כל ילד חמישי (19.5 אחוז) מתלמידי כיתות א' וכל ילד שלישי (31.4 אחוז) מתלמידי כיתות ז' נמצאו עם עודף משקל בשנת הלימודים תשע"ב (2021-2022). כך עולה מדוח מרכז המחקר של הכנסת בנושא עודף משקל והשמנת יתר. שיעור האוכלוסייה הבוגרת עם עודף משקל והשמנת יתר עמד בשנת 2021 על 59.4 אחוז.
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב (ש"ס), קיימה היום (ב') דיון בתופעת ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער. הדיון התקיים בשיתוף ועדת הבריאות בראשות ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס), לרגל היום למניעת השמנה שמצוין בכנסת.
קראו עוד:
בפתח הדיון אמר ח"כ בוסו: "אמרו לנו שעצם קיומו של הדיון הוא אירוני, כי דגלנו בביטול המס על שתייה מתוקה. התשובה שלנו היא שלא מחנכים אף אדם דרך הכיס. אנחנו רוצים לטפל בהשמנה דרך חינוך. אם המטרה הייתה רק להוריד את צריכת הסוכר, לא היו מטילים מס שרלטני ללא הסברה. אין ממשק בין המס לטיפול האמתי בהשמנה. רצו כסף מזומן לפעולות אחרות ולא לפעולות אמיתיות".
מזון מהיר חמש פעמים בשבוע
מהממצאים עולה, כי לא רק שלא הושגו היעדים שנקבעו בתוכנית הלאומית "אפשרי בריא" להפחתת שיעור השמנת היתר בקרב בני 18 ומעלה בכלל האוכלוסייה ב-11.2 אחוזים, אלא ששיעור ההשמנה אף עלה בשנים 2021-2013. שיעור ההשמנה גבוה יותר בקרב נשים – 27 אחוז לעומת 23 אחוז אצל הגברים. כשני שליש מהגברים ויותר ממחצית מהנשים סובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר.
באשר לילדים ובני נוער, עולה מן המחקר כי שיעורי עודף משקל והשמנה עולים במידה ניכרת עם הגיל. משנת 2011 ועד 2018 ניתן לראות ירידה בשיעורי עודף המשקל והשמנת היתר, אך בשנת 2019-2018 ובהמשך בשנות מגפת הקורונה, חלה עלייה בשכבות הגיל של כיתות א' וכיתות ז', כאשר עם הפסקת הסגרים והחזרה לשגרה במערכת החינוך, נרשמה שוב ירידה.
גם מבחינה סוציו-אקונומית ישנם הבדלים. השיעור הגבוה ביותר של עודף משקל והשמנת יתר נרשם בקרב תלמידים ערבים. השיעורים הנמוכים ביותר נמצאו בקרב ילדים חרדים ובדואים בדרום. הן בקרב הילדים הצעירים והן בקרב הבוגרים שיעורי השמנת היתר יורדים עם העלייה ברמה החברתית-כלכלית של היישוב.
"אנו מוטרדים מההתנהגות התזונתית", אמרה נציגת משרד הבריאות. "אחוז ניכר מהילדים אוכלים מול המסכים באופן מוסח ובנוסף לכך חלק מהפרסומות הן למזון מהיר".
באשר להרגלי צריכת מזון, עולה כי 7.9 אחוזים מהתלמידים בחינוך הערבי דיווחו על צריכת מזון מהיר חמישה ימים בשבוע או יותר, לעומת 1.6 בחינוך העברי. בנוסף, ביחס לתלמידים יהודים, יותר מפי שניים תלמידים ערבים דיווחו על שתייה יומית של משקאות ממותקים, כולל משקאות דיאט: 49 אחוז מהתלמידים הערבים לעומת 19 אחוז בחינוך העברי.
המחקר מציין לחיוב את השיעור הגבוה של אכילת ירקות, כשליש מבני הנוער אוכלים ירקות יותר מפעם אחת ביום, עם יתרון קטן לבנות וללא הבדלים משמעותיים בין תלמידים יהודים לערבים.
