, ייחודו בכך שהוא ניתן למניעה בשיעור גבוה ביותר אצל המבצעים בדיקות סקר. בניגוד לסרטנים אחרים, יש לנו גישה לנגעים הטרום-ממאירים, הפוליפים, וניתן לטפל בהם ולהסיר אותם בקולונוסקופיה".