ישראל ממוקמת במקום רביעי בצריכת סוכר, בעיקר משתייה מתוקה. יותר מ-60% מההורים לתינוקות במגזר הערבי דיווחו שנתנו שתייה מתוקה לילדיהם בשנה הראשונה לחייהם ורבע מהתלמידים דיווחו שהם קונים בבית הספר מזון שאינו בריא
פרופ' דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, התייחס לנתונים: "15 אחוז מילדי ישראל לוקים בהשמנה ובקרב מבוגרים השיעור הוא 25 אחוז. זוהי מחלה, כשל פיזיולוגי של רקמת השומן. ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם מבחינת השמנת ילדים. רבע מהבוגרים בישראל חיים כבר היום עם השמנה. זה נתון מזעזע. מחקר דני מראה כי ילד עם השמנה בגילאים 13-7, הסיכוי שלו להפוך לאדם סוכרתי גדול פי שניים. אין היום מרפאות השמנה לטיפול בילדים האלה וברבע מהמבוגרים בישראל. בחברה החרדית והערבית כמעט בכל משפחה יש ילד שחי עם השמנה או ילד סוכרתי אחד לפחות".
מנהלת אגף תזונה במשרד הבריאות, פרופ' רונית אנדוולט, אמרה כי בחברה הערבית, אחד משני מבוגרים סובל מהשמנת יתר והרבה פעמים זה מלווה במחלות נוספות כמו סוכרת, מחלות לב וסרטן. לדבריה, כל אלה מהווים נטל תחלואה שעולה למדינה יותר מ-20 מיליארד שקל בצורה עקיפה.
לדבריה, מבין המדינות המערביות ישראל ממוקמת במקום רביעי בצריכת סוכר, בעיקר משתייה מתוקה. יותר מ-60% מההורים לתינוקות במגזר הערבי דיווחו שנתנו שתייה מתוקה לילדיהם בשנה הראשונה לחייהם ורבע מהתלמידים דיווחו שהם קונים בבית הספר מזון שאינו בריא.
"החינוך מתחיל בבית"
מנהלת תחום קידום בריאות במשרד החינוך, אפרת לאופר, אמרה בדיון: "היום ילדים נמצאים פחות בתנועה ותופעת היושבנות עלתה. מערכת החינוך פועלת היום בהמון גזרות: בשיעורי כישורי חיים מדברים על דימוי גוף חיובי, גם בשיעורי מדעים מכניסים את נושא התזונה ושיעורי חינוך גופני כמובן". ח"כ צגה מלקו (ליכוד) הוסיפה: "עולים חדשים מקבלים ממתקים מיד עם הגעתם ארצה. מי שעלה בגיל צעיר השמין בארץ, לעומת מי שנולד באתיופיה, שלא השמין, כי אין אצלנו בעדה מתוקים וקינוחים".
נציג התאחדות התעשיינים, אביב חצבני, טען שדוח בנק ישראל מיום 7.12 הראה שקביעת מנגנון מיסוי לבדו לא מביאה לתוצאה הרצויה. "למס על שתייה מתוקה הייתה השפעה קצרת מועד ברבעון הראשון, אבל ההתנהגות הצרכנית חזרה לעצמה די מהר. צריך לתת מענה משולב".
ח"כ טייב סיכם: "הוועדות סבורות שהסברה וחינוך למזון בריא לא צריכים להיות דרך מיסוי, כמו זה שהיה עם השתייה מתוקה. יש להעלות מודעות לנושא וכן דרושה הסברה מגזרית. הוועדות קוראות לכל משרדי הממשלה לתכנן מדיניות ארוכת טווח. בנוסף, יש להגדיל את הפיקוח על מזון במוסדות חינוך. לא ראוי לדבר על השמנה במשך כל יום הלימודים בבית הספר, זה מזיק ומביך. מעל לכל יש להגדיל את שיתוף הפעולה עם ההורים, כי חינוך מתחיל בבית".
